שירות נשים בצה"ל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מביע עניין (שיחה | תרומות) ←עמדת הרב צבי יהודה קוק: השלמת מקור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מביע עניין (שיחה | תרומות) ←עמדות ארגונים דתיים המתירים גיוס נשים: הרחבה ומקור תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 85:
תנועת [[נאמני תורה ועבודה]] תומכת בגיוס נשים דתיות לצה"ל ואף הוציאה לאור ספר עיון הלכתי בנושא, שפורסם בשנות ה-1980, ונכתב על ידי יו"ר התנועה [[יחזקאל כהן]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=יחזקאל כהן|שם=גיוס בנות ושרות לאומי - עיון בהלכה|מקום הוצאה=|מו"ל=הקיבוץ הדתי|שנת הוצאה=|קישור=https://toravoda.org.il/18399/}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://toravoda.org.il/בנות-דתיות-בהחלט-יכולות-לשרת-בצהל/|הכותב=יפעת סלע|כותרת=בנות דתיות בהחלט יכולות לשרת בצה”ל|אתר=נאמני תורה ועבודה|תאריך=25 באוגוסט 2009}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/267132|הכותב=[[שלמה פיוטרקובסקי (עיתונאי)|שלמה פיוטרקובסקי]]|כותרת=תנועת נאמני תורה ועבודה: בעד גיוס בנות|אתר=ערוץ 7|תאריך=16 בדצמבר 2013}}}} היא הייתה אז הגוף הדתי היחיד, מלבד [[הקיבוץ הדתי]], שראה בחיוב גיוס נשים דתיות לצה"ל.{{מקור}}
ב-1981, הרב [[שאול ישראלי]] פרסם את עמדתו לפיה, במקום לשלול את כל רעיון גיוס הנשים, היה ראוי להשתדל לכוון אותן למקומות בו יוכלו למלא את חובת גמילות החסד, לאור הצורך המשווע בכוח אדם בצבא.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=בצומת התורה והמדינה : מבחר מאמרים מתוך קבצי "התורה והמדינה"|מקום הוצאה=אלון שבות|מו"ל=מכון צומת|שנת הוצאה=1991|עמ=235, הערה 7|כרך=ג}}}} באופן פרטי אף הביע תמיכה בבנות דתיות שהתנדבו מרצונן להתגייס לצבא, וכתב שהרבנות הראשית לא קבעה דבר בעניין.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יצחק רונס|שם=משנתו ההלכתית של הרב שאול ישראלי|עמ=61|קישור=https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/2_2-2.pdf}}. הרב [[יגאל אריאל]], [https://web.archive.org/web/20071031014419/https://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6709 הרב ישראלי וגיוס הבנות], [[בשבע]], גיליון 247</ref>
ב-2014, ארגון [[בית הלל - הנהגה תורנית קשובה|בית הלל - הנהגה רבנית קשובה]] פרסם מסמך בו הוא ביקש לעודד כל בת לשרת את המדינה במקום שבו תוכל לתרום תרומה מרבית, ב[[שירות לאומי|שרות לאומי]] או בשרות צבאי, בהתאם לכישוריה ולאופייה. רבני ורבניות הארגון קראו לחשיבה מחודשת ופתוחה, השוקלת בצורה עניינית את שני המסלולים העומדים לרשות האישה הדתית על מנת לתרום לחברה הישראלית ולמדינה. הם בקשו לתת עוגן הלכתי לצעירות שהחליטו לשרת בצבא וקבעו שהן אינן עוברות על ההלכה אלא מקיימות מצווה חשובה. הם ביססו עמדה מתירה זו על החשיבות ההלכתית של נתינת כתף לקיום המדינה וביטחון תושביה, אם כקיום של [[מלחמת מצווה]], של [[הצלת נפשות]] או [[גמילות חסדים]]. כמו כן, התמודדו עם טענות קודמיהם בדבר האיסור החל על האישה לשאת כלי נשק, הדאגה ל[[צניעות (יהדות)|צניעותה]] והנזק הרוחני הצפוי לה.{{הערה|שם=בית הלל}}
| |||