חטיפה לאור יום (סרט, 2009) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים |
זו ויקיפדיה העברית! העתקה מוויקיפדיה האנגלית אינה מתאימה. |
||
שורה 47:
טוני מחליט לנסוע ל[[יוקון]] שבקנדה, שם איש לא יחפש אותם. הוא פוצח בציטוט ממושך מה[[פואמה]] The Shooting of Dan McGrew{{אנ|The Shooting of Dan McGrew}} המספרת על אירועים המתרחשים ב[[בר (עסק)|בר]] ביוקון{{הערה|פואמה מאת ה[[משורר]] [[רוברט ויליאם סרוויס]] {{אנ|Robert W. Service}}, נכללת באוסף הפואמות של סרוויס [https://quod.lib.umich.edu/a/amverse/BAD8607.0001.001?view=toc "Spell of the Yukon and other verses"] שראה אור לראשונה בשנת 1907 בהוצאת Barse & Hopkins, [[ניו יורק (עיר)|ניו יורק]].}}{{הערה|שמאל=כן|[https://www.poetryfoundation.org/poems/45082/the-shooting-of-dan-mcgrew The Shooting of Dan McGrew]. Poetry Foundation. Retrieved April 30, 2019.}}. על רקע ה[[מונולוג]] של טוני, הסרט מדלג ליום החמישי לחטיפה, כשהשניים עוברים ל[[מונטנה]]. ליד העיר [[ליווינגסטון, מונטנה|ליווינגסטון]] {{אנ|Livingston, Montana}} טוני פורץ לבקתה ריקה, מכין אוכל לשניהם ונותן לאן [[טבעת אירוסין]] תוך שהוא מדבר על כך שהם יחיו יחד. הוא משאיר את אן כבולה בשרשרת לספה והולך לשירותים. למרות השרשרת, אן מצליחה להגיע למכשיר [[טלפון]] פועל, מתקשרת למשטרה ומתחילה לספר את סיפור חטיפתה, אך טוני שומע את הרחשים, חוזר לחדר ותופס אותה משוחחת בטלפון.
בבית סלוטי, הסוכנים מאתרים את מקום השיחה, אך כאשר לוחמי ה-FBI פורצים לבקתה, טוני ואן כבר עזבו. אחד הלוחמים מוצא [[עלה]] יבש שעליו כתבה אן שהם נמצאים בדרכם צפונה. הסוכנת ריינולדס מקבלת את תוצאות חקירת זהות החוטף: זהו
בשעת חשיכה מקיפים לוחמי FBI את הבית ומתחברים לקו הטלפון במקום. זרקור נדלק וריינולדס קוראת לטוני ברמקול להיכנע. הוא מסרב מחשש שיהרגו אותו, אך אן מרגיעה אותו שרוצים את שניהם בחיים, ומתווכת בטלפון בינו לבין ריינולדס ומייק. לבקשת טוני, ריינולדס מסכימה לקשר אותו עם סבתו. הוא אומר לסבתא שבכוונתו להרוג את אן ולהתאבד, כי הוא פוחד לחזור לכלא. הסבתא אומרת לו לבטוח ב[[ישו]] ומתפללת למענו בטלפון, אך הוא מנתק. מייק מסביר לטוני שאין כוונה להרוג אותו אם ישתף פעולה, אבל הוא לא יוכל לעצור את ה-FBI מלעשות כן. טוני ואן יוצאים החוצה, אן בידיים מורמות כשטוני נועץ אקדח בגבה. היא מדברת אליו בנועם, הוא משתכנע בדמעות, מניח את האקדח ואן נמלטת ממנו לזרועותיו של מייק שמרגיע אותה ומחזיר לה את בובת הדובון. טוני העצור צועק לעברה שתסביר שהם רק יצאו לחופשה, ובתגובה אן מטיחה בו את טבעת האירוסין שנתן לה.
שורה 102:
דון ואיליין סלוטי, הוריה של אן, סיפרו לרגל הקרנת הבכורה, שפיתוח הסרט החל כבר בשנת [[2002]]. הוא אמנם מבוסס על סיפורה של אן, אך לא מתאר את האירועים במדויק. כך למשל, מייק טימברוק והסוכנת ריינולדס הן [[דמות|דמויות]] בדויות שלא נכללו בין יותר ממאה אנשי החוק שטיפלו בתיק בין נברסקה למונטנה{{הערה|שם=שמידט}}. עם זאת, שרלין בליין-שולנברג שכתבה את ה[[התסריט]] לאחר שיחות ארוכות שקיימה עם אן סלוטי, אמרה שדמותה של אן מתוארת בסרט כפי שהייתה במציאות: גיבורה אמיצה, נבונה, פקחית ועיקשת. בני הזוג סלוטי קראו את התסריט במהלך ההפקה ועשו בו מספר שינויים. כך למשל, איליין סיפרה שבת-דמותה בתסריט המקורי השתמשה ב[[תרופת הרגעה]] בשעות שאחרי החטיפה, ובהיותה [[אחות מוסמכת|אחות]] במקצועה, היא התרעמה בגלל הרמיזות המשתמעות מכך, ודרשה להשמיט פרט זה. התסריט הוצע גם לאן סלוטי, אבל היא לא קראה אותו{{הערה|שם=שמידט}}.
==קישורים חיצוניים==
|