אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות

נולד ב[[ירושלים]] לרב שלמה זלמן כהנא שפירא ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[ישיבת עץ חיים]] הירושלמית ב"[[בית הכנסת החורבה|חורבה]]" ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], אצל הרב [[חיים מן]] והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]). אחר כך למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] אצל הרב אברהם חיים הקלמן, ובעידודו הדפיס את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים" בהיותו בגיל שתים עשרה. לאחר שעברה [[ישיבת חברון]] לירושלים בעקבות [[פרעות תרפ"ט]] עבר אליה ובה למד אצל ראש הישיבה הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], אשר קירב אותו{{הערה|שם=shteiner|1=הרב [[חיים שטיינר]], קוממיות, א' חשון תשס"ח}}, ואצל הרב [[יחזקאל סרנא]]{{הערה|שם=פרדס|{{HebrewBooks||הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים|12461|הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29|עמוד=31}}}}. בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]]{{הערה|1=חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין.}}, שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה"{{הערה|1=ההתכתבות המלאה נדפסה בשו"ת מנחת אברהם חלק א'}}, הרב [[משה פינשטיין]] שכתב עליו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם"{{הערה| ראו "[[אגרות משה]]" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא}}, הרב [[צבי פסח פרנק]] שביקש ממנו להעיר על דברים שכתב{{הערה|1=ההתכתבות המלאה ביניהם מודפסת בשו"ת מנחת אברהם חלק ב'}}, הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והרב [[איסר זלמן מלצר]], שהביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "[[אבן האזל]]". הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] מפוניבז' הזמינו בעידוד החזון איש לשמש כ[[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת פוניבז']] שהקים בבני ברק, אך הרב שפירא לא חפץ בתפקיד{{הערה|1=ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלשה כתרים, עמ' 23}}.