ויקיפדיה

הפרעת אכילה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏ההפרעות: ערכתי את הפרק ליותר אנציקלופדי
שורה 39:
בהתמקד באידיאל החברתי, מודל מרכזי להסבר התופעה של הפרעות אכילה, והעלייה בשכיחותה, הוא המודל החברתי-תרבותי. לפי מודל זה, למסרים ולנורמות החברתיים ובהם, המעמד המהותי של משקל והופעה חיצונית, כמדד להצלחה ולהערכה עצמית, יש חשיבות בהתפתחות הפרעות אכילה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אתי וייסבלאי|שם=הפרעות אכילה בקרב ילדים ובני נוער: תיאור התופעה, מניעתה ואיתורה|כתב עת=|סדרה=|מו"ל=הכנסת, מרכז המחקר והמידע|שנת הוצאה=2010|קישור=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/a1546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_a1546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8967.pdf}}}} נשים ובפרט, מתבגרות, מפתחות מנהגי אכילה לא בריאים, בהתאם לנורמות אלו. הנורמות באות לידי ביטוי במסגרת המשפחתית, חברתית, לימודית ותעסוקתית.{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053102:5}} יתר על כן, הפחד ממבנה גוף שמן, עלול להתבטא ברגשות ובהתנהגויות קיצוניות עד כדי אכילה פתולוגיות. כיום מקובל להניח כי אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר להתפתחות חלק מהפרעות האכילה (בעיקר אלו המתפתחות בגילאי הנעורים) היא המדיה החברתית אשר מעבירה לכלל האוכלוסייה ולאוכלוסיית הנוער בפרט מסרים בנוגע למראה ולדימוי הגוף.
מחקר אורך, שנערך בארצות הברית, מדגים את המודל הנ"ל בקרב אלף מתבגרות, בנות 12–15. ממצאי המחקר, מצביעים על כך, כי עיסוק במראה חיצוני ובמשקל גוף, בלוויית סוגים שונים של לחצים חברתיים (למשל לעמידה באידיאל של דמות האישה), קשורים בתסמינים של הפרעות אכילה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170830053102:4}}
 
== טיפול ==
הטיפול ב[[הפרעת אכילה]] משתנה בהתאם לסוג וחומרת ההפרעה, ובדרך כלל נעשה שימוש ביותר משיטה טיפולית אחת. [[פסיכותרפיה]] במסגרת מרפאתית היא הטיפול הנפוץ ביותר. מטופלים שקיבלו שירותים במסגרת אשפוז מלא או אשפוז יום לרוב מועברים לרוב למרפאות חוץ להמשך טיפול. מטרתו של ה[[טיפול פסיכולוגי|טיפול הפסיכולוגי]] הוא לאפשר הכלה של רגשות שליליים, ולטפח גישה ריאליסטית ומאוזנת יותר ביחס ל[[דימוי עצמי]], [[דימוי גוף]] וקשריהם המשפחתיים. מטרת הטיפול הפסיכולוגי עם מתבגרות היא החזרת המטופלת למסלול ההתבגרות התקין ולרוב כולל מרכיב של הדרכת הורים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.iaed.org.il/|כותרת=העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה}}</ref>
 
=== טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ===
מטרתו של [[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול התנהגותי-קוגנטיבי]] (CBT) היא להביא לשינוי התנהגויות ומחשבות מעוותות הגורמות למצוקת המטופל.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מרום. צ., גלבוע- שכטמן, א., מור. נ. ומאיירס. י|שם=טיפול קוגניטיבי - התנהגותי במבוגרים|כתב עת=תל אביב: הוצאת דיונון}}</ref> בשל כך, שיטת טיפול זו שמה דגש על בחינה מחודשת של מחשבות שליליות בלתי מסתגלות במטרה להפחית תגובות רגשיות והתנהגותיות המשמרות את [[הפרעת אכילה|הפרעת האכילה.]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hoffman, S.G., Asnaani, A., Vonk, I.J., Sawyer, A.T., Fang, A.|שם=The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta- analyses.|כתב עת=Cognitive Theory Research.|עמ=427-440.|שנת הוצאה=2012}}</ref>
 
