נעמה צבר בן-יהושע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיצור ועריכת הערך תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Naama sabar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נעמה צבר בן-יהושע]]
'''נעמה צבר בן-יהושע''' (נולדה ב-[[23 ביוני]] [[1938]]) היא [[פרופסור אמריטה]]
==ביוגרפיה==
נעמה צבר בן-יהושע נולדה ב-[[1938]] ב[[תל אביב]]
בשנת [[2008]] פרשה לגמלאות, והוזמנה לעמוד בראש התוכנית לתואר שני .M.Ed ב"תרבות עם ישראל והוראתה" ב[[מכללת אחווה|מכללה האקדמית אחווה]].
פרסמה 10 ספרים בעברית, באנגלית, בפורטוגזית ובסינית, מעל 100 מאמרים, ופרקים בספרים בבמות שפיטות ועשרות מאמרים לציבור הרחב.
שימשה בעשרות ועדות בארץ ובחו"ל ביניהן יו"ר הוועדה לקידום המורים במסגרת [[ועדת דוברת]]; במסגרת [[המועצה להשכלה גבוהה|המל"ג]]: היו"ר הראשון של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות, הוועדה לאקדמיזציה של המכללות, המזכירות הפדגוגית ועוד.
במהלך השנים היא מילאה תפקידים רבים, ביניהם ראש החוג להכשרת מורים ומ"מ ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הייתה יועצת ושותפה להקמת "בית הספר הבינלאומי לעם היהודי" בבית התפוצות, שימשה חברה בכוח המשימה הלאומי לשיפור החינוך - ועדת דוברת ויו"ר ועדת המשנה להכשרת מורים והתפתחותם המקצועית. לאורך שנים הייתה חברה במזכירות הפדגוגית של משרד החינוך והתרבות. הייתה היו"ר הראשונה של הוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחנוך ב[[המועצה להשכלה גבוהה|מל"ג]].
▲על תרומתה לתחום החינוך זכתה בפרסים ובכיבודים, ביניהם: [[פרס לעובדים בתחום החינוך העברי|פרס החינוך]] של [[עיריית תל אביב-יפו]] ; הוקרת המרכז הישראלי למחקר איכותני; Distinguished Senior Fellow של הפקולטה לחינוך ב[[אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס]] ; [[פרס ליבהבר|פרס מרק והניה ליבהבר]] לסובלנות דתית (ביחד עם הרב פרופ' [[דוד הרטמן]]); יקירת הצופים (אישה ראשונה). לרגל פרישתה מהאוניברסיטה הוקדשה לה אסופת מאמרים בעברית ובאנגלית "יהדות בדרכי נעמ(ה)"<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=שבילים במחקר פלורליסטי - יהדות בדרכי נעמ (ה)|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>
במסגרות חוץ אקדמיות הייתה יו"ר ועדת החינוך של "שותפות 2000" תל אביב לוס אנג'לס. עמדה בראש הצוות לאיסוף נתונים לפיתוח [[קוד אתי]] ביוזמת עמותת המורים.
עד היום היא חברה בדירקטוריון של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] ובוועדה למינוי פרופסורים במכללות לחינוך של [[המועצה להשכלה גבוהה]] (מל"ג).
נעמה צבר בן-יהושע היא בת זוגו של פרופ. [[שמשון בן-יהושע]], אם לחמישה ילדים, ביניהם פרופסורית [[גליה צבר]], תושבת [[קריית אונו]].
==מבין ספריה החשובים==▼
=== המחקר האיכותני ===
תוך כדי מחקריה על הפעלת תוכניות לימודים עמדה צבר בן-יהושע על היעדר כלים שאינם כמותניים לתיאור והבנת התרבות הבית-ספרית. במהלך שבתון באורלנדו פלורידה בשנים 3–1982 נחשפה לשיטות מחקר איכותניות ונשבתה בעוצמתן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=נעמה צבר-בן יהושע|שם=תולדות המחקר האיכותני בישראל - מסע אישי|כתב עת=שבילי מחקר|כרך=17|עמ=|שנת הוצאה=2011}}</ref> השימוש בשיטות מחקר איכותניות פתח בפניה תחומי מחקר חדשים ובהם הגירת ישראלים ללוס אנג'לס, שהיוותה זרז לכניסתה לעולם החינוך היהודי הציוני בישראל.
