ויקיפדיה

פיגועי 11 בספטמבר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
גרסה יציבה. נא לדון בדף השיחה תחילה
לירה (שיחה | תרומות)
2,951 עריכות
שחזור לגרסה 29008542 מ־06:35, 23 באוגוסט 2020 מאת ויקיטכני הגרסה הכי מאוחרת שאפשר לכנות "יציבה". אפשר ללכת עוד אחורה אם זה לא מספיק. המגויסים של גריי לא יודעים שיום אחד לא מקבע גרסה?
שורה 13:
}}
[[קובץ:National Park Service 9-11 Statue of Liberty and WTC fire.jpg|שמאל|ממוזער|270px|מגדלי התאומים בוערים בעת המתקפה]]
'''פיגועי 11 בספטמבר''' (הידועים גם בשם '''9/11''' - בהגייה, "'''Nine Eleven'''",{{הערה|בארצות הברית נהוג לכתוב תאריכים כאשר החודש קודם ליום, ולכן 11 בספטמבר יכתב 9/11 ולא 11/9 כמקובל בישראל.}} ובשם '''אסון התאומים''') הם סדרה של [[פיגועי התאבדות]] שהתרחשו ב[[ארצות הברית]], ונחשבים לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה.{{הערה|{{mako|שי לוי|תופת, אש ודם: פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה|8b4c1be4c5df041006|pzm-magazine|8 בספטמבר 2013}}}}
 
'''פיגועי 11 בספטמבר''' (הידועים גם בשם '''9/11''', "Nine Eleven"{{הערה|1=בארצות הברית נהוג לכתוב תאריכים כאשר החודש קודם ליום, ולכן 11 בספטמבר יכתב 9/11 ולא 11/9 כמקובל בישראל.}} ובשם '''אסון התאומים''') הם סדרה של [[פיגועי התאבדות]] שהתרחשו ב[[ארצות הברית]] הנחשבים עד עתה לפיגועי הטרור הגדולים והקטלניים ביותר בהיסטוריה של העולם ושל ארצות הברית מאז היווסדה.{{הערה|{{mako|שי לוי|תופת, אש ודם: פיגועי הטרור הגדולים בהיסטוריה|8b4c1be4c5df041006|pzm-magazine|8 בספטמבר 2013}}}} בבוקר יום שלישי, [[11 בספטמבר]] [[2001]], בערים [[ניו יורק]] ו[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] תשעה עשר [[מחבל]]ים שהשתייכו ל[[ארגון טרור|ארגון]] ה[[טרור]] ה[[אסלאמיזם|אסלאמיסטי]] "[[אל-קאעידה]]" [[חטיפת מטוס|חטפו]] ארבעה [[מטוס נוסעים|מטוסי נוסעים]]. החוטפיםבכוונה תחילה הטיסו החוטפים שניים מהמטוסים, [[טיסה 175 של יונייטד איירליינס]] ו[[טיסה 11 של אמריקן איירליינס]], וריסקו אותם בכוונה לעבר [[מגדלי התאומים]] שב[[מרכז הסחר העולמי]] שבעיר ניו יורק. שני המגדלים [[קריסה|קרסו]] בתוך שעתיים. אתכמו המטוסכן השלישי,ריסקו החוטפים את [[טיסה 77 של אמריקן איירליינס]], ריסקו החוטפים אל תוך בניין [[הפנטגון]] ב[[מחוז ארלינגטון|ארלינגטון]] שבו[[וירג'יניה]]. כוונת הטרוריסטים הייתה לרסק את המטוס הרביעי, [[טיסה 93 של יונייטד איירליינס]], אל תוך [[הבית הלבן]]{{הערה|{{mako|אורן דותן|המתקפה על ארה"ב: השאלות הפתוחות|d679855163e3231006|news-specials/september-11|6 בספטמבר 2011}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|יענקי פרבר|היום לפני 16 שנה: מגדלי התאומים קרסו • מה קרה שם|833320|11 בספטמבר 2017}}}} או [[בניין הקפיטול]]{{הערה|שם=הערה מספר 20171018053813:0|{{Citation|title=Inside 9/11: Zero Hour|url=http://channel.nationalgeographic.com/remembering-911/episodes/zero-hour/|language=en|accessdate=2017-10-12}}}} בוושינגטון, אך המטוס התרסק לבסוף בשדה פתוח ליד שנקסוויל, [[פנסילבניה]], לאחר מאבק בין נוסעי המטוס לחוטפים. 2,977 אזרחים, נוסעים וצוות של ארבעת המטוסים, נספו בהתקפות אלו. נהרגו גם 19 הטרוריסטים שחטפו את ארבעת המטוסים.
 
