אברהם אלקנה כהנא שפירא
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; י"ד באייר ה'תרע"ד[1], 10 במאי 1914 – 27 בספטמבר 2007) היה ראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בתשמ"ב ועד פטירתו שלו. הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993) ודיין בבית הדין הגדול. דמות רבנית מרכזית וממנהיגי הציונות הדתית.
![]() | |||||||
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בשיעור | |||||||
לידה |
12 במאי 1911 י"ד באייר ה'תרע"א ירושלים, ארץ ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
27 בספטמבר 2007 (בגיל 96) ט"ו בתשרי ה'תשס"ח ירושלים ![]() | ||||||
מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים ![]() | ||||||
מדינה |
![]() | ||||||
השתייכות | ציונות דתית | ||||||
תחומי עיסוק | תלמוד, דיינות, הלכה, ארץ ישראל | ||||||
רבותיו |
הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב איסר זלמן מלצר, הרב צבי פסח פרנק, הרב יעקב משה חרל"פ | ||||||
תלמידיו |
הרב יהושע מגנס, הרב מנחם בורשטין, הרב חיים שטיינר ועוד | ||||||
חיבוריו | "שיעורי מרן הגר"א שפירא" (שישה כרכים), שו"ת מנחת אברהם (ארבעה חלקים), מורשה - שיחות לתורה ולמועדים (שני חלקים) | ||||||
צאצאים | הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא | ||||||
| |||||||
![]() ![]() |
תולדות חייועריכה
שנותיו הראשונותעריכה
נולד בירושלים לרב שלמה זלמן כהנא שפירא ולהענע רייזל (לבית זקס) נינתו של אב"ד ירושלים הרב יעקב לייב לוי. הוא דור שישי בעיר, ומשפחתו מיוחסת לעזרא הסופר[2]. למד בתלמוד תורה של ישיבת עץ חיים הירושלמית ב"חורבה" בעיר העתיקה, אצל הרב חיים מן והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב שלמה זלמן אוירבך). אחר כך למד בישיבת תפארת צבי אצל הרב אברהם חיים הקלמן, ובעידודו הדפיס את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים" בהיותו בגיל שתים עשרה. לאחר שעברה ישיבת חברון לירושלים בעקבות פרעות תרפ"ט עבר אליה ובה למד אצל ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין, אשר קירב אותו[3], ואצל הרב יחזקאל סרנא[4]. לפי עדות הרב שאר ישוב כהן והרב יעקב רוזנטל, ראשי הישיבה נהגו להתבטא בהתייחס אליו שאצלם צומח גדול הדור הבא[5].
בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו הרב מטשיבין שלאחר פטירת החזון איש אמר: "איני יודע מה יאמרו בבני ברק, אבל אני אומר שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא"[6]. החזון אי"ש[7], שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה"[8], הגרי"ז מבריסק שהיה מבקש שיביאו לפניו קונטרסי חידושים כגון כנסת ישראל וכדומה באם יש בהם מאמרים של הרב שפירא[9], הרב משה פינשטיין שכתב עליו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם"[10], הרב צבי פסח פרנק שביקש ממנו להעיר על דברים שכתב[11], הרב איסר זלמן מלצר שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "אבן האזל", והרב צבי יהודה הכהן קוק. תלמידו וחתן בנו - הרב אברהם ישראל סילבצקי כתב שהרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז' הזמינו בעידוד החזון איש לשמש כראש ישיבה בישיבת פוניבז' שהקים בבני ברק, אך הרב שפירא לא חפץ לקבל את התפקיד[12].
בשנת ה'תש"ט ההדיר את ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז' - "זכר יצחק" וצירף אליו "קונטרס אחרון" ובו מחידושי תורתו בעניינים הנידונים בספר. בהקדמתו הוא מתאר שהוצרך ל"התאמצות גדולה ועיון רב" בההדרת הספר, מחמת פיזורם של הכתבים בצורה לא מסודרת. בהתייחס לאותו קונטרס אחרון שצירף, התבטא הרב חיים יעקב לוין בנו של הרב אריה לוין - "כזאת עמקות של תורה אין בדורות האלה"[13].
