השלטון הישראלי ביהודה ושומרון – הבדלי גרסאות

החינוך היה בראש סדר העדיפויות של האוכלוסייה הפלסטינית.{{הערה|Philip E. Davies, [https://online.ucpress.edu/jps/article/8/3/65/55198/The-Educated-West-Bank-Palestinians The Educated West Bank Palestinians]|כיוון=שמאל}} שיעור ההרשמות היה בממוצע גידול שנתי של 7% לעומת העשור שלפני כן, ובשנת 1966 היה הנוער הפלסטיני בשיעור ההרשמה הגבוה ביותר מכל מדינות ערב. בהשוואה לישראל, לגדה המערבית היה בסיס חינוכי נוח, בשל ההוראות הקיימות במערכת בתי הספר הירדנית שכללו 12 שנות חינוך חינם וחובה. 84.4% מהישראלים בקבוצת הגיל 6–11, לעומת 80.5% מילדי יהודה ושומרון, למדו בבית הספר, אך הפער מתהפך בקרב בני 15–17, כאשר 44.6% מבני הנוער מיהודה ושומרון פקדו את הלימודים, בהשוואה ל-22.8% מהישראלים בגיל זה.{{מקור}}

 

{{ערך מורחב|מלחמת ששת הימים}}

לפני מלחמת ששת הימים התקיים הסכם לא כתוב בין ישראל לממשלת [[ירדן]] לקיים את נייטרליות הגבול בין שתי המדינות לאורך [[הקו הירוק]]. לטענת [[המלך חוסיין]], לאחר שישראל נקמה פעולות של חדירות גרילה וחבלנות הנתמכות בידי [[סוריה]], ב[[פעולת סמוע|ביצוע מתקפה על סמוע]] בגדה המערבית, אזור ש[[הכיבוש הירדני של הגדה המערבית|נוהל על ידי ירדן]], ב-13 בנובמבר 1966, ההסכם נשבר.