חסר דת (ישראל) – הבדלי גרסאות

הרוב הגדול של המסווגים כחסרי דת בישראל הם [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|מהגרים ממרחב ברית המועצות לשעבר]], שהתאזרחו מתוקף [[חוק השבות]] אך אינם רשומים כיהודים ב[[משרד הפנים]]. זוהי קבוצה מורכבת המונה למעלה מ-300,000 איש. היא מכילה רבים המזדהים כיהודים, למרות מעמדם בעיני הרשויות, לצד מספר ניכר של מאמיני [[הכנסייה הרוסית האורתודוקסית]], שישראל מעדיפה לקטלג כחסרי דת משום שרישומם כנוצרים עשוי לפגוע ברוב הדמוגרפי הלא-ערבי במדינהשישרנה.{{הערה|1=לוסטיק (קש"ח), עמ' 428-429; אמיר, "השגרת הדיון", עמ' 106-107.}} אוכלוסייה זו עברה [[חיברות]] ברובה בקרב ה[[חילונים|מגזר היהודי-חילוני בישראל]]. מעמדם הדתי עולה מדי פעם בעיתונות, בעיקר סביב סירוב של הרבנות להשיא זוגות המורכבים מחסרי דת ויהודים על-פי ההלכה, או הסירוב לקבור חיילים שנהרגו בחלקות יהודיות. הממשל הישראלי רואה בחסרי הדת הפוסט-סובייטים בעיה דמוגרפית וחברתית, ויזם פעילות מיסיונרית נרחבת כדי לשדלם להמיר את דתם ליהדות. פעילות זו נחלה הצלחה מועטה, הן בשל סירובם של רוב המהגרים להיענות לה, והן בשל התנגדות קשה מרוב הממסד הרבני, שסירב להעלים עין מכך שאלו שכן פנו אליו לא התכוונו ברוב המקרים לשמור מצוותשסירבת.{{הערה|גל אמיר, [https://www.openu.ac.il/lists/mediaserver_documents/academic/sociology/Gal%20Amir%20-%20Thesys.pdf "השגרת הדיון בנימוק הדתי למוסד העדה הדתית במשפט הישראלי"], תזה לתואר מוסמך, 2011. עמ' 102–107.}} ב-2017 אסר בית-המשפט על הצבא לחייב מגויסים להשתתף בפעילות מיסיונרית,{{הערה|1=[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4971323,00.html הקצין עתר, בג"ץ הוציא צו זמני לצה"ל: אינו מחויב להגיע לכנס גיור].}} אם כי הקצינים הממונים על מערך המרת הדת הוסיפו לנהל רישום של מועמדים ולהפעיל עליהם לחץ להיענות.{{הערה|1=[https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-defying-court-idf-still-presses-non-jewish-soldiers-to-convert-1.8946282 Defying High Court, the Israeli Army Still Presses non-Jewish Soldiers to Convert]. [[הארץ]], 25 ביוני 2020.}}