משתמשת:Girlhoodtau/שיער ראש של נשים - זוית פמיניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דגש העביר את הדף שיער ראש של נשים - זוית פמיניסטית לשם טיוטה:שיער ראש של נשים - זוית פמיניסטית: מחקר מקורי, זווית כתיבה לא ניטרלית. הספק הוא האם למחוק או להעביר לטיוטה
Girlhoodtau (שיחה | תרומות)
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 19:
באקלים העכשווי של תרבות נרקיסיסטית, הסוגדת לגוף ומאלצת פרטים, בעיקר נערות ונשים, לשמור באופן מתמיד על גופן, השיער מהווה יעד עיקרי של עבודה אין סופית<ref>{{צ-ספר|מחבר=M. Foucault|שם=Technologies of the self: A seminar with Michel Foucault|מקום הוצאה=Amherst, MA|מו"ל=University of Massachusetts Press|שנת הוצאה=1988}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=From "Blorit" to Ponytail: Israeli Culture Reflected in Popular Hairstyles|קישור=https://www.jstor.org/stable/30247798|כתב עת=Israel Studies|שנת הוצאה=2003|עמ=82–117|כרך=8|מחבר=Oz Almog}}</ref>. שיער הוא מאפיין אישי ייחודי המשמש להעברת מסרים סמליים לאחרים לגבי העצמי משום שהוא נראה לעין ולכן ציבורי. מעבר לכך, ניתן לשנות את השיער כך שיסמל שינויים בסטטוס של אדם כמו גם העדפות תרבותיות ואישיות, ולכן עשוי להביע שינויים בזהות הפרט<ref name=":11">{{צ-מאמר|מחבר=A. Synnott|שם=Shame and Glory: A Sociology of Hair|כתב עת=The British Journal of Sociology|כרך=38|עמ=381-413|שנת הוצאה=1987}}</ref>. נשים כמעט באופן אוניברסלי הן היעד העיקרי של משטור חברתי ותרבותי, בין היתר באמצעות שיער הראש. שלא כמו השיער של גברים, שיערן של נשים מהווה רכיב בסיסי של זהויותיהן: הוא נחשב ארוטי והופך אפילו למרכיב פרובוקטיבי ומיני. כתוצאה מכך, נשים צריכות לעבוד ללא הרף על שיער ראשן, בין אם על מנת למשוך תשומת-לב ולעורר תשוקה ארוטית ובין אם כדי להעביר צניעות וענווה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=E. Leach|שם=Magical hair|כתב עת=The Journal of the Royal Anthropological Institute|עמ=147-164|כרך=88}}</ref><ref name=":9" />. שיערה של אישה מעביר מסר לא רק לגבי נטיותיה האישיות וטעמה, אלא אף ערכים שרובם אמצעי שליטה של ה[[הגמוניה]] הפטריארכלית. הוא סימן של מוסריותה, מיניותה וכוח הפיתוי שלה. גזירת שיערה, למשל, יכול להיות סמל משמעותי של ביוש ציבורי<ref>{{צ-ספר|מחבר=R. Bryer|שם=The history of hair: Fashion and fantasy down the ages|מקום הוצאה=London|מו"ל=Philip Wilson|שנת הוצאה=2000}}</ref>.
