שבעת המשקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏סוגי המשקים: הגדרה מעניינת; לא מצאתי מקור קדום יותר האומר זאת מפורשות
מ ←‏סוגי המשקים: לא הבנתי מה חידש הרב מלאדי. מפורש בדברי התוספתא!
שורה 18:
ב[[תוספתא]] מובאים מקורות מה[[מקרא]] לכך שנוזלים אלו, מלבד מים, נחשבים "משקה":
{{ציטוט|מניין ל'''דם''' שהוא משקה? שנאמר: "וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" ({{תנ"ך|במדבר|כג|כד|קצר=כן}}).{{ש}}מניין ל'''יין''' שהוא משקה? שנאמר: "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" ({{תנ"ך|דברים|לב|יד|קצר=כן}}).{{ש}}מניין ל'''דבש''' שהוא משקה? שנאמר: "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע" וגו' ({{ויקיטקסט|דברים לב יג|שם י"ג}}).{{ש}}מניין ל'''שמן''' שהוא משקה? שנאמר: "מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים מִשְׁתֵּה שְׁמָרִים" ({{תנ"ך|ישעיה|כה|ו|קצר=כן}}).{{ש}}מניין ל'''חלב''' שהוא משקה? שנאמר: "וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ" ({{תנ"ך|שופטים|ד|יט|קצר=כן}}).{{ש}}מניין ל'''טל''' שהוא משקה? שנאמר: "וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה" וגו' ({{תנ"ך|שופטים|ו|לח|קצר=כן}}).|[[תוספתא]], [[מסכת שבת]], [[S:תוספתא/שבת/ט#הלכה יד|פרק ט', הלכה י"ד]]}}
לדברי ה[[רמב"ם]], פסוקים אלו הם [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתאות]], והמקור האמיתי הוא [[תורה שבעל-פה#הלכות מקובלות|הלכה למשה מסיני]].{{הערה|{{משנה|מכשירין|ו|ד|מפרש=רמב"ם}}.}}. וכעי"ז בספרו [[משנה תורה]]: {{ציטוטון|כל דברי הכשר אוכלין דברי קבלה הן, מפי השמועה למדו, שזה שנאמר וכי יותן מים על זרע, אחד המים ואחד שאר שבעה משקין|{{רמב"ם||טומאת אוכלין|יב|א}}}}.{{ש}}לדברי רבי [[שניאור זלמן מלאדי]], נוזלים אלו הם היחידים הנקראים "משקה" בלשון התורה.{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/13/158/4.htm סימן קנ"ח, סעיף ד'].}}.
 
===מי פירות===