תקופה מסוימת למד בחברותא עם מפקד האצ"ל דוד רזיאל. בהמשך, בעת שברח רזיאל מפני הבריטים והיה מוכרח להחליף מקומות מסתור, היה מגיע לעיתים ללון בבית משפחת שפירא, והרב נהג לפנות לו את מיטתו וללמוד "משמר"[14].
בישיבת מרכז הרבעריכה
נשא את פנינה, אחותו של הרב שלום נתן רענן, חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. שידך ביניהם הרב צבי יהודה הכהן קוק. בשנת תש"ה הוזמן ללמד בישיבת מרכז הרב[15], שבה לימד מעל שישים שנה[3], לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ הזמינו הרב צבי יהודה לשמש כראש הישיבה, בכפוף אליו.
הרב צבי יהודה קוק העביר אליו בשנותיו האחרונות את סמכויות ניהול ישיבת מרכז הרב[16]. בשנת ה'תשמ"ב (1982), לאחר פטירתו של הרב קוק הפך לראש הישיבה העיקרי, לצדו של הרב שאול ישראלי. באותה תקופה ייסד את מכון הרצי"ה המוציא לאור את כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק ובנו הרצי"ה. מראשית כהונתו נוצר מתח בינו לבין קבוצת רבנים מהישיבה בראשות הרב צבי ישראל טאו, שדרשה למנות גם את הרב טאו לראש ישיבה ולהעניק לו זכות הטלת וטו בקבלת והוצאת תלמידים ור"מים, ניהול כספי, עמדות הישיבה כלפי חוץ ועוד[17]. בשנת ה'תשנ"ח (1997), עזבה קבוצה זו עם כמאתיים תלמידים את הישיבה והקימה את ישיבת הר המור, בטענה כי ישנה כוונה לפתוח מכון הוראה בישיבה. הרב שפירא הכחיש את הדברים, ובראיון שנערך עמו[18] טען כי הוא נחשב כ"רבם המובהק" של הפורשים, ובשל כך היה אסור עליהם לחלוק עליו ולהקים ישיבה בעירו[19].
ייסד לאחר את פטירת הרב צבי יהודה את מכון הרצי"ה לזכרו.
בדיינות וברבנות הראשיתעריכה
בשנת ה'תשט"ז (1956) מונה הרב שפירא לחבר בית הדין הרבני בירושלים[20] על ידי הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת ה'תשל"א מונה לאב בית דין. משנת ה'תשל"ד כיהן בבית הדין הרבני הגדול וכחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל[21].
בשנת תש"מ שימש כחבר במחלקת החקיקה שבמכון הרי פישל וכן כמבקר ראשי של מפעל 'אוצר הפוסקים'[22]. עמד באותה תקופה גם בנשיאות מכון מהרש"ל המוציא לאור כתבי גאונים וראשונים[23].
לקראת סיום כהונתם של הרבנים הראשיים, הרב שלמה גורן והרב עובדיה יוסף, פעל הרב שפירא להארכת כהונתם ללא הצלחה. בא' בניסן ה'תשמ"ג (15 במרץ 1983) נבחר לכהונת הרב הראשי לישראל[15]. זאת, למרות הוראת חוק הרבנות הראשית לישראל לפיה בעת הבחירה על הרב הראשי להיות מי שטרם מלאו לו 70 שנה[24]. הרב שפירא זכה ל-80 קולות מתוך 136 קולות המצביעים, כאשר המתמודדים האחרים, הרב יצחק קוליץ והרב שאר ישוב כהן זכו ב-36 קולות ו-17 קולות, בהתאמה[4]. הרב שפירא כיהן בתפקיד 10 שנים, עד לניסן ה'תשנ"ג (1993) במקביל לרב מרדכי אליהו.
הרב שפירא נפטר ביום טוב ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי תשס"ח (27 בספטמבר 2007) במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
בהלוויתו השתתפו עשרות אלפים[25], נטמן בבית הקברות בהר הזיתים סמוך לקבריהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב דוד כהן (הנזיר) והרב שלמה גורן.