 
באופן מפתיע, למרות עולם עשיר זה של מיתוסים, נורמות, משמעויות, ערכים ופרקטיקות, נושא השיער לא נחקר מספיק במדעי החברה בהקשרים של גוף ו[[הגפנה]]{{הערה|שם=caroholarichwar-ageingsociety|{{צ-מאמר|שם=‘If I look old, I will be treated old’: hair and later-life image dilemmas|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/ageing-and-society/article/abs/if-i-look-old-i-will-be-treated-old-hair-and-laterlife-image-dilemmas/0CB62403645FEF4CC8EFF18C9D47CE70|כתב עת=Ageing & Society|שנת הוצאה=2011-02|עמ=288–307|כרך=31|doi=10.1017/S0144686X10000863|מחבר=Richard Ward, Caroline Holland}}}}. הספרות הרבה שעסקה בגוף התעלמה מהחשיבות של שיער הראש. בין המספר המצומצם של חיבורים אקדמיים שהתייחסו לשיער (לדוגמה<ref name=":15">{{צ-מאמר|שם=The Sociology of Hair: Hair Symbolism Among College Students|קישור=https://westcollections.wcsu.edu/handle/20.500.12945/2255|כתב עת=published|שנת הוצאה=2021-09-08|מחבר=Jodi Manning}}</ref><ref name=":10" /><ref name=":11" /><ref name=":14">{{צ-ספר|מחבר=R. Weitz|שם=Rapunzel's daughters: What women's hair tells us about women's lives|מקום הוצאה=New York, NY|מו"ל=Farrar, Straus and Giroux|שנת הוצאה=2004}}</ref>) התמקדו בשיער הגוף ושיער הערווה והסרתם <ref>{{צ-מאמר|שם=Women and Body Hair|קישור=https://doi.org/10.1111/j.1471-6402.1998.tb00182.x|כתב עת=Psychology of Women Quarterly|שנת הוצאה=1998-12|עמ=637–645|כרך=22|doi=10.1111/j.1471-6402.1998.tb00182.x|מחבר=Susan A. Basow, Amie C. Braman}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Gender and body hair: constructing the feminine woman|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277539503000785|כתב עת=Women's Studies International Forum|שנת הוצאה=2003-07-01|עמ=333–344|כרך=26|doi=10.1016/S0277-5395(03)00078-5|מחבר=Merran Toerien, Sue Wilkinson}}</ref> או שכללו התייחסות גם לשיער של גברים ולא היו ממוקדים בנשים<ref>{{צ-ספר|מחבר=G. Biddle-Perry and S. Cheang|שם=Hair: Styling, culture and fashion|מקום הוצאה=Oxford and New York|מו"ל=Berg|שנת הוצאה=2008}}</ref>. מחקרים מועטים בלבד התייחסו לשיער הראש מזווית סוציולוגית או פמיניסטית. למשל, מחקרבאחד שבחןהמחקרים כיצדנבחנו נערותנשים ונשיםיהודיות ישראליותומוסלמיות תופסותאדוקות, הנדרשות לכסות את תרומתשיער השיערראשן שעשובשל עבורקוד פיאות[[צניעות לחולות(יהדות)|צניעות]] סרטןשמנחה את דתן<ref>{{צ-ספרמאמר|שם=From Tichels to hair bands: Modern orthodox women and the practice of head covering|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277539511000835|כתב עת=Women's Studies International Forum|שנת הוצאה=2011-09-01|עמ=349–359|כרך=34|doi=10.1016/j.wsif.2011.05.006|מחבר=SValeria Seigelshifer, Tova Hartman}}</ref>. Barakמספר מחקרים התעמקו במשמעויות, עמדות וסטריאוטיפים המיוחסים לצבע השיער, בעיקר הבלונדיני<ref name=":12" /><ref>{{צ-Brandesמאמר|שם=FeministRedheads interrogationsand Blonds: Stereotypic Images|קישור=https://doi.org/10.2466/pr0.1986.59.2.811|כתב עת=Psychological Reports|שנת הוצאה=1986-10|עמ=811–816|כרך=59|doi=10.2466/pr0.1986.59.2.811|מחבר=Dennis E. Clayson, Micol R. C. Maughan}}</ref><ref name=":13" />. מחקרים אחרים עסקו בשיער אפור מזווית גרונטולוגית והתמקדו בהצטלבות בין [[גילנות]] ו[[סקסיזם]] בתרבות הלהוטה אחר נעורים נצחיים<ref>{{צ-מאמר|שם=Shades of womengrey: to dye or not to dye one's head hair: Ain crownlater life|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/ageing-and-society/article/abs/shades-of-grey-to-dye-or-not-to-dye-ones-hair-in-later-life/79879BEEBF7A984E0AD87F394465C9B7|כתב gloryעת=Ageing and& shameSociety|מקוםשנת הוצאה=New2010-08|עמ=1011–1026|כרך=30|doi=10.1017/S0144686X1000036X|מחבר=Laura YorkHurd Clarke, Alexandra Korotchenko}}</ref>{{הערה|מו"לשם=Routledgecaroholarichwar-ageingsociety}}. לבסוף, ספרות [[קוויר]]ית בחנה את שיערן הקצר של לסביות, הנחשב סמל אופייני ללסביות בזמן שייצוגים תרבותיים דומיננטיים של נשיות הטרוסקסואלית מתמקדים בשיער ארוך<ref>{{צ-מאמר|שם=The Myth of the Short-Haired Lesbian|קישור=https://doi.org/10.1300/J155v03n04_12|כתב עת=Journal of Lesbian Studies|שנת הוצאה=20181999-12-01|עמ=54-6891–101|פרקכרך='Samson3|doi=10.1300/J155v03n04_12|מחבר=Dvora the Hero'Zipkin}}</ref>.
