יוסף שלום אלישיב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדות חייו: עריכה, הסרת קישורים עודפים
שורה 29:
== תולדות חייו ==
[[קובץ:הכרזת האדמו"ר מצאנז.jpg|ממוזער|הרב אלישיב בהקמת [[מפעל הש"ס העולמי]]]]
נולד בעיר [[שאולאי|שאוול]] שב[[ליטא]] כבן יחיד להוריו לאחר 17 שנות נישואין{{הערה|לפי גרסה אחרת, אביו נישא בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]), ולפי זה הבן יוסף שלום נולד לאחר אחת עשרה שנות נישואין. [http://toladot.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_31.html - אתר "תולדות ושורשים".]}}. סבו מצד אמו, חיה מושא, היה ה[[מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר ה[[קבלה|קבלי]] "[[לשם שבו ואחלמה (קבלה)|לשם שבו ואחלמה]]". אביו היה הרב [[אברהם אלישיב|אברהם לוינסון]], הרב של [[הומל]]. בילדותו שימש כ[[לבלר|סופר]] של סבו, לאחר שעיניו של הסב כהו{{הערה|לשם שבו ואחלמה ספר הכללים, דף ו עמוד ב.}}. בשנת [[תרפ"ד]] ([[1924]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ]] עם משפחתו אשר השתקעה בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]]. לצורך העלייה שונה שם המשפחה ל"אלישיב", כשם נעוריה של אמו, על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחד, (שינוי השם נעשה בעצת [[הרב קוק]]). לצורך השגת הסרטיפיקט נעזרה המשפחה ב[[אברהם יצחק הכהן קוק|רב קוק]], שסייע למשפחה בהשגת הסרטיפיקט{{הערה|'אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב.}}.
 
לאחר עלייתו לארץ [[לימוד תורה|למד תורה]] באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא ב[[ישיבה]]. בשנת תר"ץ ([[1930]]), בגיל 20, נישא לשיינה חיה, בתו של הרב [[אריה לוין]] ([[פטירה|נפטרה]] ב[[י' בתמוז]] [[תשנ"ד]] ([[19 ביוני]] [[1994]])). הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] סייע ב[[שידוך|שידוכם]] וסידר את ה[[חופה וקידושין|חופה]]{{הערה|1=הרב [[אליעזר מלמד]] ב[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6677/1 עיתון "בשבע"] וכן [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=998&id=8300&q בעלון "שבת הראי"ה" - פרשת פנחס (גיליון 31)].}}. בשנת [[תרצ"ח]] (1938) הוא [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[זליג ראובן בנגיס]], ר[[אב"ד]] [[העדה החרדית]] בירושלים{{הערה|השקדן, ע' 58.}}.
 
משנת [[ת"ש]] ([[1940]]) נמנה עם רבני בית המדרש "[[אוהל תורה (רחביה)|אוהל תורה]]" שבראשות הרב [[שמואל יצחק הילמן]]. הרב אלישיב כיהן במשך שנים רבות, מיום פטירת אביו, כרב [[בית כנסת|בית הכנסת]] "[[בית מדרש תפארת בחורים|תפארת בחורים]]" בשכונת [[מאה שערים]] בירושלים. הוא השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעור [[גמרא]] מדי יום. עם זאת, לא מילא את התפקידים המקובלים של רב בית כנסת, כגון נשיאת [[דרשה|דרשות]] [[שבת הגדול]] ו[[שבת שובה]], [[מכירת חמץ]] של מתפללי בית הכנסת וכדומה. בעשור הראשון של המאה ה-21, עקב חולשתו, עבר השיעור לבית כנסת במבנה יביל שהוצב במיוחד בסמוך לביתו.