מחשבים אישיים לפני 1975 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אכא"כ
←‏פתיח: הגהה עד "משבב למחשב"
שורה 4:
 
מחשבים "קטנים" יחסית הופיעו כמעט מראשית ימי ה[[מחשוב]], כמו למשל ה-[[LGP-30]] {{אנ|LGP-30}} מ-[[1956 במדע|1956]], עדיין בדור מחשבי שפופרות הוואקום, בתצורה "שולחנית", כשרוב המחשבים תפסו חצי חדר, אם לא חדר שלם. במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], עם התקדמות [[מזעור]] ה[[אלקטרוניקה]], החל ב[[טרנזיסטור]]ים והמשך ב[[מעגל משולב|מעגלים משולבים]], שצפיפותם עלתה משנה לשנה, לפי [[חוק מור]], הופיעו מחשבים בגודל קרוב לגודלו של "מחשב אישי", של חברות דיגיטל, דאטה ג'נרל, [[HP]], ואחרות. מחשבים אלו לא יועדו למשתמש יחיד, ואינם שייכים ל"מבשרים", אבל הטכנולוגיה שלהם, וטכנולוגיה שפותחה עבורם הכשירה את הקרקע למחשבים קטנים וזולים יותר.
 
הרשימה שואפת לתאר עבור כל מחשב את ההיסטוריה של הפיתוח, ובמידת האפשר את המחשב עצמו, את השפעתו, ואת ה"שושלת" שלו, גם אחרי 1975.
 
== ממכונת חישוב למחשב ==
[[קובץ:HP9830A-HP9866.png|ממוזער|מחשב HP-9830A, ועליו מדפסת (9866). התצוגה היא שורה אלפנומרית יחידה, ומימינה כונן הקלטות]]
החל בשנת 1964, יצאה חברת [[מעבדות ואנג|ואנג]] {{אנ|Wang Laboratories}} עם סדרת מכונות חישוב אלקטרוניות, החל ב-LOCI, שהיו מכונות החישוב ה"מדעיות" הראשונות (כלומר כאלו שיכולות לחשב לוגריתמים, ולהשתמש בהם כדי לבצע כפל). כדי לתמוך ב[[פונקציות טריגונומטריות]], יש לבצע "תוכנית" קטנה, וכך פסעו עוד צעד לכיוון "מחשב אישי" - מכונות החישוב הללו יודעות לבצע תוכניות קצרות, אך הקלט והפלט עדיין מספריים בלבד.
 
חברת HP הצטרפה בשנת 1968, עם סדרת מכונות חישוב שכונו "סדרת 9100", כאשר בדרך כלל, ממכונהכל למכונה בסדרה היא נהייתמכונה דומה יותר מקודמתה למחשב לכל דבר. שלוש שנים אחר כך, ב-1971, החליפה אותה סדרת 9800 את 9100.

ב-1973, הוצגה "מכונת החישוב" HP-9830A{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.oldcomputers.net/hp-9830a.html|כותרת=Hewlett-Packard HP-9830A computer|אתר=www.oldcomputers.net|תאריך_וידוא=2019-08-11}}}}. מכונה זו, שכברשתוארה בדרך כלל בהודעות לעתונות, פרסומות וספר המשתמש כ""מכונת חישוב ניתנת לתכנות", הייתה למעשה מחשב אישי לכל דבר, עם מקלדת מלאה, מערכת הפעלה ופרשן BASIC ב-ROM, כונן קלטות לשמירת תוכניות ומידע, וממשק לציוד היקפי כמו מדפסות, [[תוויין]] (plotter) ועוד.
 
המחשב מבוסס על הטכנולוגיה שפיתחה HP עבור מחשבי המיני שלה (סדרת ה-2100, שהראשון בה, 2116 יצא ב-[[1966 במדע|1966]]), עם מעבד העולה מבחינות רבות על המחשבים האישיים מהדור הראשון.
שורה 15 ⟵ 19:
חברת היולט פאקארד בחרה להציג את המחשב הזה כ"מכונת חישוב ניתנת לתכנות" (Programmable calculator) ולא כמחשב, אך בחלק מההודעות לעיתונות והפרסומות המוצר תואר גם כמחשב.
 
מלבד המחיר (החל מכ-$6,000) והמיצוב בשוק, המחשב הזה משתווה או עולה ביכולותיו כמעט בכל למחשב אפל II שיצא ארבע שנים אחר כך, ב-1977. לעומת האפל, צג המחשב מוגבל - שורה אחת של 32 תווים של תצוגה אלפא-נומרית, לעומת מסך תצוגה במחשבים האישיים שהופיעו אחר כך, אך מבחינות אחרות הוא עדיף - עם מעבד 16 [[סיבית|סיביות]] חזק ומהיר יותר, כונן קלטות מובנה, בבקרה מלאה של המחשב, מקלדת מלאה יותר, ממשקים לציוד היקפי, אפשרות להוספת תוכנה על ידי שימוש ב"קסטה" (cartridge) עם תוכנה ב-ROM ועוד.
 