in the new millennium: Femininity, hair donation and feminine agency|עריכה=S. Barak-Brandes and A. Kama}}</ref>, מחקר ישראלי אחר בחן כיצד נשים מזרחיות תופסות את שיערן <ref>{{צ-ספר|מחבר=S. Okavi-Partush A. Kama and S. Barak-Brandes|שם=Feminist interrogations of women's head hair: A crown of glory and shame|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2018|פרק=It won't go straight": Unruly, curly-haired women tell their stories"|עמ=81-93|עריכה=S. Barak-Brandes and A. Kama}}</ref>. במחקר אחר נבחנו נשים יהודיות ומוסלמיות אדוקות, הנדרשות לכסות את שיער ראשן בשל קוד [[צניעות (יהדות)|צניעות]] שמנחה את דתן<ref>{{צ-מאמר|שם=From Tichels to hair bands: Modern orthodox women and the practice of head covering|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277539511000835|כתב עת=Women's Studies International Forum|שנת הוצאה=2011-09-01|עמ=349–359|כרך=34|doi=10.1016/j.wsif.2011.05.006|מחבר=Valeria Seigelshifer, Tova Hartman}}</ref>. מספר מחקרים התעמקו במשמעויות, עמדות וסטריאוטיפים המיוחסים לצבע השיער, בעיקר הבלונדיני<ref name=":12" /><ref>{{צ-מאמר|שם=Redheads and Blonds: Stereotypic Images|קישור=https://doi.org/10.2466/pr0.1986.59.2.811|כתב עת=Psychological Reports|שנת הוצאה=1986-10|עמ=811–816|כרך=59|doi=10.2466/pr0.1986.59.2.811|מחבר=Dennis E. Clayson, Micol R. C. Maughan}}</ref><ref name=":13" />. מחקרים אחרים עסקו בשיער אפור מזווית גרונטולוגית והתמקדו בהצטלבות בין [[גילנות]] ו[[סקסיזם]] בתרבות הלהוטה אחר נעורים נצחיים<ref>{{צ-מאמר|שם=Shades of grey: to dye or not to dye one's hair in later life|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/ageing-and-society/article/abs/shades-of-grey-to-dye-or-not-to-dye-ones-hair-in-later-life/79879BEEBF7A984E0AD87F394465C9B7|כתב עת=Ageing & Society|שנת הוצאה=2010-08|עמ=1011–1026|כרך=30|doi=10.1017/S0144686X1000036X|מחבר=Laura Hurd Clarke, Alexandra Korotchenko}}</ref>{{הערה|שם=caroholarichwar-ageingsociety}}. לבסוף, ספרות [[קוויר]]ית בחנה את שיערן הקצר של לסביות, הנחשב סמל אופייני ללסביות בזמן שייצוגים תרבותיים דומיננטיים של נשיות הטרוסקסואלית מתמקדים בשיער ארוך<ref>{{צ-מאמר|שם=The Myth of the Short-Haired Lesbian|קישור=https://doi.org/10.1300/J155v03n04_12|כתב עת=Journal of Lesbian Studies|שנת הוצאה=1999-12-01|עמ=91–101|כרך=3|doi=10.1300/J155v03n04_12|מחבר=Dvora Zipkin}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Sophie Devineau and Célia Laplace|שם=Feminist interrogations of women's head hair: A crown of glory and shame|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2018|פרק=Hair as an indicator of liberation: Lesbian's biographical paths|עמ=69-80|עריכה=S. Barak-Brandes and A. Kama}}</ref>.
