בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A02:ED0:3365:8900:D171:C795:CFBF:E8B4 (שיחה) לעריכה האחרונה של HiyoriX
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 33:
בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח|1.3430704|25 בינואר 2017}}}} בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.{{הערה|שם=ynet|{{ynet||SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט|5047017|23 בנובמבר 2017}}}} העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של [[מוריס קאהן]].{{הערה|{{פורבס|1=רוני קרצנר|2=עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום|3=Pn6VQ=EG&0r9VQ=EJMHG|4=28 במרץ 2019}}}}
 
בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|קבוצה=אתר|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}|קישור=אתר}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.
 
מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?|3756912|21 בפברואר 2019}}}} שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.
 
ב־28 במרץ הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.{{הערה|1=[https://twitter.com/glxp/status/1116442759060017152 הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר], 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.}}
אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.xprize.org/articles/xprize-awards-1m-moonshot-award-to-spaceil|כותרת=XPRIZE Foundation Awards $1 Million ‘Moonshot Award’ To SpaceIL|אתר=www.xprize.org|תאריך_וידוא=2020-02-21}}</ref>
 
שורה 49:
==משימות==
*'''משימה מקורית''' - במסגרת [[תחרות]] "[[גוגל לונאר אקס פרייז]]" נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ב[[רובר (חקר החלל)|רכב חלל]] נוסף שיגרום להגדלת ה[[מסה]] ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה" - הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות שבחסות [[גוגל (חברה)|גוגל]], בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה רק המטרה של נחיתה על הירח. לאחר השלמת המשימה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח. דרישה נוספת במסגרת התחרות הייתה צילום ושליחת [[וידאו]] מפני הירח. על אף ביטול ההשתתפות בתחרות צילום הווידאו נכלל במשימותיה של הגשושית, משימה שלא בוצעה לבסוף עקב ההתרסקות{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0}}.
*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|קבוצה=אתר|[http://kids.spaceil.com/drawings/ SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]], שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131428 = סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
* ב-6 באוגוסט [[2019]] דווח באתר Vice כי הגשושית הישראלית בראשית נשאה עליה [[דובוני מים]] שייתכן וחלקם שרדו את ההתרסקות של "בראשית". על החללית הייתה הספרייה הירחית של קרן ה-Arch Mission של נובה ספיבק (יזם שלקח חלק בפרויקט של [[spaceIL]]). הספרייה, ארכיון בגודל דיסק DVD, הכילה כ-30 מיליון דפי מידע, דוגמיות [[DNA]] אנושיות, ואלפי דובוני מים.{{הערה|{{כלכליסט||התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח|3767805|6 באוגוסט 2019}}|ימיןכיוון=כןימין}}גם אם הדובונים שרדו את ההתרסקות (ויש להם יכולת לעמוד בלחצים הרבה יותר גדולים מאשר של התרסקות), הרי שהם נכנסו למצב השרדותי, ואם לא יגיעו לסביבה ימית, בסופו של דבר ימותו לאחר כמה שנים{{הערה|{{Cite news|title=A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon|newspaper=Wired|url=https://www.wired.com/story/a-crashed-israeli-lunar-lander-spilled-tardigrades-on-the-moon/|language=en|access-date=2020-02-21}}}}.
 
==מאפיינים טכניים==
שורה 66:
}}
במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של [[בקבוק]] ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם.
בהמשך, מאחר שלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 [[סנטימטר]] ובמשקל של כ־140 [[קילוגרם]] בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).{{הערה|{{הידען|שירות הידען|חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL|preliminary-details-on-spaceil-moon-lounch-110213|11 בפברואר 2013}}}} לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על אזור מסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[חמצון-חיזור|מחמצן]], ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]|קישור=אתר}}. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.
 
מערכת ה[[הנעה]] פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, ה[[מנוע]] הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת [[Nammo]] שבווסטקוט ב[[בריטניה]], שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש ב[[מגן חום]] מ[[טיטניום]] אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.
שורה 76:
 