אחרי ה-9830 מ-[[1973 במדע|1973]], המשיכה HP להוציא דגמים חדשים בסדרת 9800. להלן רשימה חלקית:
שורה 24 ⟵ 28:
רוב המחשבים ממשפחה זו ניתנים להרחבה, על ידי הוספת זיכרון, כרטיסי קלט/פלט, ומודולים של תוכנה בכרטיסי ROM.
 
לחברת HP היו קווי מוצרים עם מחשבים נוספים, ביניהם מחשבונים ניתנים לתכנות, החל ב-[[HP-65]] משנת 1974, מחשבי מיני, תחנות עבודה, מחשבי על ועוד. במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] החלה החברה לייצר ולשווק מחשבים אישיים תואמי PC, תחום בו הלכה החברה והתחזקה, וביתר שאת אחרי רכישת חברת Compaq ב-2002 - אחרי הרכישה הייתה חברת HP ליצרנית הגדולה בעולם של מחשבים אישיים.
 
== ממסוף למחשב ==
[[קובץ:Datapoint2200img.jpg|ממוזער|מחשב דטאפוינט 2200 שווק כ"מסוף חכם" החל ב-1970. (בתמונה מונחת על המחשב קופסה גלילית, אולי עם סרט מגנטי - קופסה זו אינה חלק מהמחשב). זהו מחשב אישי לכל דבר, עם מסך, מקלדת, שני כונני קלטות, ועד 8KB זיכרון (16 בדגם II).המעבד [[אינטל 8008]], נבנה לפי המפרט של המחשב הזה]]
 
במהלך שנות ה-60, [[מסוף מחשב|מסופים]] החליפו בהדרגה את הטלטייפ בתפקיד הממשק האנטראקטיביהאינטראקטיבי למחשבים. בתחילה, המסופים אף כונו "טלטייפ זכוכית" ("glass teletype"). לצד מסופים אלו, שבהמשך כונו "מסופים טיפשים", התפתחו מסופים "חכמים", שידעו לקבל מהמחשב הגדול פקודות מורכבות יותר מהפקודות שניתן לשלוח לטלטייפ, כמו למשל ניקוי המסך, מיקום הסמן בנקודה כלשהי במסך, הצגת תווים מסוימים בצורה מיוחדת (וידאו הפוך, שינוי עצמת בהירות, כתב תחתי, ואפילו הבהוב וכן הלאה), ועוד. רבים מהם גם ידעו לספק למשתמש שירותים באופן עצמאי, כמו למשל מקשים ניתנים לתכנות ששולחים למחשב סדרת תווים, ושירותים נוספים.
 
חלק ממסופים חכמים אלו השתמשו במעבד ותוכנה כדי לספק את השירותים. "מסוף חכם" כזה, מצויד למעשה כמעט בכל הרכיבים של מחשב אישי: מקלדת ומסך, מעבד, זיכרון, וקושחה. המסוף מצויד גם בממשק תקשורת למחשב הגדול.
 
אחד המסופים הללו פותח על ידי חברת CTC, בשם Datapoint 2200 {{אנ|Datapoint 2200}}. לדברי מפתחי המסוף, הם למעשה פיתחו מחשב אישי, אך כדי לא "להבהיל" את המשקיעים, הם הגדירו את המוצר כ"מסוף חכם"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20080814215757/http://www.computerworld.com/action/article.do?command=printArticleBasic&articleId=9111341|כותרת=Forgotten PC history: The true origins of the personal computer|אתר=web.archive.org|תאריך=2008-08-14|תאריך_וידוא=2019-08-11}}}}, שיכול להתחבר ולעבוד עם שורה ארוכה של מחשבים גדולים, בעזרת טעינת תוכנה מתאימה שעוזרת למחשב לדמות שורה ארוכה של מסופים שונוםשונים המיועדים למחשבים שונים.
 
המסוף שהושק ב-1970, במחיר של כ-$5,000, הוא למעשה מחשב לכל דבר, עם מעבד, 2K זיכרון (ניתן להרחבה עד 8K), מקלדת, ומסךמסך, ושני כונני קלטות בקיבולת של כ-130K כל אחד. למחשב, או מסוף, הוצע ציוד היקפי מגוון לתקשורת, לאחסון נתונים, ועוד, כולל מודם, מדפסות, דיסק קשיח ומאוחר יותר גם כונן דיסקטים, וציוד חיבור לרשתות תקשורת שונות. דגמים מאוחרים יותר תמכו בזיכרון גדול יותר - עד 16K.
 