זוהי המתקפה הגדולה ביותר על אדמת [[ארצות הברית|אמריקה]], מאז [[המתקפה על פרל הארבור|המתקפה היפנית]] על [[פרל הארבור|נמל פרל הארבור]] שב[[הוואי]] ב-[[7 בדצמבר]] [[1941]]. בשני המקרים גררה ההתקפה [[מלחמה]]: המתקפה על פרל הארבור גררה את ארצות הברית לפתוח ב[[המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט|מלחמה]] נגד [[האימפריה היפנית]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ופיגועי 11 בספטמבר ל[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)]] ול[[המלחמה העולמית בטרור|מלחמה העולמית בטרור האסלאמי]].
 
ארצות הברית הטילה מיד את האחריות לפיגועים על ארגון אל-קאעידה, אך רק בשנת [[2004]] לקח מנהיג הארגון, [[אוסאמה בן לאדן]], אחריות על ביצוע הפיגועים, לאחר שלוש שנים של הכחשה.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.cbc.ca/world/story/2004/10/29/binladen_message041029.html|title=Bin Laden claims responsibility for 9/11|newspaper=CBC News|language=en|access-date=2017-10-12}}}} בין הסיבות לפיגועים מנה בן לאדן את [[יחסי ארצות הברית–ישראל|תמיכת ארצות הברית בישראל]], נוכחות [[צבא ארצות הברית|הצבא האמריקאי]] ב[[ערב הסעודית]], וה[[הסנקציות על עיראק (1990)|סנקציות נגד עיראק]]. תגובת ארצות הברית לפיגועי 11 בספטמבר הייתה פתיחת [[המלחמה העולמית בטרור|המלחמה בטרור]] ו[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|פלישה לאפגניסטן]] במטרה להפיל את שלטון ה[[טליבאן]], פטרונו של אל-קאעידה. בעקבות הפיגועים השתנה היחס העולמי לטרור, ומדינות רבות חוקקו חוקים חדשים למלחמה בטרור, וכמו כן הרחיבו את סמכויותיהם, היקפם וציודם של כוחות אכיפת החוק. לאחר שנים של מצוד [[מבצע חנית נפטון|אותר בן לאדן וחוסל]] במאי [[2011]].
שורה 53 ⟵ 52:
חמישה טרוריסטים ריסקו את טיסה 77 אל תוך הפנטגון 34 דקות לאחר מכן, בשעה 9:37.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[NTSB|National Transportation Safety Board]]|שם=Flight Path Study - American Airlines Flight 77|כתב עת=|שנת הוצאה=2002|קישור=http://nsarchive2.gwu.edu//NSAEBB/NSAEBB196/doc02.pdf}}}}
 
