ויקיפדיה

אשדוד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏ראשי העיר וראשי המועצה: החלפת "ראש העיר" ב"ראש העירייה". החלפת " - " ב-" – " לפי כללי המיקוף
שורה 13:
'''אַשְׁדּוֹד''' היא ה[[עיר]] הגדולה ב[[מחוז הדרום]] וה[[ערים בישראל#ערי ישראל לפי אוכלוסייה|שביעית בגודלה]] ב[[ישראל|מדינת ישראל]]. נוסדה ב-[[1956]] והוכרזה כעיר ב-[[1968]]. העיר שוכנת לחופו של [[הים התיכון]] ב[[מישור החוף הדרומי]], מדרום ל[[יבנה]], מצפון ל[[אשקלון]] וממערב ל[[גן יבנה]], בקצה הדרומי של מטרופולין [[גוש דן]]. בשטחה זורם [[נחל לכיש]].
 
אשדוד היא אחת הערים העתיקות ב[[ארץ ישראל]], ומיושבת כ-3,700 שנים, בין היתר [[תל אשדוד|כאחת מחמש ערי פלשתים]] החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית [[איסדוד|איסדוּד]]. בראשית ימיה התהוותה כמרכז מסחר ימי פעיל, עם נמליה המזוהים ב[[תל מור]] וב[[אשדוד ים]], ובעת המודרנית הפכה ל[[עיר נמל]] בזכות אחד מסמליה המובהקים -– [[נמל אשדוד]], הגדול בנמלי ישראל. יחד עם הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
 
מאז הקמתה, אשדוד קולטת [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] יהודית נרחבת מרחבי העולם, ואחוז ה[[עולה חדש|עולים החדשים]] בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר אינטגרציה חברתית, מבלי לאבד את הזהות המיוחדת של הקהילות מהן באו. אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו ב[[תכנון עירוני|תכנון מוקדם]], מה שתרם רבות להתפתחותה לאחת הערים הגדולות במדינה.
שורה 35:
עשרות שנים לאחר מכן נכבשה העיר על ידי [[אשור]]. ב-712 לפנה״ס, לאחר שתי מרידות של אשדוד, החריב אותה ו[[ההגליות האשוריות|הגלה]] את תושביה מלך אשור, [[סרגון השני]].{{הערה|[https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1488269833.pdf השבת האימפריה לקדמותה: מסע המלחמה של סרגון ב' למערב בשנת 720/19 לפנה"ס], [[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]], כרך כ"ה, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל ([[האוניברסיטה העברית]]), 2017}} עם ההיחלשות האשורית באזור ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה ה-7 לפנה"ס]], צר פרעה [[פסמתיך הראשון]] על אשדוד והחריב את חלקה,<ref>[[הרודוטוס]], [[היסטוריות (הרודוטוס)|'''היסטוריות''']], 2.112 (ראו ב [https://el.wikisource.org/wiki/Ιστορίαι_(Ηροδότου)/Ευτέρπη#157 מקור היווני] וב [https://benyehuda.org/read/10919#ספרשני תרגום לעברית])</ref> וב-604 לפנה"ס כבש אותה [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך [[בבל]]. ב-[[539 לפנה"ס]] היא שוקמה על ידי ה[[ממלכת פרס|פרסים]], ועם [[שיבת ציון]] התקיים בה יישוב יהודי קטן בשטח [[יהוד מדינתא|פחוות יהודה]].{{הערה|ד"ר [[מאיר שש]], [https://benyehuda.org/read/11231 אשדוד ואשדוד-ים בימי קדם], “ים – קובץ לענייני ימאות” בהוצאת [[החבל הימי לישראל]], דצמבר 1961, עמ' 148–151}} העיר נכבשה בעת מסע המלחמה של [[אלכסנדר מוקדון]], ולאחר מכן בין [[המאה ה-4 לפני הספירה|312-315 לפנה"ס]] על ידי [[תלמי הראשון]] ו[[אנטיגונוס מונופתלמוס|אנטיגונוס]] במסגרת [[מלחמות הדיאדוכים]].{{הערה|בועז רענן, אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990}}
 
