פנחס רוטנברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פעילות ציבורית: להימנע מהחרמת הופ-סימפסון |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←פעילות ציבורית: מסמך שמונה הנקודות |
||
שורה 138:
לקראת יום הכיפורים [[תר"ץ]], נענה רוטנברג לפנייתו של [[הרב קוק]] והתערב ב"פרשת הכותל".{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 203.}} הוא נתבקש על ידי הנציב העליון [[ג'ון צ'נסלור]] ללחוץ על הרבנים הראשיים שיוותרו על מנהג תקיעת השופר בנעילת תפילת יום הכיפורים, אולם סירב ללחוץ והסכים רק להעביר להם את הבקשה.{{הערה|שם=שאלתיאל 211|שאלתיאל, א, עמ' 211.}}
ב-20 בנובמבר 1929 הופיע לעדות סודית בפני [[ועדת שו]]. בעדותו דיבר על תרומתם של היהודים ביצירת בעיית הפלאחים הערבים שנותרו ללא קרקע ודרש מהממשלה להקשיח את [[המאבק הפלסטיני במכירת קרקעות ליהודים|הפיקוח על מכירת הקרקעות]] ולכפות על הקונים היהודים לדאוג להבטחת זכויות הקיום של מעבדי הקרקע.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 245; עמ' 343, הערה 66.}} בנוגע לסכסוך בכותל, טען רוטנברג כי אל לממשלה להתערב בענייני דת ופולחן, משום שרק הרבנים מוסמכים לפסוק בשאלות אלה, וכי אם הממשלה סבורה שתפילת יום הכיפורים בכותל מסכנת את מצב הביטחון, עליה לאסור אותה לחלוטין, ולא רק את התקיעה בשופר.{{הערה|שם=שאלתיאל 211}}
מיד לאחר פרעות תרפ"ט, הוקם "ועד העזרה" ורוטנברג היה חבר בוועדת השלושה, שפיקחה על פעולותיו והופקדה על ניהול כספי "קרן העזרה". עם כניסתו לוועד הלאומי, דרש מההנהלה הציונית להקציב כסף לשיקום [[היישוב היהודי בחברון]], שנהרס בפרעות, אולם נתקל בהתנגדות, בטענה כי אין טעם להשקיע כספים רבים בשיקומו של יישוב יהודי מבודד בתוך סביבה ערבית דומיננטית. עקב מחלוקות על פעולתה של הקרן, התפטר רוטנברג מתפקידו זה ביולי 1930.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 236–237, 272–273.}}▼
בתקופת כהונתו כנשיא הוועד הלאומי, החריף רוטנברג, במודע, את המאבק בין נציגות היישוב היהודי בארץ ישראל לבין הנהגת התנועה הציונית, ששכנה מחוץ לארץ ישראל.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 187.}}
בדצמבר 1929 הגיע ללונדון והשתתף בישיבות ההנהלה של הסוכנות היהודית במעמד של משקיף ויועץ.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 224–225.}} ב-22 בינואר 1930 נפגש עם שר המושבות, [[לורד פאספילד]], והציג בפניו דרישות בשם היישוב היהודי על רקע פרעות תרפ"ט. היתה זו הפעם הראשונה שנציג הוועד הלאומי התקבל לשיחה עם שר בממשלת בריטניה.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 227–228.}}
במאי 1930 התנגד להצעת ויצמן להחרים את [[ג'ון הופ סימפסון]] {{אנ|John Hope Simpson}} בביקורו בארץ ישראל לצורך הכנת דו"ח מסקנות בעקבות פרעות תרפ"ט.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 241.}}
ב-12 במאי השתתף בפגישה בבית הנבחרים עם ראש ממשלת בריטניה, [[רמזי מקדונלד]], יחד עם ויצמן, [[אלפרד מונד|לורד מלצ'ט]], [[לורד רדינג]] ו[[ג'יימס דה רוטשילד]]. בעקבות הפגישה, הגיש לג'ון שאקבורו את "מסמך שמונה הנקודות", שכלל את ההצעות הבאות לגבי סדרי השלטון בארץ ישראל:{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 242–246.}}
# הפרדה מוחלטת בין תפקודיהם הדתיים ותפקודיהם הכלכליים והפוליטיים של כל מוסדות הממשלה.
# הקמת שני מוסדות יצוגיים דמוקרטיים, יהודי וערבי, שינהלו בנפרד את ענייניהם תחת פיקוח הממשלה. תוקם מועצה מייעצת משותפת שתטפל בסוגיות הנוגעות הן לערבים והן ליהודים. היא תורכב משני יהודים ושני ערבים ויושב הראש שלה יהיה המזכיר הראשי, שימונו לו שני עוזרים, אחד לענייני יהודים והאחר לענייני ערבים. במקרה של אי הסכמה, יכריע [[הנציב העליון]]. למוסדות היצוגיים תינתן הזכות לערער על החלטותיו לפני שר המושבות.
