מעשה בני האלוהים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכתוב הפתיח, לפחות (ראו עבודתו של דודנס בלקריאה נוספת) ברוח דף השיחה; נזכרתי בנושא בשל שידור Good Omens
שורה 1:
[[קובץ:The Sons of God Saw the Daughters of Men That They Were Fair, by Daniel Chester French, modeled by 1918, carved 1923 - Corcoran Gallery of Art - DSC01065.JPG|שמאל|ממוזער|280px|The Sons "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה", פסל מ-1923 מאת דניאל צ'סטר פרנץ'.]]
'''חטא בני האלוהים''' או '''מעשה בני האלוהים ובנות האדם''' הוא תופעה הנזכרת ב[[מקרא]], ב[[ספר בראשית]], ובה נהגו "בני האלוהים" לקחת נשים מבנות האדם {{ציטוטון|מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ}}. באשר לזהותם של בני האלוהים ובנות האדם, ובאשר למהות ה[[חטא]], ניתנו כמה הסברים במפרשים, שניתן לחלקם לשני הסברים עיקריים. האחד: 'האלוהים' בהקשר זה הוא במובן של בעל הכח והשלטון, ו'בני האלוהים' הם בניהם של בעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחטוף נשים מבנות המעמד הנמוך, ולשאת אותן בכפייה. וזהו למעשה חטא ה'חמס' המוזכר מיד לאחר מכן בתחילת [[פרשת נח]], שהוא העילה המרכזית המוזכרת ב[[תורה]] ל[[המבול|החרבת העולם במבול]]. הסבר נוסף מזהה את 'בני האלוהים' עם [[מלאך|מלאכים]] שירדו לעולם ונשאו נשים מבנות המין האנושי, וחטאם היה ב[[זנות]] ו[[גילוי עריות]]. ומזיווג ייחודי זה נולדו [[נפילים|הנפילים]] - ענקים בעלי עוצמה. לדעת חלק מהפרשנים לנפילים אלו יוחסו כוחות אלוהיים שהביאו לסגידה להם במקום עבודת האלוהים, ובכך היוו עילה להחרבת העולם.
'''חטא בני האלוהים''' או '''מעשה בני האלוהים ובנות האדם''' הוא קטע בסיפור ה[[מקרא]]י, ב[[ספר בראשית]] פרק ו', פסוקים א'-ד'. לפי הכתוב, "בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים" לקחו להם נשים מבנות-האדם, ובאותה עת הופיעו בארץ "ה[[נפילים]]" הגיבורים. אלוהים התכעס ואמר "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם", ומיד לאחר מכן מתרחש [[המבול]]. הקטע הקצר הוא אחד הפרקים הסתומים והשנויים-במחלוקת ביותר במקרא, גם בשל הקביעה שלאל יש בנים ממש. בימי [[תקופת בית שני|בית שני]] המאוחר, פרשנות נפוצה הייתה שמדובר ב[[מלאך|מלאכים]] שירדו מן השמים ארצה כדי להזדווג עם בנות-האדם. מזיווגים אלו נולדו הנפילים, יצורים על-אנושיים שהיו מנוגדים לבריאה וחוללו מעשי זדון. כדי לבלום אותם, מחה אלוהים את העולם במבול ואסר את המלאכים המורדים עד [[אחרית הימים]], בעוד שנשמות הנפילים, שגופם מת במבול, הפכו לשדים שאחראים על הרשע בעולם. פרשנות זו התבטאה בייחוד ב[[ספר חנוך א']] אך גם במקורות רבים אחרים. היא עודנה קיימת במסורת ה[[יהודי]]ת, ה[[נוצרי]]ת וה[[מוסלמי]]ת, בעיקר במספר [[מדרש]]ים קטן, באזכורים מפורשים ב{{ה|ברית החדשה}} ובסיפור על [[הארות ומארות]] ב[[קוראן]]. מן המאות הראשונות לספירה הן [[חז"ל]] והן [[אבות הכנסייה]] דחו בתוקף ראייה זו מסיבות תאולוגיות. הפרשנות היהודית המקובלת מאז, המופיעה למשל ב[[תרגום אונקלוס]] ואצל הרוב הגדול של הפרשנים, היא ש"בני האלוהים" אינו אלא כינוי לבני אנוש רמי-מעלה שהרבו בניאוף ובזימה ואף חטפו נשים מפשוטות העם, וזהו החטא שהוביל למבול. הפרשנות הנוצרית המקובלת, ככל הנראה מזמנו של [[יוליוס אפריקנוס]] במאה הרביעית, היא ש"בני האלוהים" היו צדיקים מבני [[שת]], וחטאם שהוביל למבול היה ניאופיהם עם נשים מרושעות ויודעות כשפים מגזע [[קין]], שהן "בנות האדם" הנזכרות. רק במאה ה-19, עם הופעת המחקר הביקורתי, הפרשנות המלאכית חזרה והועלתה.
 
== תיאור החטא ==
שורה 60 ⟵ 61:
==לקריאה נוספת==
*Annette Yoshiko Reed, '''Fallen Angels and the History of Judaism and Christianity: The Reception of Enochic Literature''', [[הוצאת אוניברסיטת קיימברידג']], 2005.
* Jaap Doedens, '''The Sons of God in Genesis 6:1-4: Analysis and History of Exegesis''', [[הוצאת בריל]], 2019. (ע"ע גם [http://theoluniv.ub.rug.nl/32/7/2013Doedens%20Dissertation.pdf הדיסרטציה] עליה מתבסס הספר.)
* גיא דרשן, '[https://www.academia.edu/7503767 סיפור בני האלהים ובנות האדם (בר' ו 1–4) לאור קטלוג הנשים ההסיודי]', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כג (תשע"ד), עמ' 155–178