===תקשורת ===
התקשורת של "בראשית" עם [[כדור הארץ]] נעשה באמצעות [[מקמ"ש]] (מקלט-משדר) שפותח על ידי חברת [[Space Micro]], במקור עבור גשושית ירח בשם [[LADEE|לאדי]] של [[סוכנות החלל האמריקאית]]. הציוד פעל [[גלי רדיו|בתחום תדרי S-Band]],{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/ground-control-to-spaceil-spaceils-new-transponder-developed-with-space-micro/ "תחנת הקרקע ל־SpaceIL": נחתם חוזה שיאפשר תקשורת עם החללית הישראלית מהירח לקרקע ובחזרה], באתר SpaceIL, מתאריך 16 בספטמבר 2014|קישור=אתר}} והוא נבנה במהלך שנת [[2015]].{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/introducing-spaceil-tranciever/ מכשיר המקמ"ש של החללית שלנו מוכן!], באתר SpaceIL, מתאריך 1 בנובמבר 2015|קישור=אתר}} עקב סיבובו של כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגשושית והפרעות מצד הירח כאשר הגשושית בצד המרוחק שלה - הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגשושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי [[ממסר רדיו|תחנות ממסר]] שסופקו על ידי חברת [[Swedish Space Corporation|SSC]] השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה הפזורות במדינות [[אוסטרליה]], [[צ'ילה]], [[הוואי]], [[דרום אפריקה]] ו[[גרמניה]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=First private Moon lander now in orbit around the Moon – SSC supporting historic Moon mission|אתר=SSC - Swedish Space Corporation|תאריך=2019-04-05|כתובת=https://www.sscspace.com/first-private-moon-lander-now-in-orbit-around-the-moon-ssc-supporting-historic-moon-mission/|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-12}}}} כמו כן נעשה שימוש ב[[רשת חלל עמוק]] של [[נאס"א]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=SpaceX Is About To Launch Israel's First Ever Mission To The Moon|אתר=Forbes|כתובת=https://www.forbes.com/sites/jonathanocallaghan/2019/02/20/spacex-is-about-to-launch-israels-first-ever-mission-to-the-moon/|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-12|הכותב=Jonathan O'Callaghan}}}} חוזה התקשורת מול החברות הללו, סוכם שהסתיים בסמוך לחדלונן של המערכות האלקטרוניות.{{הערה|מתוך דברי עידו ענתבי, מנכ"ל SpaceIL, במסגרת הרצאה בטכניון}}
 
התקשורת עם הגשושית, התנהלה מ[[מרכז בקרה|מרכז הבקרה]] שב[[התעשייה האווירית לישראל|תעשייה האווירית]] במטה [[יהוד]], דרך מרכזי התקשורת. הגשושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגשושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעים בזמני "חלון תקשורת", כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגשושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן היא נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר [[השמש]] לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת.
שורה 88:
ב־[[2011]] בוצע שיגור ניסיון של מערכת [[ניווט]] הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע ב[[זמן אמת]]. במהלך הניסוי שוגרה [[רקטה]] לגובה של כ־300 [[מטר]]ים ועליה [[מטען ייעודי]] (מטע"ד). הרקטה הצניחה [[מצלמה]] ו[[משדר]], כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני [[גובה]] מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. באוקטובר [[2015]], ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על [[הסכם]] שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת [[SpaceX]] שישגר את הגשושית באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר הלוויינים והחלליות]] [[פאלקון 9]]. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.{{הערה|{{ynet|מור קומפני|הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא|4707814|7 באוקטובר 2015}}}}
 
בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL|קישור=אתר}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL|קישור=אתר}}
 
ב[[יולי]] [[2018]] הכריזה העמותה על תכנונה לשגר את הגשושית ב[[דצמבר]] באותה שנה. למעשה נדחה תאריך השיגור ל־[[22 בפברואר]] [[2019]]. במקביל נפתחה בסוף [[אוגוסט]] 2018, תחרות לבחירת שם לגשושית.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/איך-יקראו-חללית-הישראלית-הראשונה-לירח/ איך יקראו לחללית הישראלית הראשונה לירח?]|קישור=אתר}} כ-24 אלף אנשים השתתפו בתחרות, כאשר מבין תשעה שמות מובילים, למעלה מ-65% בחרו את השם "בראשית".{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/and-the-name-of-the-first-israeli-spacecraft-to-the-moon-is-beresheet/ יקרא שמה של החללית בישראל… בראשית!]|קישור=אתר}} בתחילת אוקטובר 2018, במהלך [[כנס החלל העולמי]] (IAC) שנערך ב[[גרמניה]], נחתם הסכם בין SpaceIL ו[[סוכנות החלל האמריקאית]], על פיו תקבל הסוכנות נתונים מניסוי מדידת השדה המגנטי שעל הירח. נאס"א מצידה תאפשר ל-SpaceIL לקבל שירותי תקשורת עם החללית ואיכון לחלל העמוק באמצעות רשת אנטנות הענק שלה. כמו כן, ה[[מקפת לסקר הירח]] של נאס"א תנסה לצלם את הגשושית כשזו תנחת על הירח. לצורך כך הותקן בה רפלקטור-לייזר של נאס"א, כיפה קטנה בקוטר חמישה סנטימטרים מצופה מראות ל[[החזרה (אופטיקה)|החזרת]] קרן לייזר מהמקפת (LRO) וימדוד את מרחק המקפת מפני הירח ואת מיקום הגשושית.{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/most_news20181003 נאס״א וסוכנות החלל הישראלית בשיתוף עמותת SpaceIL חתמו על הסכם לשיתוף פעולה במשימת הירח של הגשושית הישראלית הראשונה], באתר משרד המגע והטכנולוגיה, 3 באוקטובר 2018}} לאחר ההתרסקות נעשו מאמצים במשך שבועות מספר לאיתור הרפלקטור, ללא תוצאות.{{הערה|שם=תחקיר דוידסון}}
 