השקפתועריכה
ענייני הלכהעריכה
הרב שפירא ראה את ההלכה כחובקת את הכל ומקיפה את כל תחומי החיים[26]. בניגוד לרבנים אחרים מהציונות הדתית ייחס בפסיקת ההלכה מעט מאוד חשיבות, אם בכלל, לשיקולים מטא-הלכתיים, וראה בלימודי ההגות והמחשבה כלי לחיזוק קיום ההלכה ולא דבר המשפיע על ההלכה. הוא אמנם נתן מקום לחקיקה חדשה של המדינה מתוקף תקנות הקהל המוכרות על ידי ההלכה בתנאי שאינן סותרות את ההלכה, ולתקנות של הרבנות כאשר הדבר נדרש[27], אבל העדיף את הדרך השמרנית יותר של פרשנות הלכתית והתרחקות ככל הניתן משינויים וחידושים במקומות שחשש שיבואו לפסוק בעקבותיו פסיקות מרחיקות לכת מדי. כך למשל, אמר שעל אף שיש מקום ללימוד קבלה, אין לשנות מסדרי הישיבות שנקבעו מקדמת דנא ולמרות הצורך לכסוף לבניין המקדש ולהקרבת קרבנות, אין לעלות להר הבית ואין לאהבה לקבוע הלכה[28].
בהתייחסות לפיתוח טכנולוגי הלכתי לא שלל את הפיתוח, אך הדגיש שהסתדרו בעבר גם בלעדיו[29]. עם זאת, בעת כהונתו כרב ראשי התמודד עם בעיות סבוכות, כגון ההיתר שנתן לבצע השתלת לב במגבלות הלכתיות, וכן העלאתם ארצה של יהודי אתיופיה, וזאת בניגוד לדעתם של רבנים אחרים. פסיקה בולטת נוספת שלו היא שרגע המוות אינו בזמן הפסקת פעולת הלב, כדעות רבות בהלכה, זמן שכבר אי אפשר לבצע בו השתלות, אלא כמה דקות קודם, כאשר פוסקת הנשימה[30]. כקודמיו בתפקיד הרב הראשי, הוא נלחם בניסיונות להכניס רפורמים ונשים לתוך המועצות הדתיות. עם זאת, כאשר נשאל לגבי התמודדותה של דניאלה וייס לראשות מועצה מקומית קדומים אמר שיש לבחור במועמד המתאים ביותר לתפקיד[31].
לגבי רכישת כרטיסי פיס סבר שאין בזה חשש גזל של "המשחק בקוביא", משום שחז"ל אסרו רק כשהפרס מונח לפני המהמרים והם מטילים גורל מי יקבל את הכסף, ובמצב כזה המהמר מניח שכספו המונח לפניו יוחזר לו עם תוספת הרווח; ואילו כאן המפקיד את הכסף יודע שכסף זה לא יוחזר אליו, והדבר דומה יותר להשקעה בעסק[32].
לקראת שנת השמיטה ה'תשס"ח, חתם עם הרבנים מרדכי אליהו, דב ליאור, זלמן ברוך מלמד ויעקב אריאל על קריאה לציבור להצטרף לאוצר הארץ "התומך בחקלאים יהודים שרוצים לשמור שמיטה למהדרין", כלשונם. לקריאה זו הצטרפו מאות מרבני הציונות הדתית[33].
כדיין בבית הדין הרבני הביע את עמדתו שבתי הדין צריכים להתרכז בטיפול בנושאי נישואים וגירושין כדי למנוע סחבת לבאים בפניהם. על כן, הוא סירב לדון בנושא הגנת הדייר, בו חוקי מדינת ישראל לא נתנו לבתי הדין סמכויות אכיפה, בטענה שספק אם הצדדים יבצעו את פסק הדין, ועל כן הדיון בנושא אינו אלא בזבוז זמן שיפוטי[34].
ארץ ישראלעריכה
הביע דעות ציוניות, וראה את מדינת ישראל כ'אתחלתא דגאולה'[35] ואת הקמת המדינה כביטול הגלות. לגבי הבחירות לכנסת העשירית אמר שיש להצביע למפלגה דתית ולא למפלגה של דתיים וחילוניים התומכת בשלמות הארץ.