* '''תוכנית לימודים בגלגוליה''', תל אביב: יחדיו, 1988.▼
* '''המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה''', בן-שמן, הוצאת [[הוצאת מודן|מודן]], 6 (הדפסות), 1996.▼
צבר בן-יהושע הייתה בין החוקרים הראשונים והבודדים שהכירו בתרומתן של שיטות [[מחקר איכותני]] ב[[ישראל]] ולחמו להכרת מקומן בין הפרדיגמות המחקריות. כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המאוחרות, זכתה ללמד את ה[[קורס]] הראשון באוניברסיטת תל אביב ב"שיטות מחקר נטורליסטיות". בהמשך חיברה את [[ספר]] הלימוד ב[[עברית]] "מחקר איכותי בהוראה ובלמידה", כספר מבוא שיצא לאור ב-[[1990]]. יחד עם פרופ. [[יצחק קשתי]] ופרופ. [[מרדכי אריאלי (איש חינוך)|מרדכי אריאלי]] ז"ל, שהתמחו ב[[סוגה]] פרשנית, הפכה את בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב למוביל במחקר איכותני. עם היווצרות גוף רציני של חוקרים בעלי ניסיון בעריכת מחקרים איכותניים רבים בישראל, יזמה ב-[[2001]] את ה[[כנס]] הבינלאומי הראשון ל[[שיטות מחקר]] איכותיות. בכנס זה הושק ספר הלימוד השני למתקדמים, בעריכתה: "מסורות וזרמים במחקר האיכותי". לאור השינויים הרבים שחלו בתחום, זכה ספר זה ב-[[2016]] למהדורה מורחבת ומעודכנת בהוצאת [[מכון מופ"ת]]. ב-[[2019]] יצא ספרה "מחקר איכותני בחינוך" בסינית לפי הזמנת Beijing Normal University Press. ייסדה והובילה מסגרות התמקצעות ללומדים ולחוקרים בשיטות אלה, בחסות מכון מופ"ת. הבולטות מביניהן: "קבוצת עניין למחקר איכותני", הפועלת משנת [[2004]].
* '''קיבוץ .L.A''', תל אביב: [[עם עובד]], 1996.▼
* '''Kibbutzniks in the Diaspora''', Albany, N.Y. Sunny, 2000▼
תרומתה לשיפור המתודולוגיה של המחקר האיכותני מתמקדת בדרכי הוראתו, באבחנות שבין הסוגות השונות ובעיקר בהעלאת המודעות לחקר הדילמות האתיות והבאתן לקדמת הבמה.
* צבר בן יהושע נ', דושניק ל' וביאליק ג'. '''מי אני שאחליט על גורלם? דילמות אתיות של מורים'''. ירושלים: [[הוצאת מאגנס|מאגנס]], 2007.▼
=== חינוך יהודי ===
* (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות ולכים למתקדמים, 2016. תל-אביב, מכון מופ"ת.▼
במהלך שהותה בשבתון ב[[לוס אנג'לס]] בשנת [[1988]], נתקלה בתופעת יוצאי [[קיבוץ]] רבים שהתיישבו בה. כ[[חוקר]]ת איכותנית, אימצה את הגישה ה[[נרטיב]]ית ושמעה את סיפורי החיים של כמה עשרות צעירים מכל הקשת הפוליטית שחינוכם במסגרת הקיבוצית היה ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]. תוצאות מחקרה הניבו את ספרה "קיבוץ .L.A", שזיכה אותה ב[[פרס (זכייה)|פרס]], והיווה השראה ל[[מחזה]] בשם זה ב[[תיאטרון באר שבע]]. המסקנות שהסיקה מן המחקר, הובילוה לעיסוק נרחב בשדה החינוך ו[[עמיות יהודית|העמיות היהודית]]. ב-[[2001]] מונתה לראש ה[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לחינוך יהודי ע"ש קונסטנטינר ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בשנה זו נבחרה גם כיו"ר מתנדב של ועדת החינוך של [[שותפות תל אביב לוס אנג'לס]].
* (ביחד עם [[גליה צבר]]), '''שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל''', תל אביב, [[הוצאת שוקן|שוקן]], 2012. ▼
ב-[[2005]] התבקשה על ידי נשיא אוניברסיטת תל אביב להוביל את החינוך ב[[בית התפוצות]], וכפועל יוצא מכך הביאה יחד עם שני עמיתים נוספים, לייסוד "בית הספר הבינלאומי ללימודי העם היהודי בבית התפוצות". במסגרת זו היא הובילה לפיתוחו ובנייתו של מתווה מקיף לחינוך לעמיות [[יהוד]]ית - ראשון ב[[ישראל]] וב[[עולם]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נעמה צבר-בן יהושע, [[גדעון שמעוני]] ונורית חמו|שם=עמיות יהודית : מתווה עיוני ומעשי להוראה ולמידה|מו"ל=אוניברסיטת תל-אביב : בית התפוצות, מוזיאון העם היהודי : קרן נדב|שנת הוצאה=תשע"א}}}}
מחקריה בחינוך יהודי ממוקדים בהיבט הפלורליסטי שאותו היא חשפה בקרב החינוך הממלכתי, בתנועה הקיבוצית ואפילו במסגרת של חינוך בנות בתנועת חב"ד. תרומתה המרכזית של צבר בן-יהושע היא בהדגשת היהדות כתרבות (ולא בפן האמוני) בהכנת חומרי למידה ובעיקר בהובלת התוכנית לתואר שני ב[http://www.achva.ac.il/תואר-שני/תרבות-עם-ישראל-והוראתה תרבות עם ישראל והוראתה] ב[[המכללה האקדמית אחוה|מכללה האקדמית אחווה]] ואשר בה המרצים והסטודנטים - מורים בפועל, מגיעים מכל הקשת האמונית, ומתמקדים באוריינות יהודית תרבותית.
===כתיבה===
▲*
▲*
▲* (ביחד עם [[גליה צבר]]), '''שני בתים וילד: סיפורן של משפחות משולבות בישראל''', תל אביב, [[הוצאת שוקן|שוקן]], 2012.
*'''Qualitative research in education'''. ''“'''''教学中的定性研究”''' Beijing: Beijing Normal University Press, 2019.
===עריכה===
▲*
==קישורים חיצוניים==
| |||