רוב הלקוחות והמשתמשים של המוצר השתמשו בו לתכליתו המוצהרת - כ"מסוף חכם", אך היו גם משתמשים שהיו מודעים ליכולותיו כמחשב, והשתמשו בו כמחשב לכל דבר, כדי להריץ תוכנה ייעודית שפתחו בעצמם, או כמערכת בקרה ואיסוף נתונים מציוד מעבדה או ציוד תעשייתי.
 
אנקדוטה מעניינת הקשורה למחשב הזה היא הקשר שלו למיקרו מעבדים שהופיעו בשנים הבאות. בזמן פיתוח המסוף, נתקלו המפתחים בבעיות של מקום, ופיזור חום. כדי להקטין את מספר הרכיבים, הם פנו לשתי חברות מוליכים למחצה, כדי שאלו יבנו רכיב יחיד שמממש את המעבד של המסוף, שמומש בעזרת רכיבים סטנדרטיים על גבי מספר [[מעגל מודפס|מעגלים מודפסים]]. שתי החברות היו [[אינטל]] וטקססו[[טקסס אינסטרומנטס]], ושתיהן החלו בפיתוח, לפי המפרט של CTC. שתי החברות לא סיימו את העבודה בזמן שהיה נחוץ ל-CTC, וזו מצאה בינתיים פתרון אחר לבעיית המקום ופיזור החום, על ידי החלפת [[ספק כוח|ספק הכוח]] של המחשב ב[[ספק כוח ממותג]], וכך ה-2200 טוען לשני כתרים: "המחשב האישי הראשון", וגם "הראשון עם ספק ממותג", תואר שבדרך כלל נהוג להעניק לאפל II.
 
בינתיים, שתי החברות המשיכו בעבודה: חברת טקסס אינסטרומנטס פיתחה מעבד, שאפילו הופיע בקטלוג שלה, אך בפועל, לא ברור אם אי פעם יוצר רכיב שפעל בצורה אמינה, והמעבד מעולם לא סופק ללקוחות כמוצר. בחברת אינטל, הפרויקט הזה "חיכה בתור" עד שהצוות שעבד על המיקרו-מעבד הראשון בעולם, [[אינטל 4004]], יסיים את עבודתו. ב-1972 הכריזה אינטל על מעבד [[אינטל 8008]], שהיה תואם באופן כמעט מושלם למפרט, ובפרט, היה תואם לסט הפקודות של ה-2200. חברת CTC שקלה להשתמש במעבד של אינטל, אך התברר שהביצועים של המעבד כפי שמומש בלוגיקה דיסקרטית במעגלים המודפסים עלו על ביצועי השבב של אינטל, ותכנון המחשב לא שונה כדי לאמץ את ה-8008.
 
מספר מחשבים נבנו סביב ה-8008 (חלקם מתוארים בהמשך), וחלק מחשיבותו היא בכך שהמעבד הבא של אינטל, שבדרך כלל נחשב למעבד שפתח את מהפכת המחשבים האישיים, [[אינטל 8080|8080]], מהווה הרחבה של ה-8008, ובמידה רבה מבוסס עליו. המעבד הבא בשושלת הוא מעבד Z80 של חברת זילוג, שתואםשמהווה ב-100%הרחבה "תואמת כמעטלאחור" ל-8080, ומשכך, גם הוא מבוסס על ה-8008, ובעקיפין על הדטאפוינט 2200. על מעבד זה מבוססים עשרות מחשבים שונים, ביניהם [[TRS-80]] של רדיו שק, [[אוסבורן 1]], קייפרו II, מחשבים של סינקלייר, החל ב-ZX80, וכלה ב[[ספקטרום סינקלייר]], ועשרות מחשבים נוספים (למעשה, גרסאות שונות של ה-Z80 עדיין מיוצרות ב-2019, כחלק משבבים ייעודיים שונים).
 
השושלת ממשיכה, משום שמה שמכונה היום [[ארכיטקטורת x86]], החל כהרחבה של ה-8080 ל-16 סיביות, כך שכמעט לכל המחשבים האישיים ב-2019, כולל מחשבי מקינטוש ומחשבים "תואמי PC", יש "אילן יוחסין" שנמתח לאחור בקו ישר לדאטאפוינט 2200.
שורה 51 ⟵ 55:
חברת IBM שלטה שלטון בלתי מעורער בשוק המחשבים הגדולים, עם נתח שוק של כ-70% או יותר. במהלך שנות ה-1960, הופיע סוג חדש של מחשב, שכונה [[מיני-מחשב]]. IBM לא מיהרה להיכנס לשוק הזה, אולי משום שלא העריכה נכון את הפוטנציאל שבו, ובשוק זה חברות אחרות נתנו את הטון, כמו [[DEC]], דאטה ג'נרל, והיולט פאקארד. IBM הייתה נחושה בדעתה לא להחמיץ את השינוי הבא, ובחברה החלה עבודה על מחשב שמהרבה בחינות יכול להיחשב "מחשב אישי", כבר ב-1969, אם לא לפני כן.
 