בזמן הסכמי אוסלו היה הרב שפירא בין מקימי "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל" (יחד עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ) שקבע שמסירת שטחים שבשליטת ישראל לנכרים, אפילו תמורת הסכם שלום, מנוגדת להלכה. הוא קרא לחיילים שלא להישמע לפקודות המורות למסור שטחים לנכרים, בהן ראה פקודות שסותרות את התורה. על פסק-הלכה זה היו חתומים גם הרב משה צבי נריה והרב שאול ישראלי, כאשר לפניהם הוציא הרב שלמה גורן פסק דומה. באותה תקופה עורר העניין פולמוס רב. בראיון שנערך עמו[36] תהה הרב שפירא איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו "דתי" אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה. שימש גם כנשיא של תנועת קוממיות. אנשי מפלגת איחוד הלאומי-מפד"ל נהגו להתייעץ בו וברב מרדכי אליהו[37][38].
בסמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו[39] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. כשבעים רבנים תמכו בפסק הלכה זה[40]. בפסק הלכה מפורט[41] שנכתב סמוך להתנתקות עצמה, כתב הרב שמי שישתתף בגירוש לא יינקה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ואסור להישמע לרבנים שאינם "גדולי תלמידי החכמים שבדור", שאם הם פוסקים בעניינים הללו, הרי הם בגדר "רשע שוטה וגס רוח", ואינם נחשבים לדעה הלכתית בנושא זה. על התנגדותו הנחרצת למסירת שטחי ארץ ישראל לזרים חזר גם במכתבו האחרון, שעליו חתם, יחד עם הרב מרדכי אליהו, ימים ספורים קודם לפטירתו[42].
עניינים שוניםעריכה
ביחסו אל הפוליטיקאים התבטא באמון כלפיהם שהם ממלאים את תפקידם כיאות. כך למשל אמר שחוק שחברי הכנסת הדתיים לא התנגדו לו הוא מן הסתם כשר שכן חברי הכנסת הדתיים מן הסתם היו מתנגדים לחוק לא כשר[27], ולגבי מלחמת שלום הגליל אמר שהמדינה מן הסתם פועלת כיאות ואינה יוצאת למלחמות סתם[43]. אולם כאשר המפד"ל קבלה החלטה בניגוד לדעת מועצת גדולי התורה בעניין בניית בית מלון על בית קברות בטבריה, בו ראה הרב שפירא בעיה הלכתית טהורה, נזף בחברי הכנסת של המפד"ל[44].
הרב שפירא סבר שהשיעורים בישיבה נועדו על מנת לפתח כיוונים חדשים, אך את עיקר הלמידה צריך כל בחור לעשות באופן עצמאי המתאים לאופיו. על כן יש לצמצם את מספר השיעורים שאליהם נכנסים התלמידים, הן בגמרא והן באמונה. עם זאת הוא ראה מעלה בשמיעת מספר סגנונות של שיעורים. גישה זו מיושמת עד היום בישיבת מרכז הרב.
נהג לומר כי יהודי זקוק לשלוש שנים של לימוד מלא בישיבה, כדי שיוכל לצאת מ"חזקת עם הארץ".
משפחתועריכה
אביו של הרב שפירא היה בנו של הרב צבי אשר, מראשי ישיבת המקובלים שער השמים. הרב שפירא הוא דור 27 לרש"י ודור שישי בירושלים. משפחת שפירא היא משפחת כהנים מיוחסת עד עזרא הסופר[45].
משפחתו של הרב שפירא היא משפחת דיינים. סבו הרב יעקב לייב לוי (אחיו של רבי נחום משאדיק) היה אב בית דין בבית דינם של הרב שמואל סלנט והמהרי"ל דיסקין בירושלים. הרב שפירא עצמו שימש כחבר בית הדין הגדול ואחר כך כנשיאו. אחיו הרב שמואל היה אב בית דין בירושלים. אחיינו הרב אליעזר שפירא היה גם דיין בבית הדין הגדול, ובנו של הרב אליעזר, הרב שלמה שפירא, משמש היום בתפקיד זה.
