ספרות אפריקאית – הבדלי גרסאות

 

ספרות בעל פה (או אורטורה, המונח שטבע החוקר ה[[אוגנדה|אוגנדי]] פיו זירימו), שקדקמה לספרות בכתב, עשויה להיות בפרוזה או בשירה. הפרוזה היא לרוב [[מיתולוגיה|מיתולוגית]] או היסטורית ולעיתים קרובות כוללת סיפורים על דמות של תכסיסן (טריקסטר - [[:en:Trickster|אנ']]). מספרי סיפורים באפריקה משתמשים לפעמים בטכניקות [[קריאה ותגובה]] כדי לספר את הסיפורים שלהם. השירה לרוב מתארת שיר סיפורי המבוסס על אנקדוטה קצרה אשר מבוצעת לעתים קרובות באמצעות [[שירה אפית]], [[שיר עבודה]], שירה פולחנית, ושירת שבח על שליטים ומנהיגים בולטים אחרים. זמרי הלל, פייטנים המכונים לפעמים "[[גריוט|גריוטים]]", מספרים את סיפוריהם באמצעות מוזיקה. <ref>[http://www.infoplease.com/ce6/ent/A0802673.html "African literature" at info-please.]</ref> כמו כן, מושרים, לעתים קרובות, [[שיר אהבה|שירי אהבה]], [[שיר עבודה|שירי עבודה]], [[שיר ילדים|שירי ילדים]], יחד עם [[מכתם|מכתמים]], [[פתגם|פתגמים]] וחידות. מסורות בעל פה אלו קיימות בשפות רבות כולל [[שפת הפולה|פולה]], [[סוואהילי|סוואהילית]], [[האוסה (שפה)|האוסה]] [[וולופית|ווולופית]].<ref>Gunner, E., and H. Scheub (2018), [https://www.britannica.com/art/African-literature/Oral-traditions-and-the-written-word "African Literature"]. Encyclopædia Britannica, Inc.</ref>

 

ההקלטה של ​​היצירות שבעל פה באפריקה החלה במהלך התקופה הקולוניאלית. האספנים הראשונים של אגדות מקומיות היו נוסעים ומיסיונרים של המאות ה-17-18. הודות לכך, נשמרו יצירות אמנות עממיות, שהפכו מבוקשות עם צמיחת התודעה הלאומית של אפריקה. כמה יצירות זכו לתחייה עקב התרגום בחזרה משפות אירופאיות לשפת העמים שמהם הן תועדו.