עמוד האש (סדרת טלוויזיה) – הבדלי גרסאות

* פרק 1: '''היעד – ירושלים''' ([[1896]]–[[1917]]) - עוסק בראשית הציונות, [[הרצל]], ו[[מלחמת העולם הראשונה]] עד [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים]] תקציר הפרק: תיאודור הרצל מייחד את ההסתדרות הציונית. אך בימי חייו אינו מצליח לקבל תמיכה מאחת המעצמות. רק כעבור עשרים שנה מעניקה ממשלת בריטניה את הצהרת בלפור, הקוראת להקמת"בית לאומי ליהודים בארץ ישראל"

* פרק 2: '''הערבים מתעוררים''' ([[1918]]–[[1920]]) - עוסק בהמשך מלחמת העולם הראשונה עד סיומה, [[חוזה ורסאי]] והקרב שניטש בו בין היהודים לערבים. תקציר הפרק: בריטניה מעמידה את האמיר פייסל בראש ממשל עצמאי למחצה בסוריה ובעבר הירדן. וכאשר מתברר לערביי ארץ ישראל, כי לסוריה מובטחת עצמאות ואילו ארץ ישראל איננה מובטחת להם על פי הצהרת בלפור, הם מתעוררים לפעולה פוליטית, בהדגישם כי פלשתין היא "סוריה הדרומית"

* פרק 3: '''עם ישראל אייכה?''' ([[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה–20]]) - עוסק בקריאתו המפורסמת של [[חיים ויצמן]] (-שם הפרק) בעקבות העובדה שהעם היהודי לא ניצל את השעה לעלות בהמוניו לארץ. פירוק [[הגדודים העבריים]]. תקציר הפרק: מדוע לא ניצלו היהודים את שעת הכושר שנפתחה לפניהם עם ראשית המנדט ולא עלו בהמוניהם לארץ ישראל? מדוע לא הספיקו להקים את מדינת ישראל בטרם השואה? מה פשר קריאתו המפורסמת של ד"ר וויצמן "עם ישראל אייכה?"

* פרק 4: '''העמק הוא חלום''' (שנות ה–20) - עוסק ב[[העלייה השלישית|עלייה השלישית]] ובפרעות של [[פרעות תר"פ|תר"פ]] ו[[פרעות תרפ"א|תרפ"א]]. תקציר הפרק: בראשית שנות העשרים היתה הארץ מחוש חפצם של חלוצים בעלי חלומות. הם סללו כבישים, ייבשו ביצות, הקימו קיבוצים ומושבים. מטרתם היתה לברוא בארץ חברת מופת, שאין בה עשירים ועניים וכולם מתפרנסים מפרי עמלם.

* פרק 5: '''המקום השקט ביותר במזרח התיכון''' (שנות ה–20) - עוסק ב[[העלייה הרביעית|עלייה הרביעית]] ובהידרדרות ל[[פרעות תרפ"ט]]. תקציר הפרק: בשנת 1924 מחוקק הקונגרס האמריקני את "חוק המיכסות", ששם קץ להגירה ההמונית לארצות הברית. ארץ ישראל שהייתה עד כה יעד לחלוצים אידיאליסטים משמשת מכאן ואילך מקלט לפליטים נרדפי אנטישמיות. שמונה שנים של שקט יחסי מסתיימות בגל התנפלויות ערביות על יישובים עבריים בארץ ישראל. אלה היו פרעות תרפ"ט

* פרק 6: '''פרשת הדרכים''' ([[1929]]–[[1933]]) - עוסק ב[[הספר הלבן של פאספילד|ספר הלבן של פאספילד]] והקמת [[ארגון ב']] (לימים-האצ"ל). תקציר הפרק: עם התחזקות התנועה הלאומית הערבית בהנהגת המופתי, מבקשת ממשלת בריטניה לסגת מהתחיבויותיה ליהודים. הציבור בארץ נחלק ביחסו לשאלה הערבית. מכאן ממליצה "ברית שלום" על מדינה דו-לאומית, ומכאן תובע ז/בוטינסקי מדיניות של ,קיר ברזל,. המשבר הכלכלי העולמי ועליית הנאצים בגרמניה מבשרים רעות.

* פרק 7: '''חשרת הסופה''' ([[1933]]–[[1935]]) - עוסק ב[[עליית הנאצים לשלטון]] ב[[גרמניה]] ובתחילת [[העלייה החמישית]]. תקציר הפרק: נבואות הציונות בדבר עתיד יהודי אירופה מתחילות להתגשם עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. הדמוקרטיות המערביות מועלות את שעריהם בפני פליטים מגרמניה ומפולין, ואלה המצליחים להגיע לארץ ישראל מכפילים בתוך 4 שנים את האוכלוסיה היהודית פי שלושה ויותר: מ-120 אלף ל-400 אלף. הארץ משגשגת, ותל אביב הופכת מעיירה קטנה לעיר ולכרך.

* פרק 8: '''מאורעות ומרד''' ([[1936]]) - עוסק ב[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] (המרד הערבי הגדול) תקציר הפרק: בשנת 1936 מכריזים הערבים על שביתה כללית, ופותחים בהתקפות רצחניות על יהודים. אלה "מאורעות תרצ"ו" (או "המרד הערבי" 1936), אך בניגוד לכוונות הערבים הן רק מסייעות לחיזוקו של היישוב היהודי. בריטניה משגרת לארץ ועדה מלכותית. וזו ממליצה על חלוקת הארץ לשתי מדינות, ערבית ויהודית.