=== המסע אל הירח ===
שורה 98:
הגשושית שוגרה על גבי משגר [[פלקון 9]] מספר B1048 של חברת [[SpaceX]]. תחילה היא נעה ב[[מסלול כבידתי]] [[אליפסה|אליפטי]] בעל [[אקסצנטריות (מתמטיקה)|אקסצנטריות]] גדולה (מרחק של בין 215 ל-60,000 קילומטר מפני כדור הארץ). זמן ההקפה שלו נמשך כ־19 שעות.{{הערה|שם=צעד ענק|{{דוידסון|איתי נבו|צעד ענק למדינה קטנה|sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|21 בפברואר 2019}}}} בנקודה הקרובה ביותר במסלולה סביב כדור הארץ (ה[[פריגיאה]]), הפעילה הגשושית את המבערים וצברה [[מהירות]]. בכך היא הלכה והאריכה את המסלול האליפטי שלה.{{הערה|באנגלית השיטה נקראת Low energy transfer {{אנ|Low energy transfer}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=בעיית שלושת הגופים - למה בכל זאת למרות ההתרסקות מדובר בהישג גדול|אתר=הידען|תאריך=2019-04-13|כתובת=https://www.hayadan.org.il/why-beresheet-consider-achiement-1303191|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}} לאחר חמישה תמרונים, המרחק המקסימלי שלה מכדור הארץ (אפוגיאה) גדל עד לכ־400 אלף קילומטר, ולמעשה חצה את מסלול הירח מסביב לכדור הארץ. תמרון מסוג זה אל הירח נקרא [[תמרון מעבר ירחי]].
 
כשחלפה בסמוך לירח, הפעילה את שמונת [[מנוע רקטי|המנועים הרקטים]] שלה כדי לשנות זווית. לאחר מכן הפעילה גם את המנוע הראשי, כדי להאט ולהילכד בשדה הכבידה של הירח. כשנלכדה, הקיפה אותו במסלולים הולכים וקטנים עד שהגיעה לנתיב הנחיתה.{{הערה|שם=צעד ענק}} לקראת הנחיתה איתרו חיישנים נקודת נחיתה מתאימה על הירח ואליה כיוונו את הגשושית. מנועיה תוכננו להאט מהירות עד לעצירה מוחלטת והפסקת פעולת המנועים בגובה חמישה מטרים מעל קרקע הירח. יתרת הדרך תוכננה כ[[נפילה חופשית]] בתנאי הכבידה של הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/איך-מטיסים-חללית-לירח|הכותב=איתי נבו|כותרת=איך מטיסים חללית לירח?|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-03-28|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} בסיום מסלולה, סך כל הדרך שבראשית עברה היה 6.5 מיליון קילומטר. זהו המרחק הארוך ביותר שעשתה גשושית שיועדה לנחיתה רכה על לירח.{{הערה|שם=תמרון נוסף|1={{וואלה!|מייקי לוי|"תמרון נוסף מוצלח לחללית": עקבו אחרי "בראשית" במסע לירח|3220807|24 בפברואר 2019}}}}
 
לבקשת אחד מחברי צוות הפיתוח, חיבר הרב גדעון בנימין [[תפילת הדרך]], שנאמרה בשעת שיגור הגשושית.{{הערה|[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/394852 תפילת הדרך שנכתבה במיוחד עבור משימת הגשושית הירחית הישראלית]}}
שורה 107:
בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן [[עוקב כוכבים|עוקב הכוכבים]], המערכת עדיין מסונוור מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-הגשושית הותאם כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות [[אנרגיה סולרית|האנרגיה הסולרית]].
 
ב־[[24 בפברואר]] בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה [[עוקב כוכבים|בעוקב הכוכבים]], בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1099716873065779200|דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב־[[25 בפברואר]] לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה|5470131|26 בפברואר 2019}}.}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1100334367589715970|עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}} עקב השפעת מעבר דרך [[חגורות ואן אלן]] על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.
 