במהלך [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]] השתנה שמה והיא נקראה '''אָזוֹטוֹס מֵסוֹגֵיוֹס''' (ב[[יוונית עתיקה|יוונית]]: ''Άζωτος Μεσόγειος;'' בעברית: "אשדוד של היבשה"). העיר שגשגה תחת השלטון ה[[הלניזם|הלניסטי]], עד ל[[מרד החשמונאים]]. ב-[[המאה ה-2 לפנה"ס|147 לפנה"ס]] כבש אותה [[יונתן הוופסי]] ושרף את מקדש דגון.{{הערה|'''[[ספר מקבים א]]''', פרק י, פסוק 84; [[יוספוס פלביוס]], [[s:en:The Antiquities of the Jews/Book XIII|קדמוניות היהודים באנגלית]], ספר 13, פרק 7, פסקה 4}} בראשית [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]] נכבשה אשדוד על ידי [[פומפיוס]], ושמה השתנה ל'''אזוטוס היפינוֹס''' (בעברית: "אשדוד של הפרשים"). היא נותקה מ[[ממלכת החשמונאים]], ותושביה ה[[יהודים]] גורשו. העיר ניתנה במתנה ל[[הורדוס]] על ידי [[אוגוסטוס קיסר]] ב-[[39-30 לפנה"ס|32 לפנה"ס]], וזה הורישה לאחותו [[שלומית (אחות הורדוס)|שלומית]]. בימי ה[[גאוגרף]] היווני [[סטראבון]] ([[69–60 לפנה"ס|64~ לפנה"ס]] -– [[24]] לספירה) נחשבה אשדוד כחלק מ[[פיניקיה]].<ref>[[סטראבון]], '''[[גאוגרפיקה]]''', 16.2.29 (ראו ב [https://el.wikisource.org/wiki/Γεωγραφικά/ΙΣΤ מקור היווני] וב [https://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Strabo/16B*.html תרגום לאנגלית])</ref> עד ה[[המאה ה-4|מאה ה-4]] התרחבה בהדרגה '''[[אשדוד ים]]''' הממוקמת כ-5 קילומטרים מערבית לה, ומרכז הכובד עבר אליה מאשדוד, שחשיבותה דעכה.
 
====אשדוד ים====
שורה 115:
בין תכנון העיר המודרנית והחיים בה|כתב עת=תכנון, 2(1): 74-55}}</ref>
 
ב-[[25 בנובמבר]] 1956 הגיעו למקום המתיישבים הראשונים -– 22 משפחות עולים מ[[מרוקו]], אשר התגוררו ב[[מעברה]]. בתחילת [[1957]] הצטרפו אליהם קבוצות עולים מ[[מצרים]] ו[[רומניה]], והיישוב החדש שנקרא אז "אשדוד ים" מנה 370 נפש. ביולי 1957 הוענק הזיכיון לחברת אשדוד להקים את העיר. בעקבות ביקורת ציבורית חריפה נגד העסקה בין המדינה לחברה, הוכללו בזיכיון רק חלק מהשטחים שהוקצו לה במקור.{{הערה|{{דבר||שטח שיפוט אשדוד קטן מאזור הזכיון|19640730|74}}}}
 