 
ארבע עבודות מרכזיות בשדה של מחקרי שיער. מחקרו של סיינוט (Synnott)<ref name=":11" /> שהציע את 'תאוריית ההפכים' המבוססת על שלוש הנחות: 1) למגדרים מנוגדים יש שיער מנוגד; 2) שיער גוף ושיער ראש הם מנוגדים; 3) לאידאולוגיות שונות יש שיער מנוגד. סיינוט רואה ארבע דרכים לטיפול בשיער: אורכו, צבעו, סגנונו וכמותו. לטענתו, נשים נוטות יותר מגברים לשנות ולטפל בשיער ראשן בגלל שהוא "נזר תהילתן", ולכן משקף דימוי של העצמי ומחזק את נשיותן. סיינוט הדגיש כי פמיניסטיות ולסביות מאמצות סטנדרטים לא-מקובלים של שיער כדי להנגיד עצמן ל[[סטראוטיפים מגדריים]] מקובלים. כך, מגדר ואידאולוגיה יכולים להיות מנוהלים דרך שיער כאשר אנשים מביעים [[קונפורמיות|קונפורמיזם]] לנורמות הקיימות או חורגים מהן. וייץ (Weitz)<ref name=":10" /> ביצעה מחקר בקרב נשים אמריקניות. לטענתה, היות ששיערן של נשים (הרבה יותר משיערם של גברים) משמעותי לעמדתן החברתית, הן צריכות להשתמש בו כדי להיאבק באופן יום-יומי עם אידיאלים תרבותיים לגבי הגוף הנשי, ובכך מנסות להשיג עוד כוח. ממצאיה של וייץ שופכים אור על אסטרטגיות המשמשות נשים על מנת לצמצם התנגדות, ובמקום זאת להתאים עצמן לתפיסות מסורתיות לגבי יופי נשי כאמצעים ל[[העצמת נשים|העצמה]] או לפחות לתחושת העצמה. עם זאת, נשים גם מתנגדות לרעיונות מקובלים לגבי אטרקטיביות נשית, למשל על ידי קיצור שיערן. וייץ מסכמת שלמרות שעבור נשים רבות המראה החיצוני הוא מסלול נגיש להשגת כוח, העבודה על המראה החיצוני לא תורמת לשיפור ה[[סטטוס חברתי|סטטוס]] שלהן כקבוצה. בספר אחר שלה וייץ<ref name=":14" /> מסבירה שמילדות נשים עוברות חיברות כך שיקבלו את הקשר בין שיערן לבין זהותן וייקשרו רגשית לשיערן. לכן הן מתייחסות לשיערן בהתאם להעדפות גבריות ומשקיעות מאמצים מרובים וכסף כדי להשיג נשיות 'ראויה'. רעיונות לגבי שיערן של נשים משקפים רעיונות לגבי 'טבען' של נשים וכיצד עליהן לחיות את חייהן. היא דנה במרכזיותו השיער למראה החיצוני של נשים ובאופנים בהם הן משתמשות בו גם כדי ליצור זהות קבוצתית וגם כדרך של התנגדות בחיי היום-יום. בשונה, מנינג (Manning) בחנה האם עמדות של סטודנטים וסטודנטיות לגבי תכונות אישיות המיוחסות לנשים מבוססות על אורך וצבע שיערן.<ref name=":15" /> היא שאלה האם וכיצד שיער ראש קובע את יופייה של אישה, ומצאה שעם הזמן סטראוטיפים המבוססים בתרבות הפופולרית הפכו לסמלים אוניברסליים המכוננים שפה חברתית מקובלת.