הטיסה הרביעית שנחטפה, 93 של יונייטד איירליינס, התרסקה בשדה בפנסילבניה בשעה 10:03, לאחר שהנוסעים נאבקו בארבעת החוטפים. מטרתם של חוטפי המטוס הייתה כנראה לרסק את המטוס הרביעי אל תוך [[בניין הקפיטול]] או [[הבית הלבן]].{{הערה|שם=הערה מספר 20171018053813:2}} מהקלטת השמע של תא הטייס של טיסה 93 אפשר לשמוע את ניסיונות ההשתלטות של הנוסעים ואנשי הצוות על המטוס החטוף, לאחר שנפוצה השמועה (דרך טלפונים סלולריים) על התרסקות שלושה מטוסים דומים שנחטפו באותו בוקר.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=David Snyder|שם=Families Hear Flight 93's Final Moments; Most Say Cockpit Recording Lifted Their Spirits and Confirmed Victims' Bravery|כתב עת=The Washington Post|שנת הוצאה=2002-04-19|קישור=https://www.highbeam.com/doc/1P2-351703.html|access-date=2017-10-12|archive-date=2017-10-10|archive-url=https://web.archive.org/web/20171010112427/https://www.highbeam.com/doc/1P2-351703.html|dead-url=yes}}}} הנוסעים, שהבינו את גורלם הצפוי, ניסו לפתוח בכוח את דלת [[תא הטייס]] הנעולה, והמחבלים שהיו בפנים החליטו לרסק את המטוס מוקדם מהמתוכנן.{{הערה|{{Cite news|url=http://www.foxnews.com/story/2006/04/12/text-flight-3-recording.html|title=Text of Flight 93 Recording|date=2006-04-12|newspaper=Fox News|language=en-US|access-date=2017-10-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nps.gov/flni/historyculture/index.htm|כותרת=History & Culture - Flight 93 National Memorial (U.S. National Park Service)|אתר=www.nps.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2017-10-12}}}}
[[קובץ:North face south tower after plane strike 9-11.jpg|ימין|ממוזער|200px|המגדל הדרומי, מיד לאחר פגיעת טיסה 175.]]
כמה נוסעים ואנשי צוות, שהצליחו לערוך שיחות טלפון מהמטוס, סיפקו מספר פרטים: שעל כל מטוס היו מספר חוטפים, ולא אחד, ושבתהליך ההשתלטות על המטוס החוטפים השתמשו בגז פלפל ו[[גז מדמיע]], ואף דקרו כמה אנשים באמצעות סכינים יפניות.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2001/09/13/us/after-attacks-united-flight-93-doomed-flight-passengers-vowed-perish-fighting.html|title=AFTER THE ATTACKS: UNITED FLIGHT 93; On Doomed Flight, Passengers Vowed To Perish Fighting|last=Wilgoren|first=Jodi|date=2001-09-13|last2=Wong|first2=Edward|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-10-12}}}}{{הערה|{{Cite news|url=http://articles.latimes.com/2006/apr/11/nation/na-moussa11|title=Moussaoui Jury Hears the Panic From 9/11|last=Serrano|first=Richard A.