טיפול זה, הוערך במספר רב של מחקרים והוכח כיעיל בהפרעות אכילה במגוון אוכלוסיות וגילאים. השפעת הטיפול היא מיידית ונשמרת לטווח ארוך. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Layard, R. & Clark, D.M|שם=Thrive: The power of psyechological therapy|כתב עת=UK :Penguin Random House|שנת הוצאה=2014}}</ref> הטיפול כולל, חוזה טיפולי המצריך הסכמה לניטור מסודר של האכילה לאורך כל הטיפול ולעמידה בתוכנית תזונתית מאוזנת וכן מוטיבציה גבוהה מצד המטופלות לביצוע מטלות הנדרשות מחוץ לשעות הטיפול. כמו כן, גישה זו רואה חשיבות מכרעת עוד בטרם הטיפול בהכרת המטופלת בערך של דפוס אכילה בריאים.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Many roads lead to Rome: Why does cognitive behavioural therapy remain unsuccessful for many eating disorder patients?|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18666311/|כתב עת=European Eating Disorders Review: The Journal of the Eating Disorders Association|שנת הוצאה=2008-09|עמ=329–333|כרך=16|doi=10.1002/erv.889|מחבר=Johan Vanderlinden}}</ref>
 
הטיפול שניתן למתמודדים עם [[בולימיה נרבוזה]] ו[[הפרעת אכילת יתר|בהפרעת אכילה בולמוסית]] אשר אינם סובלים ממחלות פסיכיאטרית נלוות, הוא מובנה, ממוקד וקצר מועד. מומלץ להגביל את משך הטיפול, שכן שינויים משמעותיים יכולים להתרחש גם בחודשים שלאחר סיומו. <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fairburn CG, Marcus MD & Wilson GT|שם=Cognitive – behavioral therapy for binge eating and bulimia nervosa: A comprehensive treatment manual In CG Fairburn & CG Wilson (Eds), Bing eating: Nature, a assessment, and treatment|כתב עת=New York, N.Y : Guilford Press|שנת הוצאה=1993a|עמ=361 - 404}}</ref> מחקרים מבוקרים רבים הראו שטיפול זה בבולימיה נרבוזה ו[[הפרעת אכילת יתר|בהפרעת אכילה בולמוסית]] נחשב ליעיל לא פחות מטיפולים פסיכולוגיים, ובמקרים מסוימים אף יותר.<ref>{{צ-מאמר|שם=Psychotherapy and bulimia nervosa. Longer-term effects of interpersonal psychotherapy, behavior therapy, and cognitive behavior therapy|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8498876/|כתב עת=Archives of General Psychiatry|שנת הוצאה=1993-06|עמ=419–428|כרך=50|doi=10.1001/archpsyc.1993.01820180009001|מחבר=C. G. Fairburn, R. Jones, R. C. Peveler, R. A. Hope}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Outcome predictors for the cognitive behavior treatment of bulimia nervosa: data from a multisite study|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10910795/|כתב עת=The American Journal of Psychiatry|שנת הוצאה=2000-08|עמ=1302–1308|כרך=157|doi=10.1176/appi.ajp.157.8.1302|מחבר=W. S. Agras, S. J. Crow, K. A. Halmi, J. E. Mitchell}}</ref>
 
=== טיפול תרופתי בשילוב עם פסיכותרפיה ===
נמצא כי השילוב של [[פסיכותרפיה|טיפול פסיכותרפי]] בכלל ו[[טיפול קוגניטיבי-התנהגותי|טיפול התנהגותי- קוגניטיבי]] בפרט לצד נטילת תרופות מסוג [[SSRI]] עדיף מכל אחד מטיפולים אלה בפני עצמו. בעקבות הטיפול המשולב נפסקות התנהגויות "מטהרות" כמו הקאה באחוזים גבוהים. ניתן לראות ירידה בהתנהגויות אלו בשבועות הראשונים שלאחר תחילת הטיפול המשולב, רמה נמוכה של כפייתיות ביחס ל[[דימוי גוף]] ושל אפיונים אישיותיים כגון: [[פרפקציוניזם]] וקושי ב[[ויסות רגשי|וויסות]] של רגשות ודחפים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Combining pharmacotherapy and psychotherapy in the treatment of patients with eating disorders|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11416931/|כתב עת=The Psychiatric Clinics of North America|שנת הוצאה=2001-06|עמ=315–323|כרך=24|doi=10.1016/s0193-953x(05)70227-6|מחבר=J. E. Mitchell, C. B. Peterson, T. Myers, S. Wonderlich}}</ref>
 
=== טיפולי דיאלקטי-התנהגותי ===
[[טיפול דיאלקטי התנהגותי|טיפול דיאלקטי-התנהגותי]] (DBT) פותח במקור עבור אנשים שאובחנו כמתמודדים עם [[הפרעת אישיות גבולית]], אך מיושם גם בטיפול בהפרעות אכילה, בשל הדמיון בין הפרעת אישיות גבולית להפרעות אכילה המתבטא בקשיים ב[[ויסות רגשי|וויסות הרגשות]] והדחפים. מחקרים אמפיריים מצביעים על יעילותה של שיטת ה-DBT בטיפול בהפרעות אכילה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Dialectical Behavior Therapy for Substance Abusers|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2797106/|כתב עת=Addiction Science & Clinical Practice|שנת הוצאה=2008-6|עמ=39–47|כרך=4|מחבר=Linda A. Dimeff, Marsha M. Linehan}}</ref>
 