ב־[[28 בפברואר]] בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1101222662444072973|דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב־[[5 במרץ]], בשעות הצהריים המוקדמות (שעון ישראל), בוצע צילום [[סלפי]] ראשון של הגשושית. בתמונה נראה חלק מגוף הגשושית, כשעליה שלט עם הכיתוב "עם ישראל חי", דגל ישראל, וכן המשפט "Small country, Big dreams" (=מדינה קטנה. חלומות גדולים). ברקע נראה כדור הארץ (בזווית של חלק מיבשת אוסטרליה) ממרחק של 37.6 אלף קילומטרים.{{הערה|{{סלה|בר חיון|החללית בראשית צילמה סלפי ממרחק 38 אלף ק"מ מכדור הארץ|131531|5 במרץ 2019}}}}
 
ב־[[7 במרץ]] בשעה 15:11 (שעון ישראל), בוצע תמרון שלישי. המנועים הופעלו למשך 152 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־270,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1103666589713526785|דו"ח מסע לירח מס' 5, 7 במרץ 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב־[[19 במרץ]] בשעה 14:30 (שעון ישראל), בוצע תמרון רביעי. המנועים הופעלו למשך 60 שניות והביאו את הגשושית למסלול המגיע במרחקה המקסימלי ל־405,000 ק"מ מכדור הארץ. למעשה, במסלולה החדש חצתה הגשושית את מסלול הירח. בנוסף לכך, הופעל גלגל תנע {{אנ|Reaction wheel}} שמיצב את תנועת הגשושית כדי שזוויתה וכיוונה לא ישתנו עקב טלטולה משכשוך הדלק שנתמעט במכלים.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תמרון מוצלח לחללית הישראלית: הטווח יגדל ל־405 אלף ק"מ|5481049|19 במרץ 2019}}}}
שורה 130:
במהלך הלילה צילמה בראשית את צידו האפל של הירח ולאחר ביצוע הקפה מלאה הפכה ישראל למדינה השביעית ששלחה גשושית שהקיפה את הירח.
 
ב־[[7 באפריל]] בשעה 04:36 (שעון ישראל), בוצע התמרון הראשון סביב הירח. כל המנועים פעלו בו זמנית במשך 271 שניות ושרפו 55 קילוגרם של דלק כדי להאט את הגשושית ולהוריד אותה ממסלול של 10,400 קילומטר באפולונה (Apolune) לגובה של 750 קילומטר מפני הירח, כאשר הפרילונה נשארה 460 קילומטר מעל פני הירח.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1114771468582367232|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב-[[8 באפריל]] בשעה 07:48 (שעון ישראל), בוצע התמרון השני סביב הירח ובראשית נכנסה למסלול אלפטי סביב הירח בגובה של 211–467 קילומטר.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115142076553932805|עדכון סטטוס, 7 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב-[[9 באפריל]] בשעה 08:34 (שעון ישראל), בוצע תמרון נוסף סביב הירח. המנועים הופעלו למשך כ-78 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא 11.7 קילוגרם. בראשית נכנסה למסלול הקפה מעגלי סביב הירח בגובה של 200 קילומטר עם [[זמן הקפה]] של שעתיים.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1115519280852946944|עדכון סטטוס, 9 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
 
ב-[[10 באפריל]] בשעה 19:40 (שעון ישראל), בוצע התמרון האחרון לפני תמרון הנחיתה על הירח. המנועים הופעלו למשך כ-32 שניות וכמות הדלק שנשרפה היא כחמישה קילוגרם. בראשית המשיכה להקיף את הירח עם זמן הקפה של שעתיים.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116052640213938177|עדכון סטטוס, 10 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}
 
===נחיתה===
שורה 151:
בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ב[[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית (IMU)]] השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה. במקביל גם אבדה תקשורת ה[[טלמטריה]] דרך רשת החלל העמוק של JPL. לאחר מספר דקות, בגובה כ-10 קילומטר, חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה ב[[זווית]] לא אופטימלית לנחיתה. לאחר [[Reset|אתחול]] מחשב הגשושית, חזר המנוע לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשר מהירות הנחיתה הייתה כ-500 ק"מ לדקה (3,000 קמ"ש) והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על 148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0|{{Citation|last=SpaceIL|title=LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land.|date=2019-04-11|url=https://www.youtube.com/watch?v=HMdUcchBYRA|accessdate=2019-04-14}}}} שרשרת התקלות גרמה שנחיתה רכה לא התבצעה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.{{הערה|{{mako|עידו סולומון ואסף יחזקאלי|"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח|dd0af17d5ad0a61004|news-money/tech-q2_2019|11 באפריל 2019}}}}{{הערה|בר חיון, [https://www.space.gov.il/news-space/131587 החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי], 11 באפריל 2019, אתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}{{הערה|{{כלכליסט|ניצן סדן|התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?|3760262|12 באפריל 2019}}}}
 
במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}} תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה [[לוחית זיכרון|לוחית]] ובה [[דגל ישראל]], הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", ו[[לוגו|סמלי]] הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116421301541978112|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}|קישור=ט.}} בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ו[[מכתש פגיעה|מכתש הפגיעה]] [[היפאטיה (מכתש)|היפאטיה]]{{אנ|Hypatia (crater)}}.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116677654370029568|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}} התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1118430821520683008|פרסום של הצילום האחרון שהתקבל מבראשית, 17 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0}}
 
חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707055333720066|מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707056797589504|השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019}}|קישור=ט.}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}} בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים{{הערה|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים|רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים}}, לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/SpaceIL/posts/2256689577707197|כותרת=SpaceIL|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-israel-moon/Article-ea6cf6117e92a61006.htm|הכותב=אהוד קינן|כותרת=ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?|אתר=mako|תאריך=2019-04-17|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית.|initial-findings-an-operating-order-for-the-sensor-entered-into-the-computer-caused-a-crash-in-the-beginning-1804191|18 באפריל 2019}}}}
 
== ממצאים ומסקנות ==
שורה 165:
 
=== ממצאי תחקיר עמותת SpaceIL ===
מעיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת [[SpaceIL]] עולה כי הובילו להתרסקות שרשרת כשלים תכנוניים, תקלות טכניות וטעויות אנוש, שסיבתם העיקרית תקציב נמוך ועומס עבודה כבד.{{הערה|שם=תחקיר דוידסון|{{דוידסון|איתי נבו|גילויים חדשים על בראשית|sciencepanorama/גילויים-חדשים-על-בראשית|20 בפברואר 2020}}|שם=תחקיר דוידסון}}
* איכון ותמרון הגשושית דרש שעות עבודה רבות מהמתוכנן עקב תקלות במערכות הניווט. לאחר הפרדות הגשושית ממשגר הלוויינים התגלה שעוקבי הכוכבים [[סינוור|מסנוורים]] מ[[קרינת השמש|אור שמש]], שהוחזר ככל הנראה מ[[אבק]] שכיסה את מגיני מצלמות העוקבים בעת ההפרדות. ניסיונות כיול תוכנתיים לא צלחו ומציאת זוויות הנטייה בוצעה על ידי סיבוב הגשושית על צירה באופן שתצל על העוקבים, במאמץ רב לשמירת מסלולה התקין של הגשושית בעת תמרונים, או באמצעות הסתמכות על מדי התאוצה כאשר לא היה ניתן להסתיר את העוקבים מאור השמש. בנוסף, תקלות תקשורת חוזרות ונשנות ברשת התקשורת של SSC, בה נעשה שימוש בעיקר בשבועות הראשונים למשימה, דרשו חישובים חוזרים והקשו על איכון הגשושית באמצעות אות הרדיו המתקבל ממנה<ref>חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.</ref>.
* חסכון מרבי בעלויות הוביל להיעדר [[יתירות]] למרבית הרכיבים, שימוש ברכיבים שלא נוסו קודם לכן בחלל ולמיגון דל בפני קרינה. מחשב הגשושית סבל מ[[Reset|אתחולים]] רבים במהלך הטיסה, ככל הנראה עקב השפעת הקרינה על תפקוד קופסת הממשקים האלקטרוניים, שיוצרה במיוחד למשימה. אתחול כזה הוביל לדחיית תמרון מתוכנן לשינוי מסלול הגשושית. גם מדי התאוצה לא פותחו למשימות חלל והמידע על תפקודם בלוויינים היה חלקי וחסר, ולכן צוידה הגשושית בשני מדים. למרות זאת, כשל אחד המדים בעת הנחיתה. תיקוני קוד והרחבות תוכנה שנשלחו ברשת התקשורת לא נצרבו לזיכרון האחסון של המחשב אלא נטענו פעם בדקה לזיכרון העבודה הנדיף ([[זיכרון גישה אקראית|RAM]]) ונמחקו בכל אתחול, כדי לאפשר איפוס מהיר בעת תקלת תוכנה ולמנוע כשל מוחלט בהיעדר מחשב נוסף. כתוצאה מכך בכל אתחול נשלחו עדכוני התוכנה באמצעות רשת התקשורת ונטענו מחדש, פרוצדורה שהובילה לכשל בעת הנחיתה.