תרגום השבעים – הבדלי גרסאות

בגרסה המופיעה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|{{בבלי|מגילה|ט|א}} ועוד.}} התרגום מוצג כעובדה מוגמרת, שהיחס אליה מורכב<ref>מצד אחד הלגיטימיות של מעשה התרגום מוצגת ככורח שלאחר מעשה - 'כשהתירו רבותינו יונית, לא התירו אלא בספר תורה, ומשם מעשה דתלמי המלך', אך מצד שני ר' חייא בר אבא מהלל את התרגום בכך שהוא מכנה אותו 'יפיותו של יפת', יפיותו של יפת תהא באהלי שם (תלמוד בבלי מגילה ט, ע"א-ע"ב).</ref>. הסיפור על מעשה התרגום מתואר כ[[נס]], שבו על אף שהשליט הושיב את הזקנים בחדרים שונים, תרגמו הזקנים באורח פלאי את נוסח התורה באופן זהה זה לזה. בנוסף, מסופר בתלמוד על 1215 פרטים ששינו הזקנים בתרגום מטעמים שונים – אולם רק ארבעה מאותם שינויים מתוארים אכן קיימים בתרגום השבעים שבידינו. מלבד איגרת אריסטיאס והמקורות התלמודיים, מופיע הסיפור גם בחיבור של [[אפיפניוס מסלמיס]] ([[320]]–[[403]] לספירה), "[[על מידות ומשקלות]]"{{הערה|"בפעם הראשונה, כשפילדלפוס כתב לכהן הגדול, הוא שלח אליו רק את ספר התורה מכוסה ומגולל, וכשזה חזר וביקשו שנית, הוא שלח אליו את שבעים ושניים הזקנים, והם תרגמוה. ותרגום זה של תורת משה הונח בספריה המפורסמת של ברוכיה בעיר אלכסנדריה", הנומולוגיה לר' עמנואל אבוהב תרגם משה אורפלי עמ' 217}} שם גם מזכיר תרגמו שלושים ושישה זוגות של מתרגמים בנפרד את כל ספרי המקרא, וכאשר השוו את תרגומיהם נתחוור להם שאלו הסכימו בכל פרט ופרט. דעה דומה נמצאת אצל הירונימוס ואצל קדמונים נוספים.