אטלס ישראל – הבדלי גרסאות

את המימון השיג בהמלצת [[יהודה פיקרד|יהודה ליאו פיקרד]], מ[[קרן קיימת לישראל]] ו"מ[[המשרד המרכזי להתישבות של עולי גרמניה]]". במשך כשלוש שנים, אסף אינפורמציה, שיתף במטלות את מכיריו "מהחבורה הגרמנית", והגיש לקק"ל טיוטה חלקית של האטלס שערכה תצוגה פומבית של המפות הראשונות בחודש מאי [[1939]]. את מהותו וחשיבותו של [[אטלס לאומי]], למד  עמירן ממוריו ב[[גרמניה]] דרך המקרה של אטלס פינלנד .<ref>{{הערה|אטלס פילנד, נחשב לאטלס הלאומי הראשון, והחל להופיע עשרים שנה לפני שפינלנד זכתה לעצמאות. שרפפר מורהו של עמירן, התעניין במדינה זו, חקר אותה ונתן קורסים על האטלס שלה. במבט כולל אטלס ישראל דומה במבנה לאטלס של פינלנד: לאחר שתי מפות מיקום כלליות של פינלנד באירופה, האטלס נפתח בכרטוגרפיה, ועובר למסד הגיאולוגי, פיזי, אקלים ועד שנגמר בחינוך, תרבות, משפט. כן מצויות כמה מפות ספציפיות דומות כגון: אזורים גיאוגרפים מיוחדים, או מפת בתי הסוהר. באטלס ישראל החלק ההיסטורי בולט מאוד בהשוואה להיסטוריה באטלס הפיני.</ref>}}

פרוץ מלחמת העולם הביא לביטול המימון, עמירן התגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]].  בינתיים תפסו אנשי החבורה הגרמנית תפקידים חשובים במוסדות הבריטים השונים: [[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]] ו[[השירות המטאורולוגי הישראלי|השירות המטאורולוגי]]. לאחר קום המדינה בשנת [[1949 בישראל|1949]], עמירן קיבל מינוי להקים את המחלקה לגיאוגרפיה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], ויחד עם עמיתיו "מהחבורה הגרמנית", החליטו בראשית שנות החמישים להמשיך את פרוייקט האטלס, ולמעשה יישמו את תוכניתו של עמירן שעוצבה עשרים שנה קודם. בא לעזרתם, [[יוסף אלסטר]], יליד [[ורשה]] וידידו האישי של [[משרד העבודה|שר העבודה]] הראשון [[מרדכי בנטוב]] שמינה אותו לעמוד בראש מחלקת המדידות. הם גייסו אנשים נוספים לעבודה, רובם "ייקים" שאליהם נקשרו דרך ' [[הבריגדה היהודית|הבריגדה]]', '[[ההגנה]]' או על רקע יחסים אישיים ומקצועיים. אין פלא כי עורכי האטלס וראשי המדורים הם מהגלעין של "החבורה הגרמנית". מתוך 14 עורכי המדורים כעשרה הם 'ייקים': עמירן, פיקרד, רוזנן, גולדשמידט, בודנהיימר, שטנר, גלעד, אבי יונה, קרמון, מיוזם. <ref>{{הערה|[[יורם בר-גל]], מפות ולאומיות: קריאה מחודשת ב"אטלס ישראל"', '''אופקים בגאוגרפיה''' 55 (תשס"ג), 8–29</ref>}}

עוד יש לציין כי הגיאוגרף הרגיונלי מאמין כי על ידי רצף המפות הוא מציג את המנגנון שמייצר את "ייחודו של האזור", ובסיומו של כל מחקר הוא מצהיר על "אישיותו של המקום". אם כך מהו ייחודה של 'ארץ ישראל'? יוצרי האטלס סיכמו את הייחוד במאפיינים הבאים: <ref>{{הערה|ראו: אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא </ref>}}

כאשר ניגש [[דוד עמירן]] להציע תוכנית ליצירת האטלס בשנת [[1937]], בתקופה שהמתח הפוליטי סביב [[תוכנית החלוקה]] היה בשיאו, נראה לו מובן מאליו ליצור את "אטלס ארץ ישראל". מנקודת מבט של אותה תקופה: האטלס הנ"ל צריך היה לשקף את ארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] ואת התפיסה הציונית של הגדרת המרחב של ארץ ישראל, כפי שהוצגה ב[[ועידת השלום בפריז (1919)|ועידת וורסאי]] [[1919|1919.]]<ref>{{הערה|גל-נור מציין כי הטיעונים הציוניים שהובאו בפני הועידה בורסאי 1919, הדגישו את הזכויות ההיסטוריות ואת הקשר שבין שני עברי עבר הירדן, על פני שטח של כ 50.000 קמ“ר.

