יצחק נבון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הורדתי את התיאור הרכילותי אודות יחסיהם של יצחק נבון ואופירה נבון וכן את השמועות אודות הרומן שלא היה לאופירה נבון. כמו כן דייקתי בנושא ילדיהם - היה כתוב שלזוג נולדו שני ילדים ובכן נעמה אומצה וארז נולד להם. כמו כן ארז יליד 1974. בנוסף הסרתי את הפרטים הלא נכונים על עיסוקה של נעמה נבון כיום. לסיום הסרתי את המשפט "התאים עצמו למכנה הנמוך ביותר" כי זהו תאור מרדד של נבון. |
|||
שורה 406:
[[אופירה נבון]] (נולדה ב-[[1936]]) נישאה ליצחק נבון ב-[[25 ביוני]] [[1963]]. לאחר מספר שנים בהן היו [[עקרות|חשוכי ילדים]], החליט הזוג נבון לפנות ל[[שירות למען הילד]] בבקשה ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]]. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן חבק הזוג לראשונה בן, לו קראו 'ארז', כשם נעוריה של אופירה. שלוש פעמים חלתה אופירה בסרטן. הפעם הראשונה הייתה סמוך לבחירתו של נבון לנשיאות{{הערה|[http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1979%2F08%2F22&id=Ar00123&sk=730CE7FA אופירה נבון נותחה; הוצא גידול ממאיר מבית השחי], [[דבר (עיתון)|דבר]], 22 באוגוסט 1979}}. פעמיים הצליחה לגבור על המחלה{{הערה|{{ישראל היום|נעמה לנסקי|זיכרונות מבית אבא|313735|12 בספטמבר 2015}}}}, אך בפעם השלישית, בשנת [[1993]], מאבקה ב[[סרטן השד]] הסתיים במותה בגיל 57.
לאופירה ויצחק נולדו היו שני ילדים,
▲לאופירה ויצחק נולדו שני ילדים - ארז ונעמה. ארז (יליד [[1976]]) הוא [[בוגר אוניברסיטה]] במשפטים מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ועוסק בתחום ה[[נדל"ן]]{{הערה|{{ידיעות אחרונות|אתי אברמוב|מעשה נבון|4864666|9 באוקטובר 2016}}}}. חברתו יוזמת פרויקטים בארץ וב[[חוץ לארץ]], בין היתר ב[[גרמניה]] ו[[פנמה]]{{הערה|{{mako|mako|הבן של...|dda96616baf1121004|tv-celeb-kids/about|8 במאי 2009}}}}, והונו מוערך במיליוני שקלים{{הערה|{{ynet|איריס שטיבלמן|בחור כארז. לא רק הבן של נשיא המדינה|4026188|16 בפברואר 2011}}}}. בתו המאומצת נעמה עוסקת בכתיבה [[פובליציסטיקה|פובליציסטית]].
=== נישואיו למירי שפיר ===
שורה 415 ⟵ 413:
== הערכה ==
=== תדמית ===
תדמיתו של יצחק נבון השתנתה רבות במרוצת השנים. טרום בחירתו לנשיאות המדינה, כשהיה חבר כנסת בראשית דרכו מ[[רפ"י]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית]], נחשב נבון לעושה דברו ואיש סודו של [[דוד בן-גוריון]], אשר היה נתון תחת צלו. אך תדמיתו השתנה מקצה לקצה כשנבחר לנשיאות מדינת ישראל ב-[[בחירות 1978 לנשיאות ישראל|1978]]. מרגע שנכנס לבית הנשיא, דאג להיות עממי, פשוט ונפוץ, שמוכר ומדבר לכולם. הוא פתח את [[משכן נשיאי ישראל]] להמונים ב[[חגי ישראל ומועדיו]],
משנכנס נבון אל ממשלת האחדות ומונה לשר החינוך והתרבות, התנפצה תדמיתו זו ועמיתיו לממשלה רכשו לו שנאה וזלזול. נבון ו[[שמעון פרס]] היו שותפים לידידות ארוכת-שנים שראשיתה עוד בדרכם המשותפת ברפ"י ובמחיצת בן-גוריון, אך מאז [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] הולך ומעמיק הקרע בין השניים. פרס כרת ברית עם אויבו המר [[יצחק רבין]] במטרה למנוע ממנו להתמודד לראשות המערך, ולחסום את הפופולריות הגואה שלו בקרב ציבור מצביעי המפלגה. [[משה דיין]] לא העריכו כלל, רבין ופרס זלזלו בו והתעלמו ממנו בניד עפעף{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 298}}. שרי [[הליכוד]] שישבו עמו בממשלה ביטלו אותו כאילו לא היה קיים וכינו אותו "כישלון ואכזבה" ו"הרדידות בהתגשמותה"{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 297}}. מעטים היו תומכיו בזמן כהונתו כשר החינוך, בניגוד למבקריו הרבים. גם חבריו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית כ[[יוסי שריד]] ו[[שולמית אלוני]] ביקרו אותו וראו בו שר חינוך לא טוב וחסר-תועלת{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 296}}. לאחר שעזב את הזירה הפוליטית לא זכה ליחס מיוחד, וניהל חיים ציבוריים צנועים יחסית.
|