גישה זו נשענת על הרעיון של שילוב המטופל בהליך הטיפולי באמצעות מתן משימות שוטפות. הגישה מתמקדת בארבעה נושאים במהלך הטיפול הנוגעים להקניית כישורים פסיכולוגיים: (1) היכולת ל[[קשיבות]] עצמית '''('''mindfulness'''); ('''2) ויסות רגשי והגברת הסובלנות למצוקה;(3) הפחתת תסכול, ו-(4) מפגש עם האחר – מרכיב זה עוסק בהגברת היעילות הבינאישית, מתוך ההכרה בכך כי לרוב, קשיי המטופל נוצרו במסגרת יחסים בינאישיים. כישורים אלו לרוב נלמדים במסגרת [[טיפול קבוצתי]] בגישת DBT, ולעיתים נהוג לשלב גם עם טיפול פרטני. כך מתאפשר למטופלים לחלוק ולשתף בתחושות ובחוויות אודות מטלות שהתבקשו ליישם בפגישה הקודמת.<ref>{{צ-ספר|מחבר=לינהאן מ. מ.|שם=הפרעת אישיות גבולית - מדריך להקניית קישורים|מו"ל=הוצאת ספרים "האח"|שנת הוצאה=2006}}</ref>
 
=== טיפול משפחתי ===
ה[[טיפול משפחתי|טיפול המשפחתי]] מניח כי המשפחה מהווה גורם חשוב בהתפתחות הפרעת אכילה. מחקרים מצביעים על קשר בין נטייה לעיסוק ברזון, במראה החיצוני ודיאטה במשפחה לבין התפתחות הפרעת אכילה בקרב בני המשפחה. בנוסף, [[תקשורת בין-אישית|תקשורת בינאישית]] לקויה לצד התערבות יתר או חסר של המשפחה בחיי הפרט, עשויות להוות גורמים המגבירים את הסיכוי להופעת הפרעת אכילה בקרב בני משפחה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fairburn CG|שם=Cognitive behavior therapy and eating disorders|כתב עת=New York Guilford Press.|שנת הוצאה=2008}}</ref> בשל כך, במודל זה, נערכת התבוננות במשפחה כיחידה אינטגרטיבית וניסיון לברר את הרקע המשפחתי תוך זיהוי קונפליקטים, תפקידים, ומשאבים העומדים לרשות המשפחה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Family-Based Treatment for Adolescent Eating Disorders: Current Status, New Applications and Future Directions|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2828763/|כתב עת=International journal of child and adolescent health|שנת הוצאה=2009-01-01|עמ=243–254|כרך=2|מחבר=Katharine L Loeb, Daniel le Grange}}</ref>
 
מודל זה נמצא כיעיל בטיפול במתבגרות עם אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה. הטיפול נחלק לשלושה חלקים ונמשך כשנה. השלב הראשון, מתאפיין בגיוס ההורים לטובת הטיפול בנערה לצורך החזרת האמון בעצם ביכולות ההוריות של ההורים בעצמם. כמו כן, מתבצעת התערבות פסיכו-חינוכית שמטרתה הפחתת תחושת האשמה וחוסר האונים שלהם וכן מתן הסבר על אופי המחלה והדגשת תפקידם המשמעותי בתהליך ההחלמה. השלב השני מאופיין בחזרתה ההדרגתית של הנערה לאכילה מאוזנת, תוך המשך תמיכה ופיקוח מצד ההורים ומתן דגש לאחריותה האישית של הנערה לשינוי דפוסי אכילתה. השלב השלישי מתאפיין בכך שהנערה לוקחת אחראיות מלאה על אכילתה, ניתן לשלב פעילות גופנית והמיקוד עובר לנושאים כלליים ורחבים יותר של תפקוד בריא ומותאם לגילה בדגש על פיתוח מיומנויות בינאישיות ועידוד לדעה עצמית. כמו כן, ניתן דגש בטיפול על מניעת נסיגה ונושאים משפחתיים רלוונטיים שדורשים דיון ופתרון.<ref>{{צ-מאמר|שם=Introduction: Novel perspectives on the psychology and psychotherapy of eating disorders|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/jclp.22786|כתב עת=Journal of Clinical Psychology|שנת הוצאה=2019|עמ=1369–1379|כרך=75|doi=10.1002/jclp.22786|מחבר=Yael Latzer, Daniel Stein}}</ref>
 