גל-נור, יצחק, 1994, ושבו בנים לגבולם: הכרעות על מדינה ושטחים בתנועה הציונית, מרכז למורשת בן גוריון, באר שבע, עמ‘ 56-60</ref>}}

שלטון מנכס לעצמו מרחב על ידי הענקת שמות חדשים, תהליך שכיח מאז ומעולם, כפי שניתן לראות זאת בעת העתיקה ובתקופה המודרנית. כך לדוגמה, ב[[מרכז אירופה]], השתלטות ה[[תרבות גרמניה|תרבות הגרמנית]] על אזורים של לאומים אחרים ([[צ'כים]] או [[פולנים]]) הביאה להתפשטות שמות המקומות הגרמניים ואלה הונצחו ב[[קרטוגרפיה|כרטוגרפיה]] הגרמנית; התמוטטות העולם ה[[קומוניזם|קומוניסטי]], החזיר למפות שמות מקומות שהועלמו מאז [[מלחמת העולם השנייה]]. <ref>{{הערה|ביגר, גדעון, 2000, "בירה בדויזר נגד בירה בודוואר", אצל בן ארצי, י. וחובריו, נוף מולדתו, מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובתולדותיה, הוצאת הספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמ' 134-143</ref>}}

הפיכת מפת הארץ למפה עברית - היא למעשה קביעת ממשות התרבות העברית והשאיפות הפוליטיות הציוניות על הטריטוריה של ארץ ישראל. יש בכך השלמה להשגים הצבאיים והמדיניים. לאחר [[מלחמת העצמאות]], פעולות העיברות של מפת הארץ, היו לא פחות חשובות מפעולות התיישבות הפיסית, והן נותבו מ"[[ועדת השמות הממשלתית|ועדת השמות]]<nowiki>" שליד משרד ראש הממשלה,  כפי שכותבים עורכי האטלס : "[…] בעית מיוחדת במינה היו המונחים הגאוגרפיים וכן שמות המקומות בארץ ישראל. 'אטלס ישראל' משתמש במונחים שהוצעו בידי הוועדה למונחי הגאוגרפיה שליד ה</nowiki>[[אקדמיה ללשון העברית]], ובשמות הגאוגרפיים שאושרו על ידי ועדת השמות שליד [[משרד ראש הממשלה]].[…]" <ref>{{הערה|ציטוט: מחלקת המדידות, אטלס ישראל, מהדורת 1957, דברי המבוא </ref>}}

עם הופעת המהדורה השלישית, ב-[[1985]], התעורר פולמוס סביב הגישה ל[[התנחלות|התיישבות היהודית]] ב[[יהודה ושומרון]]. הויכוח נסב סביב הפרשנות הפוליטית להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ודרכי כינויה באטלס. את הערך המקורי כתב פרופ׳ [[דוד עמירן|דוד עמירן,]] בכיר הגאוגרפים בישראל ויזם את האטלס חמישים שנה קודם. מאחר והאטלס הופק על ידי מחלקת המדידות, פרשנותו של עמירן לא מצאה חן בעיני שר העבודה באותם ימים [[דוד לוי]]. התוצאה היתה הפסקת הפצת האטלס, והחלפת דפי ההסבר של פרופ׳ עמירן בדפי הסבר שנכתבו על פי התפיסה הפוליטית של הממשלה באותם ימים.<ref>{{הערה|ראו: [[אלישע אפרת]], 'גאוגרפיה ופוליטיקה: בשולי גיליון 16 של אטלס ישראל', '''אופקים בגאוגרפיה''' 23–24 (1988), 65–72 (המאמר ב-[[JSTOR]]); [[מאיר עוזיאל]], שיפודים | אטלס ישראל לפח, [[מעריב]], 6 ביוני 1986; אבינועם בר-יוסף, השר לוי הורה לפזר את מערכת "אטלס ישראל", [[מעריב]], 9 ביוני 1986; [[צבי לביא]], קוראים יקרים, [[מעריב]], 12 ביוני 1986</ref>}}