|date=2006-04-11|newspaper=Los Angeles Times|language=en-US|issn=0458-3035|access-date=2017-10-12}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://edition.cnn.com/2004/US/01/27/911.commis.knife/|הכותב=Mike M. Ahlers CNN Washington Bureau|כותרת=CNN.com - 9/11 panel: Hijackers may have had utility knives - Jan. 27, 2004|אתר=edition.cnn.com|תאריך_וידוא=2017-10-12}}}} לפי הדיווחים הללו, בין הנדקרים למוות היו הטייסים, הדיילים, ונוסע אחד או יותר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://transcripts.cnn.com/TRANSCRIPTS/0201/06/lklw.00.html|הכותב=|כותרת=Encore Presentation: Barbara Olson Remembered|אתר=transcripts.cnn.com|תאריך=|תאריך_וידוא=2017-10-12}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20171018053813:1}} שלושה עדים, דייל בטיסה 11, נוסע בטיסה 175 ועוד כמה נוסעים בטיסה 93 אמרו שלחוטפים היו פצצות, אך נוסע אחר העיד בשיחתו שהוא חשב שהפצצות מזויפות. ה-FBI לא מצא עקבות של פיצוצים באתרי ההתרסקות, והוועדה לחקר אירועי 11 בספטמבר קבעה שהפצצות היו כנראה מזויפות.{{הערה|שם=הערה מספר 20171018053813:1}} בשידור חוץ ששודר בטעות נשמע מפקד החוטפים, מוחמד עטא, מודיע לנוסעים כי יש בידיהם מספר מטוסים חטופים, תובע מהם לשמור על שקט, ומנסה להטעות אותם בהודיעו כי הם חוזרים לנמל התעופה.
שורה 125 ⟵ 124:
===התגובות המיידיות===
[[קובץ:The Pentagon is functioning.jpg|230px|ממוזער|ימין|שמונה שעות לאחר שהמטוס התרסק בבניין הפנטגון, כינס שר ההגנה [[דונלד ראמספלד]] מסיבת עיתונאים במקום ובה הכריז: "הפנטגון מתפקד"]]
בשעה 8:32 בבוקר ההתקפות נודע לפקידי [[רשות התעופה הפדרלית האמריקאית|הרשות התעופה הפדרלית]] שטיסה 11 נחטפה, והם הודיעו על כך ל[[פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה]] (NORAD). הפיקוד בתגובה הוציא לטיסה שני מטוסי [[F-15 איגל|איגל F-15]] מבסיס ב[[מסצ'וסטס]] בשעה 8:53. עקב בלבול וקצר בתקשורת בין עובדי רשות התעופה, לפיקוד נודע על חטיפת טיסה 11 באיחור של 9 דקות, ולא ידע בכלל על שלוש הטיסות החטופות האחרות אלא כשהתרסקו.{{הערה|1=The 911 Commission Report. 911 Commission. pp. 20–42|שמאל=כן}} עוד מטוסי קרב עלו לאוויר במטרה להגן על שטחה האווירי של ארצות הברית, אך זה קרה רק בשעה 9:30, לאחר ששני בנייני התאומים כבר נפגעו. בשעה 10:20 יצאה הוראה מ[[סגן נשיא ארצות הברית]] [[דיק צ'ייני]] לירות בכל כלי טיס מסחרי שיזוהה כחטוף.{{הערה|שמאל=כן|1=Fox News, [http://www.foxnews.com/politics/2011/09/04/cheney-order-to-shoot-down-hijacked-11-planes-necessary/ Cheney: Order to Shoot Down Hijacked 9/11 Planes 'Necessary'כאן]{{ש}} Los Angeles Times, ו[http://articles.latimes.com/2004/jun/18/nation/na-cheney18 Cheney Gave Order to Shoot Down Jetsכאן]}}
 
