ויקיפדיה

יצחק נבון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 212.150.126.148 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
שחזור לגרסה 23763268 מ־21:41, 3 בספטמבר 2018 מאת 212.150.126.148 האנונימי צודק. אין לזה מקום בערך אנציקלופדי. זה אינו עיתון רכילות פה.
שורה 406:
[[אופירה נבון]] (נולדה ב-[[1936]]) נישאה ליצחק נבון ב-[[25 ביוני]] [[1963]]. לאחר מספר שנים בהן היו [[עקרות|חשוכי ילדים]], החליט הזוג נבון לפנות ל[[שירות למען הילד]] בבקשה ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]]. לאחר כשנתיים וחצי של המתנה אושר להם לאמץ בת (נעמה), ומספר חודשים לאחר מכן חבק הזוג לראשונה בן, לו קראו 'ארז', כשם נעוריה של אופירה. שלוש פעמים חלתה אופירה בסרטן. הפעם הראשונה הייתה סמוך לבחירתו של נבון לנשיאות{{הערה|[http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1979%2F08%2F22&id=Ar00123&sk=730CE7FA אופירה נבון נותחה; הוצא גידול ממאיר מבית השחי], [[דבר (עיתון)|דבר]], 22 באוגוסט 1979}}. פעמיים הצליחה לגבור על המחלה{{הערה|{{ישראל היום|נעמה לנסקי|זיכרונות מבית אבא|313735|12 בספטמבר 2015}}}}, אך בפעם השלישית, בשנת [[1993]], מאבקה ב[[סרטן השד]] הסתיים במותה בגיל 57.
 
לאופירה ויצחק נולדו היו שני ילדים, -נעמה ארזאותה ונעמה.אימצו ארזבשנת (יליד1973 [[1976]]וארז שנולד כשנה לאחר מכן (1974). ארז הוא [[בוגר אוניברסיטה]] במשפטים מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ועוסק בתחום ה[[נדל"ן]]{{הערה|{{ידיעות אחרונות|אתי אברמוב|מעשה נבון|4864666|9 באוקטובר 2016}}}}. חברתו יוזמת פרויקטים בארץ וב[[חוץ לארץ]], בין היתר ב[[גרמניה]] ו[[פנמה]]{{הערה|{{mako|mako|הבן של...|dda96616baf1121004|tv-celeb-kids/about|8 במאי 2009}}}}, והונו מוערך במיליוני שקלים{{הערה|{{ynet|איריס שטיבלמן|בחור כארז. לא רק הבן של נשיא המדינה|4026188|16 בפברואר 2011}}}}. בתו המאומצת נעמה עוסקת בכתיבה [[פובליציסטיקה|פובליציסטית]].▼
בשלהי [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], בעקבות מחלת הסרטן שפקדה את אופירה, החלו מתיחויות בין הזוג, שהחריפו והפרו את שלום הבית בין בני הזוג. נבון סיפר כי הייתה "חסרת מנוחה, מדוכאת, נרגזת ועצבנית". הם חשבו להתגרש, אך [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], אז ה[[משנה לנשיא בית המשפט העליון]], נחלץ לעזרת הזוג והשכין ביניהם שלום בית. בדיעבד, מנע ה[[שופט]] גירושין{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - פרק א'''', 1988, עמ' 316}}. בשל משבר זה, דחה הנשיא נבון את הצעתו של ראש הממשלה דאז [[מנחם בגין]] לכהן קדנציה נוספת כנשיא. הוא חשש שגירושיו של הנשיא יעלו על המוקד הציבורי ויהוו מקור ל[[עיתונות צהובה|עיתונות הצהובה]]. השמועות על כך שאופירה ניהלה רומן עם [[ברוך לוי]] (שכיהן כמפקד [[המשמר האזרחי]] ו[[ניצב (דרגה)|ניצב]] ב[[משטרת ישראל]], מפקד ה[[גדנ"ע]] ואחיו של [[ראש המטה הכללי]] לשעבר [[משה לוי]]) אמנם גרעו מהיחסים אך לא הפרו את שלום הבית השברירי והעדין{{הערה|שם=קוטלר}}.
 