ב-[[1958]], למרות קשיים כלכליים, החלה תחנת הכוח לפעול עם שתי יחידות של 50 [[מגה-ואט]], ונקראה לימים [[תחנת הכוח אשכול]]. עובדי התחנה התגוררו ביישובי הסביבה, ובראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] הוקם למענם באשדוד שיכון עובדי חברת החשמל, אחת משכונות הקבע הראשונות של העיר (כיום, ב[[רובעי אשדוד#רובע א'|רובע א']]). ב-[[1959 בישראל|1959]] פורקה מעברת אשדוד ים. ביולי [[1960]] מונתה על ידי [[משרד הפנים]] [[מועצה מקומית|המועצה המקומית]] הראשונה של העיר, בראשות [[דב גור]].
שורה 121:
<gallery widths="140px" heights="140px" mode="packed">
קובץ:עובד בן עמי אשדוד 1960.jpg|עובד בן עמי על רקע תוכנית העיר של אשדוד, [[1960]]
קובץ:Ashdod57.jpg|אשדוד -– עיר צומחת מחולות, [[1957]]
קובץ:BenGurionVisitingAshdodYam.png|[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מבקר באשדוד, [[1959]]
קובץ:אשדוד צריף קליפורניה 1959.jpg|אשדוד, צריף 'קליפורניה', 1959
שורה 139:
בקידוחי [[נפט]] בעיר בסוף שנות ה-70 הופק נפט לתקופה קצרה מקידוחי "אשדוד 2" ו"אשדוד 5",{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|גדלה תפוקת הנפט ב"אשדוד 5" ובאשדוד 2"|19790820|139}}}}{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|רק 40 חביות בבארות הנפט באשדוד|19791030|6}}}} ובאתר נתגלה גם [[גז טבעי]] שלא הופק.{{הערה|{{מעריב||גז מתאן פרץ בלחצים טובים בקידוח ליד "אשדוד 2"|19761118|57}}}}
 
ב-[[1982]] נפתח לציבור מוזיאון ראשון בעיר. במרץ [[1984]] אירע [[טרור פלסטיני|פיגוע טרור]] ראשון בעיר מאז הקמתה -– שלושה מתושבי העיר נרצחו בהתפוצצות של [[רימון יד]] באוטובוס קו 9, שעשה דרכו מהשוק הפתוח בחוף הים. הפיגוע זעזע את אשדוד, שכן באותה תקופה עבדו בה מאות פועלים ערבים.{{הערה|גיל יודילוביץ, [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=X8TUGTYFoUqk22zS54CnFKE5U7PTwFl0%2FIXvNoMxpx8ksKV6zEH%2FBiOmxOv56IL9Yw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1984%2F03%2F08&page=1&rtl=true חוקרי הפיגוע באשדוד: הרימון הוטמן בסלו של אחד הנוסעים] בעיתון [[מעריב]] 8 במרץ 1984}}{{הערה|{{nrg|משה אדמון|יום קטלני: זוכרים את הפיגוע הראשון באשדוד|387/053|17 ביולי 2012|54|2}}}}
 
====שנות התשעים====
שורה 154:
====המאה ה-21====
[[קובץ:AshdodKTowers.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[מגדלי K]] ושדרות הרצל ברובע הקריה, במבט מפארק הסיטי]]
החל מ-[[2001]], בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], ה[[הסתה]] ה[[אנטי-ציונות|אנטי-ישראלית]] על רקע [[האינתיפאדה השנייה]], והתגברות [[האנטישמיות החדשה]] ב[[אירופה]], התיישבו עולים רבים מ[[יהודי צרפת|צרפת]] בעיר. הרבעים האחרונים בחלוקתה של אשדוד החלו להיבנות -– י״ב, ט״ז, י״ז ומע״ר דרום (כחלק מרובע הקריה).
 
כחלק מתוצאות ה[[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל|בחירות לרשויות המקומיות]] של [[2008]], הוחלף ראש העירהעירייה הוותיק [[צבי צילקר]] ב[[יחיאל לסרי]]. במהלך חודש נובמבר של אותה שנה נחנך [[מחלף עד הלום]] ב[[כביש 4]], ובכך נפתחה כניסה מהירה נוספת לעיר.
 