הרב שפירא היה נשוי לפנינה בת הרב יעקב אלעזר הירשוביץ, אחותו של הרב שלום נתן רענן, מנהל ישיבת מרכז הרב וחתנו של הרב קוק (נפטרה בה'תשע"ט[46]). לזוג נולדו ארבעה בנים: שלמה זלמן, הרב בן ציון (מחבר הספר "פני אברהם"[47] וראש מכון הרצי"ה), והתאומים הרב יעקב אלעזר (שירש, על פי צוואת אביו, את מקומו בראשות הישיבה), והרב שמואל צבי (שנבחר בצוואת אביו למנהל הישיבה).
מתלמידיו הבולטיםעריכה
- בנו הרב יעקב שפירא - ראש ישיבת מרכז הרב
- הרב חיים שטיינר - ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה.
- הרב איתמר אורבך - רב היישוב חשמונאים ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב איתן איזמן - ראש מוסדות החינוך "נעם", לשעבר ראש לשכתו ברבנות הראשית
- הרב יעקב אריאל - רב העיר רמת גן
- הרב מרדכי שטרנברג - מראשי ישיבת הר המור
- הרב מנחם בורשטין - ראש מכון פוע"ה
- הרב משה ביגל - רב היישוב מיתר ומרבני צוהר
- הרב יהושע בן-מאיר - ראש ישיבת שבות ישראל באפרת לשעבר
- הרב שלמה בן חמו - רב העיר קריית גת
- הרב יצחק בן שחר - ראש ישיבת קדומים
- הרב פרופ' נריה גוטל - ראש מכללת אורות ישראל (לשעבר)
- הרב יחזקאל דאום - רב תנובה והמושב רמת מגשימים
- הרב משה דימנטמן - מראשי ישיבת כרם ביבנה
- הרב דוד חי הכהן - ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים ורב שכונה בעיר
- הרב מיכאל הרשקוביץ - רב היישוב נריה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב ירחמיאל וייס - ראש הישיבה לצעירים
- הרב יהודה זולדן - מפקח מרכזי על הוראת תלמוד ותושבע"פ בחינוך הדתי
- הרב אהרון טרופ - ראש הישיבה התיכונית 'בני צבי'
- הרב אליקים לבנון - ראש ישיבת ברכת יוסף ורב המועצה האזורית שומרון
- הרב דב ליאור - רבה של חברון-קריית ארבע וראש ישיבת ניר קריית ארבע לשעבר
- הרב יגאל לרר - אב בית דין בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב
- הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב, לשעבר ראש האולפנית בתל אביב
- הרב אליעזר מלמד - רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
- הרב זלמן ברוך מלמד - ראש ישיבת בית אל
- הרב יואל מנוביץ'- ראש ישיבת הגולן
- הרב גדעון פרל - רב היישוב אלון שבות ולשעבר מראשי לשכתו ברבנות הראשית לישראל
- הרב שלמה קורח - רב העיר בני ברק
- הרב משה קליין - רב מרכז רפואי הדסה ורב שכונת כפר גנים
- הרב אריה שטרן - ראש מכון הלכה ברורה ורבה של ירושלים.
- הרב אמנון שוגרמן - נשיא ישיבת הגולן
- הרב אליעזר שנוולד - ראש ישיבות ההסדר "מאיר הראל" במודיעין ובאופקים
- הרב שלמה שפירא - חבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים, נכד אחיו
מספריועריכה
גמרא והלכהעריכה
- שיעורי מרן הגר"א שפירא - סדרת ספרים של השיעורים הכלליים בתלמוד שנתן הרב שפירא בהיכל ישיבת מרכז הרב ונערכו על ידי הרב בנימין רקובר בשישה כרכים על אחת עשרה מסכתות: בבא בתרא, שבת-פסחים, כתובות-קידושין, יבמות-גיטין, בבא קמא-נדרים, בבא מציעא-סנהדרין. סדרת ספרים זו זכתה בפרס ירושלים לספרות תורנית וכן בפרס השר שפירא.
חלק מהשיעורים יצאו בספר "מעמק אברהם" שערך הרב חיים אביהוא שוורץ[48] - מנחת אברהם - לקט מתוך פסקיו ומאמריו ההלכתיים של הרב שפירא (בארבעה כרכים).