* פרק 9: '''מי מפחד ממדינה יהודית''' ([[1937]]–[[1938]])- עוסק ב[[ועדת פיל|וועדת פיל]] וב[[חומה ומגדל]] תקציר הפרק: עם חידוש המרד הערבי (מאורעות תרצ"ז-תרצ"ח), חוזרת בה ממשלת בריטניה מן התוכנית לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית. היטלר מספח את אוסטריה ומצווה לגרש את כל יהודיה, אך שערי כל ארצות העולם, כולל שערי ארץ ישראל, ננעלות בפני פליטים יהודים. באותו זמן מתעצם כוחו הצבאי של היישוב היהודי בארץ, והוא ער לתנופת התיישבות חסרת תקדים.

* פרק 10: '''מלכודת''' ([[1938]]–[[1939]]) - עוסק בהתגברות האירועים האנטישמיים בגרמניה, ששיאם ב[[ליל הבדולח]], שגרמו לגל בריחה גדול משם. אלא שלא היה להם לאן לברוח כי כל המדינות סגרו את שעריהן והתנערו מהבעיה בתירוצים מגוונים ([[ועידת אוויאן]]). תקציר הפרק: רדיפת יהודי גרמניה מגיעה לשיא ב-"ליל הבדולח". בימים ובאוקיאנוסים שטות אניות שאינן יכולות להוריד את נוסעיהן - פליטים יהודיים - בשום נמל. בריטניה מפרסמת את "הספר הלבן" שבו היא מתכחשת למעשה ל-"הצהרת בלפור", וברייכסאג מאיים היטלר לראשונה בהשמדת היהודים.

* פרק 11: '''חיילים ללא דגל''' ([[1939]]–[[1941]]) - פתיחת [[מלחמת העולם השנייה]] וההתגייסות של היישוב לצבא הבריטי, למעט פורשים מהאצ"ל, שהקימו את ארגון [[הלח"י]]. תקציר הפרק: 27 אלף יהודים ארץ-ישראליים מתנדבים בימי מלחמת העולם השנייה לצבא הבריטי, אבל תביעתם להילחם על דגלם נדחית בשל חששה של ממשלת המנדט מפני מרד ערבי פרו-נאצי. עם התקדמות הגרמנים בצפון אפריקה, נשקפת סכנה חמורה ליישוב היהודי בארץ ישראל.

* פרק 12: '''הפתרון הסופי''' ([[1941]]–[[1942]]) - עוסק ב[[השואה|שואה]] וב[[הפתרון הסופי|פתרון הסופי]] תקציר הפרק: תוכנית "הפתרון הסופי" - שם הצופן להשמדת יהודי אירופה - מתחילה עם פלישת הגרמנים לברית המועצות. הידיעות על ההשמדה מתקבלות בארץ באי-אמון. רק אחרי בלימת הגרמנים באל-עלמיין, עם חלוף הסכנה ליישוב היהודי בארץ ישראל, נוכח העולם לדעת כי באירופה מתרחשת שואה.

* פרק 13: '''שואה וגבורה''' ([[1942]]–[[1943]]) - עוסק ב[[מרד הגטאות]] ובמרידות במחנות ההשמדה. תקציר הפרק: בסטאלינגרד ובאל-עלמיין מתהפך גלגל המלחמה לרעת הגרמנים, אך זה לא מונע מהם מלהגביר את קצב השמדת היהודים. ב-19 באפריל 1943, ערב חג הפסח, פורץ מרד גטו ורשה.

* פרק 14: '''בעל הברית הנשכח''' ([[1943]]–[[1945]]) -עוסק בסיום מלחמת העולם השנייה והקמת [[האו"ם]]. תקציר הפרק: השמדת היהודים נמשכת. תוכניות להצלת יהודים אינן מתממשות. צנחנים יוצאים מן הארץ לאירופה הכבושה - מעטים ובאיחור, ובארץ מכריז האצ"ל על "מרד" נגד השלטון הבריטי.

* פרק 15: '''המאה אלף''' ([[1945]]–[[1946]]) - עוסק ב[[הבריחה|בריחה]] והמשך התבצרות הבריטים בספר הלבן. תקציר הפרק: הניצחון על גרמניה הנאצית אינו שם קץ לסבלות היהודים. ניצולי מחנות הריכוז השבים לבתיהם בפולין נתקלים שם באיבה ומעשי אלימות. בריטניה מתכחשת להבטחותיה לפתוח את הארץ לעלייה ולהתיישבות, וגורמת לשיתוף פעולה בין ההגנה, האצ"ל ולח"י במסגרת "תנועת המרי".

* פרק 16: '''המאבק''' ([[1946]]–[[1947]]) - עוסק במאבק המאוחד של המחתרות ([[תנועת המרי העברי]]) תקציר הפרק: פעולות "תנועת המרי" מגיעות לשיא ב-"ליל הגשרים", אך שיתוף פעולה זה בין ה-"הגנה" ובן האצ"ל ולח"י בא אל קצו אחרי אסון הפיגוע במלון המלך דויד. האצ"ל והלח"י שבים לפעולות טרור, ההגנה מתמקדת בפעולות התיישבות והעפלה - והבריטים מעבירים את שאלת ארץ ישראל להכרעת האו"ם.