עם פריצתו של [[מבצע עופרת יצוקה]] ב-2008, התפוצצו לראשונה בעיר [[ארטילריה רקטית|רקטות]] ששוגרו על ידי [[טרור פלסטיני|ארגוני טרור פלסטיניים]] מ[[רצועת עזה]]. מאז הייתה אשדוד יעד לירי רקטי במספר הסלמות ומבצעים במהלכם נהרגו שני תושבי העיר ונפצעו עשרות כתוצאה מפגיעות ישירות -– בהתלקחות שלאחר [[מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)]]; ב[[הסלמת מרץ 2012]] (אז הוצבה לראשונה בסמוך לעיר מערכת [[כיפת ברזל]]); ב[[מבצע עמוד ענן]] ב-[[2012]] (למעלה מ-190 רקטות{{הערה|{{ynet|כתבי ynet|{{כ}}8 ימים, 5 הרוגים, 1,500 רקטות ו-421 יירוטים|4310115|22 בנובמבר 2012}}}}); ב[[מבצע צוק איתן]] ב-[[2014]] (כ-230 רקטות{{הערה|[http://www.ashdodnet.com/article/53832 כל אירועי האזעקות, השיגורים, היירוטים, הנפילות והסטטיסטיקות באשדוד במהלך מבצע צוק איתן], באתר אשדוד נט, 26 באוגוסט 2014}}); ב[[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מאי 2019 - אירועי "גן סגור"|הסלמת מאי 2019]] (מבצע גן סגור); במבצע [[אירועי העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)#מבצע חגורה שחורה|חגורה שחורה]] בנובמבר 2019; במהלך [[מבצע שומר החומות]] ב-[[2021]] (למעלה מ-250 רקטות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ashdodnet.com/mobile/חדשות-אשדוד/מבצע-שומר-החומות-82-אזעקות-כ-226-טילים-שנורו-לאשדוד-ו-12-זירות-נפילה-סיכום-ראשוני-477773|הכותב=עופר אשטוקר|כותרת=מבצע שומר החומות באשדוד: 82 אזעקות, כ-256 טילים ו-12 זירות נפילה - סיכום ראשוני|אתר=אשדודנט|תאריך=21 במאי 2021}}</ref>); וב[[מבצע עלות השחר]] באוגוסט [[2022]].
 
ביוני [[2013]] נערך לראשונה בעיר [[מצעד גאווה]] בהשתתפות של כ-1,100 צועדים.{{הערה|{{mako|דני זאק|הצלחה בתמונות: כ-1,100 צועדים במצעד הגאווה הראשון באשדוד|5b6ec3471007f31006|pride-news/local|23 ביוני 2013}}}} ביוני [[2017]], לאחר מאבק ממושך של תושבי העיר, נפתח [[בית החולים אסותא אשדוד]], בית החולים הציבורי הראשון שהוקם בישראל מזה למעלה מ-30 שנה. בחודש אוגוסט של אותה שנה, העיר חתמה על [[הסכם גג]] גדול, הכולל את בנייתן של כ-45 אלף יחידות דיור בעיר, מתוכן כ-30 אלף יחידות במסגרת תוכנית [[מחיר למשתכן]]. כמו כן, יוקמו תשתיות תחבורה נרחבות (ביניהן שתי כניסות מהירות ושתי תחנות רכבת חדשות לעיר), מוסדות ציבור וחינוך, קריית ספורט גדולה, והשקעה ב[[התחדשות עירונית]] לרובעי העיר הוותיקים במימון המדינה.{{הערה|{{ynet|בילי פרנקל|כך תראה אשדוד בעקבות הסכם הגג|5004303|19 באוגוסט 2017}}}}
שורה 170:
{{ציטוט|תוכן=ראויה את עירי שתענדי לראשך כתר מלכות, כתר הערים בישראל. שהרי סמל את לפיתוחה של ארץ מכורתנו, לשגשוגה, ופריחתה ברחמי האל... בסמלך עירי חקוק "אריה" מלך החיות, סמל היותך חדורת עוז ותעצומות. גם עוגן בסמלך מצויר כי לשבי ציון ופזורי גולה, את שער. כעוגן הצלה את לנו הותיקים ולאחינו העולים. בך שבטים ועדות מתלכדים. איה עוד עיר בתבל, שפעלה כה רבות למושג "יחד שבטי ישראל".}}
 
