יצחק עראמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: מגפ\1, \1, \1ניסיו\2\3, מדויק, \1שנייה\2, נמנ\1 עם, הייתה, \1ישאר\2, מצוי\1 |
מ הוספת קישור למדרש הנעלם תגיות: הוספת קישורים שוחזרה |
||
שורה 33:
בקרב השכבה המשכילה של יהודי אראגון היה נהוג באותה עת, לשמוע בשבתות דרשות של מלומדים נוצריים, שביארו פרשיות מקראיות לפי עקרונות פילוסופיים. רבי יצחק טרח לבטל את הנוהג הזה, וכמשקל נגד עסק בעצמו באמירת דרשות מסוג זה, שהתבססו על חיבורו שבכתובים, "עקידת יצחק", ותרמו אף הם להעשרתו וליצירת סגנונו (במהדורתו הסופית) בתבנית אותן דרשות. כן תיעד בחיבוריו ויכוחים שהיו לו עם מלומדים נוצריים.{{הערה|יהודה זייבלד, בעל העקידה, עמ' 112-125.}}
הספר בנוי סביב פרשיות התורה, ומורכב ממאה וחמש שערים, כשכל שער מחולק לשלושה חלקים, הראשן עוסק בסוגיה מן הפילוסופיה הדתית, בהקשר עם הפרשה המדוברת. החלק השני הוא דרוש על הפרשה, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה אותו הוא מצרף אל פרק תהילים, מדרש חז"לי או מאמר מ[[ספר הזוהר]], שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית. והחלק השלישי עוסק בביאורים לפרשה המוצגים בדרך של שאלות ותשובות{{הערה|1=הרב יעקב קורצוויל: "רבי יצחק עראמה הוגה שיטתי או מאסף לכל המחנות", חמדעת כרך ו, עמ' 91 – 105.}}. לאורך הספר מצטט רבי יצחק את גדולי הפילוסופים וההוגים היהודים, כגון [[רס"ג]], [[יצחק בן שלמה הישראלי|ר' יצחק הישראלי]], [[שלמה אבן גבירול|אבן גבירול]], [[ריה"ל]], [[אבן עזרא]], [[רבנו בחיי אבן פקודה]], [[הרמב"ם]], ר' [[חסדאי קרשקש]], רבי [[יוסף אלבו]] ועוד. הוא מביא לא מעט מ[[ספר הזוהר]] שבזמנו טרם נדפס, וכן מ"[[מדרש הנעלם]]" שהוא ככל הנראה החיבור הזוהרי "לבנת הספיר" של רבי [[יוסף אנג'לט]].{{הערה|יהודה זייבלד, בעל העקידה, עמ' 465.}}
כמו כן השתמש בספרי הפילוסופיה הקלאסיים של זמנו והוא מרבה לצטט מהם, ובראשם [[האתיקה של אריסטו]] ו"כוונות הפילוסופים" של [[אל-ע'זאלי]]. לאחרונה אותר העותק האישי של כתב-יד "כוונות הפילוסופים" שהיה שברשותו של רבי יצחק עראמה, ובשוליו רשם את הגהותיו.{{הערה|יהודה זייבלד, בעל העקידה, עמ' 667-679.}}
| |||