# מכסות העלייה היהודית ייקבעו רק על פי יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ.
# לא תתבצע מכירת קרקע חקלאית ללא אישור מהממשלה, וזו תעניק אותו רק כאשר תוודא כי הפלאחים פוצו כראוי, בקרקע חלופית או בכסף.
# ארגון מנגנון הממשלה מחדש, כאשר צוות העובדים בו, ובראשם המזכיר הראשי ומפקד המשטרה, ייבחר על פי מידת תמיכתו במדיניות הבית הלאומי היהודי. תוטל צנזורה על העיתונות ויוטלו עונשים חמורים על הסתה דתית או גזענית. הארץ תטוהר מקומוניסטים, יהודים וערבים. יינתן סיוע לערבים בפיתוח [[עבר הירדן]].
# הקמת קרן אשראי בסך 50,000 ליש"ט, בהנהלה יהודית-ערבית, שתעניק הלוואות לתשלום חובות הפלאחים למלווים בריבית.
# עידוד שיתוף פעולה מצד ערבים עם מפעלים יהודיים.
# ראש הממשלה ימסור הצהרה פומבית המאשרת את תוקפה של מדיניות הבית הלאומי.
בחודשים אוקטובר–דצמבר 1930, התמקד רוטנברג במאבק חריף במדיניותו של ויצמן ובמאמץ לסכל את מדיניות [[הספר הלבן של פאספילד]]. בין היתר, ניצל את קשריו עם [[מלקולם מקדונלד]] וב-16 באוקטובר שלח באמצעותו לאביו, ראש
▲מיד לאחר פרעות תרפ"ט, הוקם "ועד העזרה" ורוטנברג היה חבר בוועדת השלושה, שפיקחה על פעולותיו והופקדה על ניהול כספי "קרן העזרה". עם כניסתו לוועד הלאומי, דרש מההנהלה הציונית להקציב כסף לשיקום [[היישוב היהודי בחברון]], שנהרס בפרעות, אולם נתקל בהתנגדות, בטענה כי אין טעם להשקיע כספים רבים בשיקומו של יישוב יהודי מבודד בתוך סביבה ערבית דומיננטית. עקב מחלוקות על פעולתה של הקרן, התפטר רוטנברג מתפקידו זה ביולי 1930.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 236–237, 272–273.}}
▲בחודשים אוקטובר–דצמבר 1930, התמקד רוטנברג במאבק חריף במדיניותו של ויצמן ובמאמץ לסכל את מדיניות [[הספר הלבן של פאספילד]]. בין היתר, ניצל את קשריו עם [[מלקולם מקדונלד]] וב-16 באוקטובר שלח באמצעותו לאביו, ראש ממשלת בריטניה [[רמזי מקדונלד]], מכתב ארוך בו קרא לו להימנע מאימוץ המלצות [[דו"ח הופ-סימפסון]] ומפרסום "[[ספר לבן]]", והזהיר אותו כי אימוץ ההמלצות פירושו הפרת הבטחותיה המפורשות של ממשלת בריטניה ליהודים והדבר יהפוך את יהודי העולם ל"אויבים" של ממשלת בריטניה. בעקבות תשובתו של ראש הממשלה, כי אין הממשלה יכולה לחזור בה מפרסום המסמכים, החליט רוטנברג לנתק את היחסים עם הממשלה. בינואר 1931 עזב את הנהלת הוועד הלאומי.{{הערה|שאלתיאל, א, עמ' 282–283.}}
בשנות ה-30 ניסה להשכין שלום בין [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל|הסתדרות העובדים]] לבין [[התנועה הרוויזיוניסטית|הרוויזיוניסטים]], בין השאר כמתווך ב[[הסכמי בן-גוריון - ז'בוטינסקי (הסכמי לונדון)|הסכמי בן-גוריון - ז'בוטינסקי]] הכושלים מ-1934. בשנת 1936 השתתף בניסיונות הידברות עם המנהיגות הערבית. בשנת 1940 התמנה שוב לראש הוועד הלאומי, אך ב-1941 פרש מהתפקיד עקב מחלתו.{{הערה|שם=אתר תנועת העבודה|{{תנועת העבודה|פנחס רוטנברג|people/1179997764}}}} בתקופה זו שימש [[חי יששכר]] כעוזר אישי.
| |||