ב-[[2016]], לציון 60 שנים להקמת העיר, אימצה אשדוד סמל חדש. הסמל מייצג עיר מודרנית ומחבר בין העבר, העושה שימוש בראש אריה, ועם ההווה, על ידי אחד מסמלי העיר הבולטים -– כיכר המפרשים,{{הערה|שמה הרשמי של הכיכר לפי עיריית אשדוד הוא "כיכר המפרשים", אך היא מוכרת בציבור בשם "כיכר המפרשיות".}} הצבועות בצבעים מאפיינים: כחול -– ים, ירוק -– קיימות, כתום -– אנרגטיות וחום המאפיינים את תושבי העיר, וראש האריה בצהוב -– צבע הדיונות והחולות שמהם צמחה אשדוד.{{הערה|על פי [https://www.ashdod.muni.il/he-il/אתר-העיר/אודות-העיר/סמל-העיר/ אתר עיריית אשדוד]}}
 
==אוכלוסייה==
שורה 201:
כ-90 אחוז מתושביה של אשדוד הם [[יהודים]]. התפלגות הזהות הדתית בעיר מעידה כי אשדוד היא בעלת רוב של תושבים בעלי זיקה ל[[דת]]: נכון ל-2013, 13 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים את עצמם כ[[חרדים]], 6 אחוזים כדתיים, 45 אחוזים כ[[מסורתיים]], ו-36 אחוזים כ[[חילונים]].{{הערה|[[מאיה חושן]], מיכל קורח, [https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_facts-2015-heb.pdf על נתונייך ירושלים 2015 מצב קיים ומגמות שינוי], מכון ירושלים לחקר ישראל}} [[רב ראשי|רבניה הראשיים]] של העיר הם הרב [[יוסף שיינין]] ([[אשכנזים|אשכנזי]]) והרב [[חיים פינטו]] ([[מזרחים|ספרדי]]).
 
על פי נתוני [[משרד הפנים]], באשדוד חיים עולים מ-99 מדינות בעולם.{{הערה|{{nrg|רונן דמארי|פסיפס ישראלי: עולים מיותר מ-10 מדינות בבניין אחד באשדוד|096/412|19 באפריל 2010|54|2}}}} אחוז אוכלוסיית העולים בעיר ביחס לכלל התושבים בה הוא הגדול ביותר בישראל מבין הערים הגדולות. בעיר התיישבה אוכלוסיית העולים הגדולה ביותר במדינה של גל העלייה בין [[1989]] ל-[[2010]] -– 75,685 איש,{{הערה|שם=התפלגותעולים|[http://www.moia.gov.il/Hebrew/Subjects/ImmigrantAbsorption/Documents/OlimByTown_2011.pdf התפלגות עולים שעלו ארצה 31.12.2010 עד 1.1.1989 התאריכים בין לפי ישוב מגורים ביחס לסה"כ התושבים ביישוב ממוין לפי מספר העולים בישוב], המשרד לקליטת העלייה, 17 במרץ 2011}} שהוא כשליש מתושבי העיר.
 