לראשונה בתולדות ארצות הברית, הופעל נוהל SACANTA, שסגר מיידית את כל שטחה האווירי של ארצות הברית והפך את כל שמי המדינה לאזור אסור לטיסה לכל כלי הטיסה האזרחיים. עקב זאת נתקעו עשרות אלפי נוסעים בכל רחבי העולם.{{הערה|שמאל=כן|שם=autogenerated2|1=[http://www.9-11commission.gov/report/911Report_Ch10.htm The National Commission on Terrorist Attacks Upon the United States: Wartimeכאן]}} כמו כן סגרה רשות התעופה הפדרלית את שמי המדינה לכניסת מטוסים ממדינות אחרות. כחמש מאות מטוסים חזרו על עקבותיהם אל השדה ממנו המריאו או שנחתו במדינה שכנה.
 
במהלך האירועים יצאה לפועל תוכנית "המשכיות הממשל" של הממשל הפדרלי האמריקאי, במהלכו פונו מנהיגי המדינה ומשרדי הממשל השונים לאתרים קבועים מראש במטרה לשמור על ביטחונם.{{הערה|שם=autogenerated2 }}
 
מיד לאחר הפיגועים נסגרו בניינים, בוטלו אירועים ונפגעו חלקים חשובים רבים מהחיים הציבוריים בארצות הברית, הן כדי להתמודד עם המתקפה (במקומות הקרובים לאתרי הפיגועים), הן מתוך הזדהות, והן מתוך חשש לפגיעות נוספות באתרים שונים.{{הערה|שמאל=כן|1=The New York Times, [http://www.nytimes.com/2001/09/12/business/day-terror-reaction-absorbing-blow-heart-america-s-financial-center.html A Day of Terror: The Reactionכאן]}} נתן צפתי, חירש ישראלי, שהגיע לראשונה לארצות הברית בבוקר ה-11 בספטמבר, סיפר כי שבעה שוטרים חמושים זינקו עליו והצמידו אותו בכוח למדרכה אחרי שנכנס באותו יום לבית חולים בניו יורק שבו נולדה בת זוגו האמריקאית-ישראלית.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=נתן צפתי|כתובת=https://www.facebook.com/groups/osloc/permalink/2734499536826988/|כותרת=סיפור על תאומים|תאריך=11 בספטמבר 2020|תאריך_וידוא=11 בספטמבר 2020|מידע נוסף=בתגובות, מיכאל שמואל: ״לא הבנתי בגלל חשבו שאתה חשוד בגלל שאתה מסתכל על מקום חדש של קופת חולים בגלל פיגוע של מגדל תאומים?״, צפתי: ״כן״}}, דקה 9:48, אורך כולל 14:09 דקות.}} בניו יורק, [[בורסת ניו יורק]] לא נפתחה מ-11 ועד 17 בספטמבר, משום שרחוב [[וול סטריט]] היה שקוע בהריסות. הדרכים המובילות לעיר (כבישים, מעבורות וגשרים) היו סגורות לפחות 24 שעות לאחר הפיגועים. פעילות [[הרכבת התחתית של ניו יורק|הרכבת התחתית]] הופסקה עקב חדירת ההריסות לחלק מהקווים וחסימתם.
 
כל בנייני הממשל הפדרלי בוושינגטון, כולל הבית הלבן, נסגרו. בכל רחבי המדינה כמיליון עובדי מדינה נשלחו הביתה. האתרים הבאים נסגרו או פונו מחשש לפיגועים נוספים: [[בית המשפט העליון של ארצות הברית|בית המשפט העליון]], [[מטה האומות המאוחדות]] בניו יורק, רוב גורדי השחקים בניו יורק וב[[שיקגו]], מגדלים שונים בלונדון וביניהם [[הבורסה לניירות ערך בלונדון|מגדל הבורסה]], בניין ה[[אמפייר סטייט]]. אתרים תיירותיים כגון [[פסל החירות]], מחט החלל ב[[סיאטל]] ו[[דיסנילנד]] נסגרו. מרכזי קניות ותיאטראות נסגרו, כל ההפקות שנעשו ב[[הוליווד]] הושהו, ליגות ספורט לאומיות בוטלו ואירועים טלוויזיוניים רבים בוטלו גם הם. בישראל פונו כל השגרירויות והקונסוליות.
 
לפיגועי 11 בספטמבר היו השפעות מיידיות על כל אזרחי המדינה. אזרחים התאחדו סביב המשפט "אנו עומדים מאוחדים", "United We Stand", בתקווה לשמור על נחישות הרוח האמריקנית בפני המתקפה הזו.{{הערה|שמאל=כן|שם=Howard_Stein|1=Stein, Howard F. (2003). "[https://muse.jhu.edu/article/46478 Days of Awe: September 11, 2001 and its Cultural Psychodynamics]". Journal for the Psychoanalysis of Culture and Society (Columbus, OH: Ohio State University Press)|שמאל=כן}} תושבים רבים הביעו את תודתם לאנשי כוחות הביטחון בכך שחבשו כובע של מכבי האש – FDNY – או של המשטרה – NYPD.{{הערה|שמאל1=כן[http://muse.jhu.edu/login?auth=0&type=summary&url=/journals/journal_for_the_psychoanalysis_of_culture_and_society/v008/8.2stein.html כאן]}} אנשי הצלה ומשטרה עזבו את מקום מגוריהם והגיעו לניו יורק במטרה לעזור להוציא את הגופות והשרידים שנשארו באתר הפיגוע. מתוך אותה רוח סולידריות, בשבועות שלאחר הפיגוע עלה מספר [[תרומת דם|שםתרומות הדם]] במדינה באופן משמעותי.{{הערה|1=Howard_Stein[http://www.pbs.org/newshour/bb/business/july-dec01/redcross_12-19.html Red Cross Woes {{!}} PBS NewsHour {{!}} Dec. 19, 2001 {{!}} PBS]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
 