פיתוח מעניין בחברה כונה PALM (ראשי תיבות של Put All Logic in Microcode, כלומר "כל הלוגיקה ב[[מיקרוקוד]]"). נבנה מעבד פשוט יחסית, בטכנולוגיית הרכיבים המקובלת, כשלמעבד הזה צמוד "מיקרוקוד" ב-ROM, שמאפשר לו לדמות מעבד אחר כלשהו. המוטיבציה העיקרית היא תאימות תוכנה: אם מלמדים את ה-PALM הפשוט להריץ תוכנה של [[IBM System/360|IBM 370]], גם בביצועיםאם ביצועי המעבד נחותים שאינםבהרבה מתקרביםמביצועי למחשבהמחשב המקורי, הדבר מאפשר להריץ תוכנה שנכתבה עבור המחשב הגדול כמעט ללא שינוי.
 
הפרויקט שהחל בחברה ב-1969, יועד לפיתוח מחשב שיכול להריץ תוכנה שנכתבה בשפת התכנות [[APL]]: לחברת IBM היה פרשן לשפה זו, שנכתב ל-IBM 370, והשפה הצטיינה בעצמה רבה בתחומים מסוימים, בעיקר עבודה עם אובייקטים מתמטיים כמו וקטורים (או [[מערך (מבנה נתונים)|מערכים]]) ומטריצות, ובקוד קצר ומרוכז - נהוג לומר שקוד של הרבה עשרות שורות בשפת [[פורטרן]], מצטמצם לשורות ספורות של APL.
 
הפרויקט נקרא SCAMP{{הערה|{{צ-ספר|שם=SCAMP: The Missing Link In The PC's Past?|קישור=https://books.google.com/books?id=q8fwTt09_MEC&lpg=PP1&pg=RA5-PA6#v=onepage&q&f=false|מו"ל=PC Magazine, November 1983, Ziff Davis|שנת הוצאה=1983-11|מחבר=Paul J. Friedl|שפה=en|מקום הוצאה=|עמ=190 - 197}}}}, ואחרי שהודגם בהצלחה בחברה, הוא הפך למוצר, בשם [[IBM 5100]] {{אנ|IBM 5100}}, ויצא לשוק ב-1975, במחיר שנע בין כ-$9,000 לכ-$19,000, לפי התצורה. המחשב יועד בעיקר כדי להריץ תוכנה שנכתבה ב-APL, שפה שהשימוש בה לא היה נרחב, כך שקהל היעד שלו היה מצומצם מלכתחילה. עובדה זו, בצירוף המחיר הגבוה, לא סייעה למחשב לזכות בתפוצה נרחבת.
 
ל-5100 עצמו לא הייתה השפעה גדולה על התפתחות המחשבים האישיים, אך לשושלת שהוא ייסד הייתה השפעה מכרעת: אחרי ה-5100, יצאה IBM עם 5110 ב-1977, גם מחשב זה היה מבוסס על מעבד PALM, אך הפעם דאגה חברת IBM להעביר מהמחשב הגדול לא רק את מערכת APL, אלא גם שפות וכלים נוספים, ובפרט פרשן BASIC, וה-5110 הוצג כבר כמחשב כללי, לא רק למשתמשים שזקוקים למחשב כדי לבצע חישובים מספריים. בעקבותיו הגיע ב-1980 ה-5120, האחרון בסדרה שמבוסס על PALM, .

אחרי ה-5120, פיתחה IBM את ה-DataMaster, שנקרא גם System/23. העבודה על המחשב החלה בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-701970]], והמעבד שנבחר היה אינטל 8085. מעבד זה היה תשובתה של אינטל ל-Z80 של זילוג: אף על פי שהמעבד לא תמך בסט הפקודות של ה-Z80 (שבעצמו היה הרחבה של סט הפקודות של 8080), הוא היה תכנון נקי ומודרני יותר של ה-8080, שמקל על השימוש במעבד במעגלים אלקטרוניים.
 
המחשב היה מוכן לקראת 1980, ולפי כמה דיווחים, יציאתו לשוק התאחרה כמעט בשנה בגלל הצורך להסב את פרשן הבייסיק שרץ על המחשב הגדול למעבד של הדטאמסטר.