ויקיפדיה

אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
כבר יש פה יותר מדי, וודאי לא כך
שורה 46:
נולד ב[[ירושלים]] לרב שלמה זלמן כהנא שפירא{{הערה|נפטר ב[[י"א בטבת]] [[ה'תרצ"ה]]}} ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[ישיבת עץ חיים]] הירושלמית ב"[[בית הכנסת החורבה|חורבה]]" ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], אצל הרב [[חיים מן]] והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]). אחר כך למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] וב[[ישיבת חברון]] בראשות הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], אשר קירב אותו{{הערה|שם=shteiner|1=הרב [[חיים שטיינר]], קוממיות, א' חשון תשס"ח}}, ואצל הרב [[יחזקאל סרנא]]{{הערה|שם=פרדס|{{HebrewBooks||הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים|12461|הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29|עמוד=31}}}}. בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]]{{הערה|1=חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.}}, הרב [[משה פינשטיין]]{{הערה| ראו "[[אגרות משה]]" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא ומכנה אותו "הרב הגאון המפורסם... רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה"}}, הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "[[אבן האזל]]".
 
נשא את פנינה, אחותו של הרב [[שלום נתן רענן]], חתנו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]]{{הערה|שם=רביבים|1=הרב [[אליעזר מלמד]], רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח}}, שבה לימד מעל שישים שנה{{הערה|שם=shteiner}}, לאחר פטירת הרב [[יעקב משה חרל"פ]] מונה תחתיו לראשות הישיבה, בכפוף לסמכותו של [[צבי יהודה הכהן קוק|הרצי"ה]] והחל במסירת ה[[שיעור כללי]] בישיבה.
 
בשנת [[ה'תשט"ז]] ([[1956]]) מונה הרב שפירא לחבר [[בית הדין הרבני]] בירושלים{{הערה|{{דבר||הנשיא מינה דיינים|1956/04/18|00405}}}} על ידי הרב הראשי, הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. בשנת [[ה'תשל"א]] מונה ל[[אב בית דין]]. משנת [[ה'תשל"ד]] כיהן ב[[בית הדין הרבני הגדול]] וכחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]]{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים שטיינר|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/6318|נושא=תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל}}}}.
שורה 54:
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב [[שלמה גורן]] והרב [[עובדיה יוסף]], פעל הרב שפירא להארכת כהונתם ללא הצלחה. ב[[א' בניסן]] [[ה'תשמ"ג]] ([[15 במרץ]] [[1983]]) נבחר לכהונת [[הרב הראשי לישראל]]{{הערה|שם=רביבים}}. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה{{הערה|1=בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת [[1918]]}}. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב [[יצחק קוליץ]] והרב [[שאר ישוב כהן]] זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה{{הערה|שם=פרדס}}. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג ([[1993]]) במקביל לרב [[מרדכי אליהו]].
 
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב{{הערה|{{אתר ישיבה|הרב=חיים אביהוא שוורץ|קישור=https://www.yeshiva.org.il/midrash/13388|נושא=ראש ישיבת 'מרכז הרב'}}}}. בשנת [[ה'תשמ"ב]] ([[1982]]), לאחר פטירתו של הרב קוק, נתמנהנותר לראשבראשות הישיבה לצדו של הרב [[שאול ישראלי]]. באותה תקופה ייסד את [[מכון הרצי"ה]] המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב [[צבי ישראל טאו]], עלשדרשה רקעממנו אידאולוגיומהרב [[שאול ישראלי]] למנות לצידם את הרב טאו ולהעניק סמכויות שוות. לאחרמה שניםשהוביל רבותלכך שלאחר שנים, בשנת [[ה'תשנ"ח]] ([[1997]]), עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את [[ישיבת הר המור]], לטענתם מפני כוונתו לפתוח מכון הוראה בישיבה, אך הדבר הוכחש על ידו.
 
הרב שפירא נפטר ביום טוב ראשון של [[סוכות]], [[ט"ו בתשרי]] תשס"ח ([[27 בספטמבר]] [[2007]]) ב[[המרכז הרפואי שערי צדק|מרכז הרפואי שערי צדק]] בירושלים.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אלקנה_כהנא_שפירא"