אנשי הצלה ומשטרה עזבו את מקום מגוריהם והגיעו לניו יורק במטרה לעזור להוציא את הגופות והשרידים שנשארו באתר הפיגוע. מתוך אותה רוח סולידריות, בשבועות שלאחר הפיגוע עלה מספר [[תרומת דם|תרומות הדם]] במדינה באופן משמעותי.{{הערה|שמאל=כן|1=[http://www.pbs.org/newshour/bb/business/july-dec01/redcross_12-19.html Red Cross Woes {{!}} PBS NewsHour {{!}} Dec. 19, 2001 {{!}} PBS]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
 
===תגובת הממשל===
שורה 234 ⟵ 231:
 
==אחרית דבר==
כבר ביום המתקפה, הבטיח ראש העיר של ניו יורק, [[רודי ג'וליאני|רודולף ג'וליאני]], לבנות את המגדלים מחדש באומרו "[[קו הרקיע]] (של העיר) יחזור להיות שלם שוב". [[איגוד מנהטן התחתונה]] ("Lower Manhattan Development Corporation – LMDC") הוקם בהוראת ג'וליאני ו[[מושל (ארצות הברית)|מושל מדינת ניו יורק]], [[ג'ורג' פאטקי]], והוטלה עליו המשימה לתכנן את בנייתו המחודשת של מרכז הסחר העולמי. עם השנים ספג האיגוד ביקורת על כך שביצע מעט מאוד על אף התקציב הגדול שקיבל. ביולי [[2004]] התקיים טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] של פרויקט מגדל החירות. הקמתו של בניין המשרדים הראשון בפרויקט הסתיימה בשנת [[2006]]. הבניין החדש החליף את בניין מס' 7 של מרכז הסחר העולמי שכמו רבים אחרים התמוטט ביום המתקפה. בניית מגדל החירות הושלם בשנת [[2014]] והוא המגדל הגבוה ביותר בארצות הברית כשהוא מתנשא לגובה של 1776 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (541.3 [[מטר]]), כשנת [[הכרזת העצמאות של ארצות הברית]]. שלושה מגדלים נוספים היו צפויים להיבנות באתר בין השנים [[2007]] ו-[[2012]] אולם בעקבות [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]] שפרץ בסוף [[שנות ה-2000]], תהליך הבנייה התעכב ועשוי להגיע לסיומו רק בשנת 2036{{מקור}}.
 
האגף בפנטגון שהתמוטט ביום המתקפה, נבנה ואוכלס מחדש בתוך כשנה.
שורה 276 ⟵ 273:
 
==לקריאה נוספת==
* ג'ים דווייר, קווין פלין, '''102 דקות - הסיפור שטרם סופר על מגדלי התאומים''', [[הוצאת עברית]], תרגמה מאנגלית: אינגה מיכאלי.
*גרג מנינג, "באהבה, גרג ולורן".
*ד"ר פנחס נרקיס (2003) . '''תאומי הטרור''' -, הלחימה בטרור בארץ, בארצות הברית ובעולם, הוצאת אסטרטגיות וטקטיקה.
 
==קישורים חיצוניים==
שורה 298 ⟵ 295:
 
{{פיגועי 11 בספטמבר}}
 
[[קטגוריה:פיגועי 11 בספטמבר|*]]
[[קטגוריה:פיגועים נגד מטוסים|11 בספטמבר]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פיגועי_11_בספטמבר"