▲לאופירה ויצחק נולדו שני ילדים - ארז ונעמה. ארז (יליד [[1976]]) הוא [[בוגר אוניברסיטה]] במשפטים מטעם [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ועוסק בתחום ה[[נדל"ן]]{{הערה|{{ידיעות אחרונות|אתי אברמוב|מעשה נבון|4864666|9 באוקטובר 2016}}}}. חברתו יוזמת פרויקטים בארץ וב[[חוץ לארץ]], בין היתר ב[[גרמניה]] ו[[פנמה]]{{הערה|{{mako|mako|הבן של...|dda96616baf1121004|tv-celeb-kids/about|8 במאי 2009}}}}, והונו מוערך במיליוני שקלים{{הערה|{{ynet|איריס שטיבלמן|בחור כארז. לא רק הבן של נשיא המדינה|4026188|16 בפברואר 2011}}}}. בתו המאומצת נעמה עוסקת בכתיבה [[פובליציסטיקה|פובליציסטית]].
 
=== נישואיו למירי שפיר ===
שורה 415 ⟵ 413:
== הערכה ==
=== תדמית ===
תדמיתו של יצחק נבון השתנתה רבות במרוצת השנים. טרום בחירתו לנשיאות המדינה, כשהיה חבר כנסת בראשית דרכו מ[[רפ"י]] ו[[מפלגת העבודה הישראלית]], נחשב נבון לעושה דברו ואיש סודו של [[דוד בן-גוריון]], אשר היה נתון תחת צלו. אך תדמיתו השתנה מקצה לקצה כשנבחר לנשיאות מדינת ישראל ב-[[בחירות 1978 לנשיאות ישראל|1978]]. מרגע שנכנס לבית הנשיא, דאג להיות עממי, פשוט ונפוץ, שמוכר ומדבר לכולם. הוא פתח את [[משכן נשיאי ישראל]] להמונים ב[[חגי ישראל ומועדיו]], התאים עצמו למכנה המשותף הנמוך ונהג לשים פעמיו לסיורים ברחבי הארץ ובמהלך כל נשיאותו יצא מגבולות ישראל רק פעמיים באופן רשמי{{הערה|ביקורו הראשון מחוץ לישראל נערך ב[[מצרים]] ב-[[1980]] והשני נערך ב[[ארצות הברית]] ב-[[1983]]. לאחר ה[[ההתנקשות באנואר סאדאת]] בראשית אוקטובר [[1981]], נסע נבון לביקור בזק ופתאומי ב[[קהיר]].}}. אפילו תדמיתו בקרב ילדי ישראל הייתה חיובית: היו כאלו שהאמינו שקוראים לו יצחק נבון כיוון שהוא "צוחק הרבה וחכם"{{הערה|[http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706800399c8/File/0b0717068083f615 נשיא המדינה יצחק נבון - מכתבי ילדים], באתר [[ארכיון המדינה]], עמ' 204}}. תדמיתו החיובית והעממית ואהדתו בקרב ההמונים התגברה עוד יותר כששב לזירה הפוליטית.
 
משנכנס נבון אל ממשלת האחדות ומונה לשר החינוך והתרבות, התנפצה תדמיתו זו ועמיתיו לממשלה רכשו לו שנאה וזלזול. נבון ו[[שמעון פרס]] היו שותפים לידידות ארוכת-שנים שראשיתה עוד בדרכם המשותפת ברפ"י ובמחיצת בן-גוריון, אך מאז [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] הולך ומעמיק הקרע בין השניים. פרס כרת ברית עם אויבו המר [[יצחק רבין]] במטרה למנוע ממנו להתמודד לראשות המערך, ולחסום את הפופולריות הגואה שלו בקרב ציבור מצביעי המפלגה. [[משה דיין]] לא העריכו כלל, רבין ופרס זלזלו בו והתעלמו ממנו בניד עפעף{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 298}}. שרי [[הליכוד]] שישבו עמו בממשלה ביטלו אותו כאילו לא היה קיים וכינו אותו "כישלון ואכזבה" ו"הרדידות בהתגשמותה"{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 297}}. מעטים היו תומכיו בזמן כהונתו כשר החינוך, בניגוד למבקריו הרבים. גם חבריו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית כ[[יוסי שריד]] ו[[שולמית אלוני]] ביקרו אותו וראו בו שר חינוך לא טוב וחסר-תועלת{{הערה|יאיר קוטלר, '''הנבחרת הלאומית - כרך א'''', 1988, עמ' 296}}. לאחר שעזב את הזירה הפוליטית לא זכה ליחס מיוחד, וניהל חיים ציבוריים צנועים יחסית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_נבון"