- זכר יצחק - ספרו של רבי איצל'ה מפוניבז', שהוהדר על ידי הרב שפירא בצעירותו (ויצא לאור שנית בהוצאת מכון ירושלים עם חלקים נוספים שנערכו על ידי תלמידו ונכד אחיו, הרב שלמה שפירא).
אמונה ומחשבהעריכה
- מורשה - שיחות למועדים - קובץ שיחות למועדי השנה המאגד בתוכו את כל שיחותיו של הרב למועדים אשר נאמרו בהיכל הישיבה. לספר נוסף חלק נוסף והוא קונטרס היושבת בגנים. חלק זה מאופיין בכך שהוא בעיקר דברי תורה קצרים. נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
- מורשה - קובץ שיחות ומאמרים, בעניין תורה, ארץ ישראל, חינוך, הנהגת הציבור, צניעות, לימוד תורה לנשים, סירוב פקודה, חוקי המדינה ועוד, וכן דברים על ראשי הישיבה הקודמים - הראי"ה קוק, בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, והרב שאול ישראלי. גם קובץ זה נערך על ידי הרב שמיר שינטופ והרב יהונתן אביב.
- הגדה של פסח היושבת בגנים - הגדה לחג הפסח בצירוף רעיונות ופנינים על דברי חז"ל.
- אהבתי תורתך - 'פרקים בדרכי קניין תורה - משיחות מרן הרב אברהם אלקנה כהנא- שפירא זצ"ל', בעריכת אלעד אברהם כרמון, תשע"ח[49]. (הספר בקטלוג ULI)
וכן יצאה החוברת:
- "יומא דריגלא" - שיחות שנאמרו בעצרת הזיכרון השנתית לרב צבי יהודה הכהן קוק, המתקיימת בתענית אסתר.
הנצחהעריכה
- רחוב בירושלים, בין שדרות הרצל למטה המוסד לביטוח לאומי
- הכיכר המרכזית ביישוב מבוא חורון
- רחוב בעיר בית שמש
- בית הוראה 'בית אברהם' (הוקם בה'תשע"ט).
לקריאה נוספתעריכה
- הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון (עורכים), אמרי שפר - פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד של הרב שפירא
- הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים שסיפר הרב שפירא, מסודרים לפי פרשיות השבוע, ובסופו "מראש אמנה" - קצת מהנהגותיו, אדר ה'תש"ע
- הרב יצחק דדון ודביר עמר, אב בתורה אב בחכמה - מאות סיפורים על סדר מסכת אבות, ה'תשע"ט
- הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם - תולדות חייו וסיפורים עליו[50]
קישורים חיצונייםעריכה
משיעוריו ותורותיועריכה
- רשימת הפרסומים של אברהם אלקנה כהנא שפירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של אברהם אלקנה כהנא שפירא באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של אברהם אלקנה כהנא שפירא, באתר רמבי"ש
- אוסף שיעורי תורה של הרב שפירא, באתר "ישיבה"
- שיחה עם הרב אברהם שפירא, מתוך: מורשה, ט' תשל"ה, עמ' 15-21.
- לשאוב כוח מחכמי הדורות -הרב אברהם שפירא
- עשרות מאמרים שהתפרסמו בכתב העת 'צוהר' ובקובץ 'ניצני ארץ'.
- עשרות מאמרים ושאלות ותשובות, מתוך אתר מרכז הרב
- גילוי דעת על זכותם וחובתם של רבנים להביע דעת תורה, תשובה בעניין גירוש יהודים, פורסמו בפניני הלכה ליקוטים בענייני העם והארץ, עמ' 296–301
- שיחות ,שיעורים וקטעי וידאו מפי הגר"א שפירא
- ערוץ 7, ראיון נדיר עם הרבנים אליהו ושפירא, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017
על אודותיועריכה
- אתר "מראה כהן גדול - דמותו ותורתו של מרן הגר"א שפירא" באתר מופיעים שיחות ומאמרים שלו בנושאי ציונות, תורה ומדינה, היתר מכירה, גאולה ומקדש, שיחות ופסקים במערכה על שלימות הארץ, מענה לדברי סכלות כנגד בני ישיבת מרכז הרב ודרכה, ועוד
- מידע על שפירא, אברהם אלקנה כהנא בן שלמה זלמן בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
- אזכרות ושיחות על הרב אברהם שפירא מפי תלמידיו, טקסט וצילומי וידאו, באתר "ישיבה"
- אזכרות ושיחות על הרב אברהם שפירא מפי תלמידיו, אתר ערוץ 7.