שורה 27 ⟵ 26:
בעידן הפוסט-פמיניסטי והנאו-ליברלי <ref>{{צ-מאמר|שם=Post-postfeminism?: new feminist visibilities in postfeminist times|קישור=https://doi.org/10.1080/14680777.2016.1193293|כתב עת=Feminist Media Studies|שנת הוצאה=2016-07-03|עמ=610–630|כרך=16|doi=10.1080/14680777.2016.1193293|מחבר=Rosalind Gill}}</ref>, יש לכאורה לנשים מגוון רחב של אמצעים, אפשרויות ובחירות כדי לעצב את שיערן בהתאם לטעמן האישי, כמו גם לפי אופנות פופולריות. עם זאת, האפשרות להיראות טוב ולהרגיש טוב נמצאת בהישג יד כביכול, וכך הקצאת כסף וזמן יכולה להביא אישה לכך שתרגיש מסופקת. הנאה יכולה להיות מושגת בקלות רבה יחסית, בין היתר, באמצעות שיער מסוגנן שאפשר להציג ולהתגנדר בו. בזרם מחשבה זה, נראה שניתן לייחס לנשים סוכנות פעילה, אולם ראוי לבקר צריכה ראוותנית של מוצרי שיער ותסרוקות ולראותה כנענית לשקר הנאו-ליברלי, המקדם (רק לכאורה!) סוכנות של נשים בתוך משטר נוקשה של כללים מגדריים. כללים אלו חבויים כיום בשיח פוסט-פמיניסטי, הטוען שלכאורה הושג שוויון בין נשים וגברים.
 
ההמשגה של סוזאן דאגלס של "[[סקסיזם נאור]]"<ref>{{צ-ספר|מחבר=S. J. Douglas|שם=Enlightened sexism: The seductive message that feminism's work is done|מקום הוצאה=New York, NY|מו"ל=Times Books|שנת הוצאה=2010}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=S.J. Douglas|שם=Still living with sexism (after all these years)|כתב עת=Soundings|כרך=58|עמ=34-43|שנת הוצאה=2014/5}}</ref> - כלומר פמיניזם למראית עין בלבד (כאילו נשים יכולות לעשות כל מה שירצו) אולם עם כוונה סקסיסטית - רלוונטית אף היא. סקסיזם נאור יכול לשמש לחשיפת השקריות שבה נשים כיום הן לכאורה יותר מאי פעם סוכנות חופשיות, המנהלות באופן עצמאי את שיערן כדי להשיג הנאה, ביטוי עצמי ו/או להשיג תועלות סמליות או כלכליות. לכן ניתן להתייחס לסוכנותן של נשים, ליכולת הבחירה ולרצון החופשי בכל הנוגע לטיפול בשיערן; אך יש להכיר בהקשרים הפטריארכליים של תרבות השיער, שבמסגרתה כל סטייה מהנורמות המגדריות של מראה חיצוני ואסתטיקה נשית עלולה לגרור תגובות של [[מיזוגיניה|מיזוגניה]] ותחושות של בושה או חרדה<ref>{{צ-ספר|מחבר=A. Kama and S. Barak-Brandes|שם=Feminist interrogations of women's head hair: A crown of glory and shame|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2018|עמ=1-19|פרק=Introduction|עריכה=S. Barak-Brandes and A. Kama}}</ref>. לאור כל זאת, חשוב שקולותיהן של נשים (מהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים) יישמעו. נראה שחקר השיער מנקודת מבט פמיניסטית הוא חשוב ויש לפתחו כדי לבחון מזווית פמיניסטית את המשמעויות הפרטיות והציבוריות הקשורות לשיער ראשן של נשים: צבעיו, מרקמיו, תסרוקות ואת תפקידיו של השיער כסמל, כ[[פרפורמנס]] ([[מיצג]]) וכאמצעי תקשורת.
 
==ראו גם==
שורה 41 ⟵ 40:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[:קטגוריה:איברים בגוף האדם]]
[[:קטגוריה:נשים ומיניות]]
[[:קטגוריה:צניעות ביהדות]]
[[:קטגוריה:שיער]]
[[:קטגוריה:פמיניזם]]