בנימין נתניהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד קישורים לדפי פירושונים |
הגהה |
||
שורה 230:
בסיום לימודיו (1977) שב לישראל. מסוף 1976 ועד 1980 עמד בראש [[מכון יונתן לחקר הטרור]], שערך מספר כנסים בינלאומיים בנושא הטרור{{הערה|{{מעריב||"מיסטר אנטי טירור"|1985/07/26|02201}};{{ש}}{{מעריב||אישים מן המערב מתכנסים בירושלים לדיון: איך להילחם בטרור?|1979/06/26|01901}}}}. בין 1980–1982 עבד כמנהל ה[[שיווק]] של חברת הרהיטים "[[רים תעשיות]]"{{הערה|{{מעריב|יעקב הכהן|"רים" מתכננת רכישת מתחרים הנמצאים בקשיים|1980/03/05|01107}}.}}. ב-1980 זכה, עם אחיו [[עדו נתניהו|עדו]], ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]], בעבור הוצאת [[מכתבי יוני]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.misdar-jabo.org/BuildaGate5/general2/data_card.php?U=no|כותרת=פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר|אתר=באתר מסדר ע״ש זאב ז׳בוטיסקי}}.}}{{הערה|{{מעריב||מכתבי אבשלום חביב הופיעו בקטלוג המכון|1985/07/26|02201}}.}}. במסגרת פעילותו במכון יונתן לחקר הטרור, הכיר נתניהו מספר [[פוליטיקאי]]ם, בהם השר [[משה ארנס]], שהכניסוֹ לפוליטיקה והמליץ למנותו כ[[צירות|ציר]] ישראל ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], תפקיד שמילא בין 1982–1984{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|כל כך צעיר וכבר שגריר|1984/10/05|110}}, {{מעריה||המשך|1984/10/05|11801}}}}. לאחר סיום כהונתו של ארנס כשגריר, מילא נתניהו את מקומו, עד למינויו של [[מאיר רוזן]] לתפקיד זה{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|לא בוער|1983/04/13|00300}}.}}.
בין 1984–1988 כיהן נתניהו כ[[שגריר ישראל באו"ם]], ובלט בהופעותיו בתקשורת העולמית. אחרי ש[[הקונגרס היהודי העולמי]] חשף את עברו של [[מזכ"ל האו"ם]], [[קורט ולדהיים]], ששירת כקצין ב
ב-1988 הוענק לנתניהו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www1.biu.ac.il/honorary_doctorates|כותרת=מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן}}}}.
שורה 548:
נתניהו הוביל את אישור [[מתווה הגז]], שנועד להסדיר את אופן ניהול שדות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]], ובפרט סוגיות הנוגעות ל[[מונופול]] וזכויות על המאגרים, [[ייצוא]], [[מיסוי]] הגז ו[[מחיר]]ו. כחלק מפעולותיו לאישור המתווה מונה נתניהו לממלא מקום [[שר הכלכלה]]{{הערה|{{mako||הכנסת אישרה: נתניהו גם שר הכלכלה|261ba2dc72e9251004|news-military/politics-q1_2016|1 בפברואר 2016}}}}. ב-27 במרץ 2016, פסל [[בג"ץ]] את סעיף היציבות במתווה, אך נתן לממשלה ארכה של שנה לתיקונו{{הערה|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|דרמה בבג"ץ: השופטים פסלו את מתווה הגז|3684520|27 במרץ 2016}}.}}. במאי אותה שנה עברה בממשלה ההחלטה שוב, עם שינויים בסעיף זה.
בשנת 2015, חתמה ישראל על [[הסכם פריז]]. בשנת 2019,
בסוף ינואר 2016 אושר בממשלה "[[מתווה הכותל]]" שלפיו הייתה אמורה להתרחב [[עזרת ישראל (רחבת מתפללים)|עזרת ישראל]] הסמוכה לכותל, המיועדת לתפילה מעורבת, ולעבור לניהול מועצה ציבורית שבה יהיו חברים גם נציגי הארגונים הלא אורתודוקסים ו[[נשות הכותל]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני ואיתמר אייכנר|הסדר היסטורי בכותל: רחבה שוויונית לזרמים הפלורליסטים|4759780|31 בינואר 2016}}}}. בעקבות זאת איימו המפלגות החרדיות בחודש מרץ לפרוש מהקואליציה. בעקבות זאת הוקמה ועדה לבחינה מחודשת של המתווה{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר וקובי נחשוני|נכנע לחרדים? נתניהו בוחן את מתווה הכותל מחדש|4783764|27 במרץ 2016}}}} וביוני 2017 הוא הוקפא{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|30 שנות מאבק: כל מה שרציתם לדעת על מתווה הכותל|4980690|25 ביוני 2017}}}}.
|