- הלויתו, ערוץ מאיר.
- צנוע ותקיף, מקור ראשון, 17 באוקטובר 2007
- הרב שלמה אבינר, אמת מה נהדר מראה כהן גדול באתר כימיציון
- קובי סלע, הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007
- נדב שרגאי, "הכל זה הלכה" השיב בקריצה הרב שפירא לתלמידיו, באתר הארץ, 27.9.07
- יואל יעקובי, הכהן הגדול מאחיו - בגליון השבוע, באתר בשבע - ערוץ 7, 11 באוקטובר 2007
- הרב גדעון פרל, שנה לפטירת מורנו הרב אברהם שפירא זצוק"ל, המעין תשרי תשס"ט
- הרב אליעזר מלמד, זהיר ותקיף, למדן ועניו: הרב שפירא
- יוני קמפינסקי, שלוש שנים בלי אבא - הרב שפירא זצ"ל, באתר ערוץ 7,
- עמנואל שילה וחגית רוטנברג, תורה מבית אבא, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 באוקטובר 2009
- יהודה יפרח, בכל רגע סברה חדשה , סוכות תשע"ח, מוסף שבת, מקור ראשון.
- ביוגרפיה והערכה בשלושה עשר פרקי חיים, הרב חיים אביהוא שוורץ באתר ישיבה
- עצרת זיכרון במלאת שלוש עשרה שנים לפטירתו - ביוגרפיה ומשנתו
הספדיםעריכה
- הספדים בלווויה מאת הרב מרדכי אליהו, הרב יעקב רוזנטל, הרב יעקב אריאל, הרב דוב ליאור, הרב חיים שטיינר, הרב ישראל מאיר לאו, הרב שלמה משה עמאר והרב יוסף גליקסברג
- הספדים ודברי זיכרון מאת הרב עובדיה יוסף, הרב חיים דרוקמן, הרב ברוך מרדכי אזרחי, הרב יואל מנוביץ, הרב אמנון שוגרמן, ובנו הרב יעקב שפירא
- עצרת זיכרון ומספד במלאת ימי השבעה, צילום וידאו, אתר "מכון מאיר"
- עצרת זיכרון ומספד במלאת שנים עשר חודש, צילום וידאו:אתר מכון מאיר.
תיעודיו בווידאועריכה
- 'אחד היה אברהם'- מרן הרב אברהם שפירא זצוק"ל. סרט לזכרו
- פגישתו של הרב שפירא עם הרבי מחב"ד, סרטון באתר יוטיוב
הערות שולייםעריכה
- ^ הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, Mercaz Harav | מרכז הרב. לפי מקורות אחרים נולד בכ"ד באייר ה'תרע"ד, לדוגמה - הגאון הרב אברהם שפירא הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 בספטמבר 2007}}
- ^ אב"ד ירושלים, הרב שמואל שפירא, הלך לעולמו, אתר ערוץ 7
- ^ 1 2 הרב חיים שטיינר, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ 1 2 הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים, הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29, באתר HebrewBooks
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם, פתיחה
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, חתימת הספר, בשם הרב יהודה פליקס ששמע מהרב אברהם יצחק ברומברג שבפניו נאמרו הדברים
- ^ חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.