=== טיפול בגישת פסיכולוגיית העצמי ===
טיפול בגישת [[פסיכולוגיית העצמי]] נמצא כיעיל לטיפול בהפרעות אכילה.<ref>{{צ-מאמר|שם=The contributions of self psychology to the treatment of anorexia and bulimia|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9656052/|כתב עת=American Journal of Psychotherapy|שנת הוצאה=1998|עמ=147–165|כרך=52|doi=10.1176/appi.psychotherapy.1998.52.2.147|מחבר=E. Bachar}}</ref> על-פי גישה זו, הגורם המשמעותי שמוביל להתפתחות של הפרעת האכילה הוא הפגיעה ב[[הערכה עצמית|הערכה העצמית]] של הנערות ותפיסתן השלילית על עצמן. הן ייפנו להפסקה אקטיבית של האכילה באנורקסיה או אכילה כפיצוי בבולימיה במטרה להשיג תחושה של שליטה ועצמאות. לכן, מטרת הטיפול היא שיפור ה[[דימוי עצמי|דימוי העצמי]] הירוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Goodsitt A|שם=Eating disorders: A self-psychological perspective.|כתב עת=In: Garner DM, Garfinkel PE. Handbook of treatment for eating disorders. New York: Guilfor|עמ=28 - 208|שנת הוצאה=1997}}</ref> גישה זו נמצאה מתאימה במיוחד לטיפול באנורקסיה ובבולימיה בשל הדגש הרב המושם במודל זה על הפוטנציאל של הקשר הטיפולי לתקן את ההערכה העצמית. שיפור הדימוי העצמי נעשה באמצעות היחסיים הטיפולים שמאופיינים ב[[הקשבה פעילה|הקשבה]] [[אמפתיה|אמפתית]] מצד המטפל. <ref>{{צ-ספר|מחבר=בכר א.|שם=הפחד לתפוס מקום: אנורקסיה ובולימיה , טיפול לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי.|מקום הוצאה=האוניברסיטה העברית.|מו"ל=הוצאת ספרים: מאגנס|שנת הוצאה=2001}}</ref>
 
=== המודל הביו-פסיכוסוציאלי ===
המודל מדגיש את חשיבות של יחסי הגומלין בין המערכות השונות – הביולוגית, הפסיכולוגית, האינדיווידואלית, המשפחתית והחברתית – של האדם החולה ומשפחתו וכי התהליכים משולבים בו זמנית.<ref>{{צ-מאמר|שם=The clinical application of the biopsychosocial model|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7369396/|כתב עת=The American Journal of Psychiatry|שנת הוצאה=1980-05|עמ=535–544|כרך=137|doi=10.1176/ajp.137.5.535|מחבר=G. L. Engel}}</ref> הפרעות אכילה מצריכות התערבות אינטגרטיבית של צוות רב-מקצועי מול מטופלים בעלי תחלואה גופנית ופסיכיאטרית משמעותית המשלב פסיכיאטר; רופא פנימאי או רופא ילדים; [[תזונאי|תזונאית]]; כוח אדם ממקצועות הטיפול - [[פסיכולוג]], [[עובד סוציאלי]], מטפלים בהבעה וביצירה; כוח אדם סיעודי; מדריך לאימון גופני. לעיתים נדרש מעקב של [[קרדיולוגיה|קרדיולוג]], [[גינקולוגיה|גינקולוג]] ו[[אנדוקרינולוגיה|אנדוקרינולוג]]. לאור אופייה המורכב של המחלה, לדעת מומחים הטיפול הרצוי הוא מעבר ממסגרת למסגרת בהתאם לחומרת המצב הרפואי: [[אשפוז]], אשפוז יום, טיפול יום, טיפול מרפאתי ושיקום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_114/e8c7cfdd-aa0d-4d30-bdbf-fcab4fa392b4/121-achila-3.pdf|הכותב=מבקר המדינה|כותרת=הטיפול בהפרעות אכילה|אתר=|עמודים=863|תאריך=2013}}</ref>
 
