יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14:
== קביעת התאריך של יום הזיכרון==
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל תקופה של שש שנות שואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי [[זיכרון השואה]] הייתה להלל את ה[[אתוס]] של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו ב[[נאצים]] ולא הלכו "[[כצאן לטבח]]". רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]] כיום הזיכרון לשואה ולגבורה, אך בשל היותו חופף
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי [[ספירת העומר]] שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני [[יום העצמאות]] ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "[[משואה לתקומה]]". יש הרואים בקביעת [[הרבנות הראשית לישראל]] את [[עשרה בטבת]] כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבחירת תאריך חלופי לזכרון השואה, שיש בה אף התנגדות מסוימת לאתוס הזוכר דווקא את הלוחמים (בבחירת התאריך המקביל לפרוץ מרד גטו ורשה). תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת 1949) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שחודש ניסן הוא חודש בו אסור להתאבל על פי ההלכה היהודית.
| |||