- ^ ההתכתבות המלאה נדפסה בשו"ת מנחת אברהם חלק א'
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם, פתיחה; הרב אברהם ישראל סילבצקי, ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלושה כתרים
- ^ ראו "אגרות משה" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא
- ^ ההתכתבות המלאה ביניהם מודפסת בשו"ת מנחת אברהם חלק ב'
- ^ ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלשה כתרים, עמ' 23
- ^ הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם פרק ראשון
- ^ אפרת שטרן, "שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה", באתר ערוץ 7, 1 ביוני 2016
- ^ 1 2 הרב אליעזר מלמד, רביבים, בשבע, ו' חשון תשס"ח
- ^ חיים אביהוא שוורץ, ראש ישיבת 'מרכז הרב', באתר "ישיבה"
- ^ יוסף לקח, עמ' 60 הע' 107
- ^ מורשה, שיחות ומאמרי הגר"א שפירא
- ^ לפירוט ראה יוסף לקח, עמ' 61 הערות 111-116
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ חיים שטיינר, תולדות חייו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, באתר "ישיבה"
- ^ ביוגרפיה(הקישור אינו פעיל, 19.1.2021) מתוך אתר ישיבת מרכז הרב
- ^ שפירא, מנחם נחום, כהנא, אוצר השאלות ותשובות חלק ז -, באתר HebrewBooks
- ^ בהפרדס, אייר תשמ"ג, רשום שהרב היה בן 65 בעת בחירתו, כלומר נולד לכאורה בשנת 1918
- ^ קובי נחשוני, עשרות אלפים ליוו את הרב שפירא למנוחות, באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- ^ למשל, תחומין ג', 238-241, "על ההלכה נאמר יקוב הדין את ההר והיא חלה על כל אדם בכל מצב שהוא"
- ^ 1 2 תחומין ג', 238-241
- ^ תחומין ה', 431-436; נדב שרגאי, הרב אברהם שפירא: אסור ליהודים לעלות להר הבית, באתר הארץ, 16 במאי 2007
- ^ הרב בורשטיין, קוממיות, א' חשון תשס"ח
- ^ ע"פ דברי הרב איתן אייזמן בכינוס השבעה לפטירת הרב
- ^ דניאלה וייס, בשבע, כ"ט בתשרי ה'תשס"ח
- ^ מפעל הפיס ציטוט דבריו בשאל את הרב, אתר כיפה
- ^ (הקישור אינו פעיל, 1 באפריל 2018)מאתיים רבנים חתמו על הקריאה להצטרף לאוצר הארץ באתר אוצר הארץ.
- ^ פנחס שיפמן, בתי הדין הרבניים - ערכאות חילוניות?, דעות, אביב תשכ"ט, עמ' 118–121, באתר HebrewBooks
- ^ מורשה, ראיון מתשל"ה
- ^ מופיע בספר ויעמידה ליעקב לחוק של פרופ' אליאב שוחטמן
- ^ אמנון מרנדה, "הרב שפירא צדק, העקירה היתה שטות", באתר ynet, 28 בספטמבר 2007
- ^ אילן מרסיאנו, המפד"ל: בינתיים, לא מזדרזים לפרוש מהממשלה, באתר ynet, 7 ביוני 2004
- ^ עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
- ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2004
- ^ הרב שפירא: לפקודה הנוגדת הלכה אין תוקף, באתר ערוץ 7, 9 באוגוסט 2005
- ^ קובי נחשוני, צוואת הרב שפירא: לא למסור את שטחי א"י, באתר ynet, 11 באוקטובר 2007
- ^ תחומין ד', 180-183
- ^ הפרדס - No. 59 Vol. 5 1985 January, Brooklyn תשמה, באתר HebrewBooks
- ^ אב"ד ירושלים, הרב שמואל שפירא, הלך לעולמו, אתר ערוץ 7
- ^ הרבנית פנינה שפירא הלכה לעולמה, ערוץ 7, 4 בינואר 2019
- ^ פני אברהם, באתר אוצר החכמה.
- ^ להורדת הספר
- ^ ספר חדש: אהבתי תורתך, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2017
- ^ להורדת הספר
- ^ תמליל המפגש.
הקודם: הרב שלמה גורן |
הרב הראשי האשכנזי | הבא: הרב ישראל מאיר לאו |
הקודם: הרב צבי יהודה קוק |
ראש ישיבת מרכז הרב (עם הרב שאול ישראלי עד לשנת תשנ"ה) |
הבא: הרב יעקב שפירא |