=== הפסיכותרפיה הבין-אישית ===
[[פסיכותרפיה בין-אישית|הפסיכותרפיה הבין-אישית]] מוכרת כמודל מוביל ומבוסס מחקרית לטיפול בהפרעות אכילה מסוג בולימיה ו[[הפרעת אכילת יתר|הפרעת אכילה התקפית]]. הטיפול עבור הפרעת אכילה ממוקד בקשיים ביחסים הבינאישיים שחווה המטופלת אשר מהווים גורם משמעותי להתפתחות ושימור ההפרעה. המטופלים, בעיקר אלה עם בולימיה, פונים לטיפול לאחר התמודדות ממושכת עם המחלה אשר במהלכה השתמרה נטייה להסתיר סימפטום מהסביבה ולקיים קשרים חלקיים עם אחרים. במסגרת הטיפול, המטפל ישאף לסייע למטופל לפתח ערוצי תקשורת יעילים וחיוביים עם סובביו. בנוסף, טיפול זה מעניק חשיבות רבה למתן הסבר פסיכו-חינוכי למטופלים אודות הסימפטומים של ההפרעה, דבר אשר נועד לנסוך ביטחון בקרב המטופל.<ref>{{צ-מאמר|שם=A review of the psychological and familial perspectives of childhood obesity|קישור=https://doi.org/10.1186/2050-2974-1-7|כתב עת=Journal of Eating Disorders|שנת הוצאה=2013-02-25|עמ=7|כרך=1|doi=10.1186/2050-2974-1-7|מחבר=Yael Latzer, Daniel Stein}}</ref>
 
=== ביקורת על הטיפול ===
מספר מגבלות נצפו ביישום טיפול התנהגותי-קוגניטיבי בבולימיה נרבוזה ובהפרעת אכילה בולמוסית. תהליך המיון לקבלה לתוכנית טיפולית זו משאיר מאחור מטופלות רבות בשל אי התאמתן למודל הטיפולי. מבין אלו שנמצאו מתאימות, באחוז מסוים, לא יגיבו לטיפול כלל ונמצא שבין 20% ל-30% ינשרו לפני סיומו. שיעורים גבוהים אלה קשורים בעיקר לקושי של מתמודדים עם [[הפרעת אכילה]] להתמיד בטיפול דורשני זה, ולכן נטען שטיפול זמסוג זה בבולימיה נרבוזה ואכילה בולמוסית אינו יכול להצליח משום שאין התייחסות להיבטים רגשיים או לאופי הכפייתי הקשור לאכילה ולמשקל.<ref name=":0" />
 
ישנן גישות המבקרות את ההתערבויות הטיפוליות הנפוצות בתחום הפרעות האכילה בטענה כי הן מתמקדות בשליטה בהפרעות האכילה ואילו הבעיות הפסיכולוגיות שעומדות בבסיס הפרעות האכילה מקבלות תשומת לב משנית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wooley ,S.C.|שם=Sexual abuse and eating disorders: The concealed debate.|כתב עת=. In:Fallon, P.,Katzman.M.A.,&Wooley S.C.(Eds) Feminist perspectives on eating disorders .New York:Guileford Press|שנת הוצאה=1994|עמ=171-211}}</ref><ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=גור, ע.|שם=גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם.|מו"ל=הקיבוץ המאוחד.|שנת הוצאה=2015}}</ref>. למשל, טיפול ב-CBT מתמקד בסימפטומים/התנהגויות, אינו מאפשר טיפול בשורש הבעיה ואת הביטוי הרגשי הנחוץ כל כך להחלמה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Perils of behavior modification in treatment of anorexia nervosa|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4479645/|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=1974-12-04|עמ=1419–1422|כרך=230|מחבר=H. Bruch}}</ref>
 
בהתאם לביקורת זו, לדבריהן, טיפול המתמקד במשקל הגוף ובתזונה, ולא כזה המתמקד בריפוי מטראומות בין אישיות, עשוי לפגוע באיכות הטיפול המוצע לנשים שנפגעו מינית בעברן ואשר סובלות מהפרעת אכילה. הן טוענות כי חשוב שמטפלות יאפשרו ביטוי של החוויות הטראומתיות במסגרת הטיפול, ייראו בהפרעת האכילה כדרך התמודדות הנובעת מהיסטוריה של פגיעה מינית ויסייעו למטופלות באימוץ דרכי התמודדות חלופיות.<ref name=":1" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3270|הכותב=וייס, מ.|כותרת=הפרעות אכילה - איך בוחרים טיפול מתאים?|אתר=מאתר פסיכולוגיה עברית|תאריך=15/7/2018}}</ref> הנשים שהיו מטופלות במסגרות של הפרעות אכילה ובעיקר במחלקות האשפוז, התקוממו נגד הגישה שמתמקדת בגוף אשר מביאה פעמים רבות לחוויית [[החפצה]] המשחזרת עבורן את תחושת חוסר השליטה וחוסר האונים שחוו בפגיעה המינית.
 
==הפרעות אכילה בתרבויות שונות ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הפרעת_אכילה"