בין האוכלוסיות העיקריות של העיר נמנים צאצאיהם של עולי [[צפון אפריקה]] שעלו בשנות ה-50, המרכיבים את קהילות [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] ו[[יהדות קראית|היהדות הקראית]] הגדולות בישראל,{{הערה|מרכז תקשורת אשדוד, [http://www.ashdodnet.com/article/38721 יש קולנוע בעיר: נפתח פסטיבל, יפתח סינמטק], אתר אשדודנט, 14 ביולי 2011}}{{הערה|[http://www.karaite.org.il/community/Ashdod אתר היהדות הקראית העולמית], קהילת אשדוד}} עולי [[יהדות ברית המועצות|ברית המועצות לשעבר]] שעלו בשנות ה-90 (כ-60,000 תושבים, הריכוז השני בגודלו בישראל, לאחר [[חיפה]]{{הערה|שם=התפלגותעולים}}), והציבור ה[[חרדי]] על זרמיו השונים (בעיקר מ[[חסידות גור]] ומתומכי [[מפלגת ש"ס]]) שהוא מבין הגדולים בישראל. באשדוד מתקיימות גם קהילת [[יהדות גאורגיה|יהודי גאורגיה]] הגדולה בעולם,{{הערה|{{mynet||מלכת השחמט התארחה באשדוד|3688063|19 במרץ 2009}}}} קהילת [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] הגדולה בישראל{{הערה|עופר אשטוקר, [http://www.ashdodnet.com/Mobile/article/17570 העיתונות הרוסית הארצית הופתעה לגלות אשדוד אחרת], באתר אשדודנט, 24 ביולי 2009}} וקהילות נוספות מ[[מזרח אירופה]]. בעיר מתגוררת גם קהילת [[יהדות צרפת|יהודי צרפת]] מהגדולות בארץ,{{הערה|{{ynet|יניב פוהורילס|מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל|5297264|27 ביוני 2018}}}} וכן עולים רבים ממדינות [[אמריקה הדרומית]], מ[[יהדות אתיופיה|אתיופיה]], [[יהדות הודו|הודו]], [[יהדות איראן|איראן]] ו[[יהדות דרום אפריקה|דרום אפריקה]].
שורה 209:
[[קובץ:Esjdavid055.jpg|230px|ממוזער|שמאל|שדרות מנחם בגין במרכז רובע הקריה, והמנהרה מתחת לכיכר אילן רמון]]
{{ערך מורחב|רובעי אשדוד}}
אשדוד היא [[עיר מתוכננת]] המחולקת ל[[רובע|רבעים]]. לרבעים בעיר יש שם ב[[ספרות עבריות]] (למשל: רובע ח'), למעט מספר רבעים מתמחים: [[מרכז עירוני ראשי|המרכז העירוני הראשי]] (מע״ר) -– רובע הקריה ("הסיטי"), רובע המרינה, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד. בכל רובע מגורים באשדוד ישנם מבני מסחר, מבני חינוך ומבני ציבור משלו, וכן נושא ייחודי ל[[שמות רחובות בישראל|שמות הרחובות]] (למשל, ברובע י"ג, שמות [[מלכי יהודה וישראל]]).
 
התכנון המקורי של העיר קבע כי היא תחולק ל-17 רובעי מגורים, ובמרכזה יוקם רובע [[מרכז עסקים ראשי|מע"ר]]. כתוצאה מבניית רובע הקריה באיחור, התהווה מרכז העיר ברבעים א', ב' ו-ד', מכיוון שבהם נמצאו רוב מוסדות הציבור, החינוך והתרבות, והמרכזים המסחריים. עם השנים התנוונו רבעים אלה מחשיבותם, אז קמו מחדש מרכזי המסחר והתרבות ברובע הקריה, שהתבסס כרובע הראשי והמרכזי בעיר. החלוקה לרבעים באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה של [[עיריית אשדוד]] בעניינים הפנים-עירוניים וכן בנושא תוכניות-מתאר שונות. להבדיל מערים אחרות, רובעי אשדוד אינם מחולקים בחלוקה פנימית לשכונות, והספרות העבריות מהוות חלק ייחודי בשפת תושבי העיר.
שורה 215:
לעיר מערכת שדרות החוצה אותה שתי וערב וחוצצת בין הרבעים, אשר רובם בעלי צורה מרובעת. התפתחותה של אשדוד דרומה יצרה הבדלים משמעותיים בסגנונות הבנייה בין הרבעים הצפוניים לדרומיים, וכך גם בהרכבי האוכלוסייה בהם, בהתאם לגלי העלייה. הרובע המאוכלס ביותר בעיר הוא רובע הקריה ובו מעל 24,000 תושבים. הרובע היחיד שחסר בחלוקתה של אשדוד הוא [[רובעי אשדוד#רובע י"ד (בבנייה)|רובע י"ד]], מאחר ששטחו חולש על [[הדיונה הגדולה]], אחת משמורות החול האחרונות שנשארו בישראל, ולכן בנייתו מוטלת בספק. החל מ[[העשור השני של המאה ה-21]], מתבצעת ברובעי העיר הוותיקים [[התחדשות עירונית]] מסיבית.
 
==ראשי העירהעירייה וראשי המועצה==
[[קובץ:Stadthaus von Aschdod Israel.jpg|ממוזער|230x230 פיקסלים|בית עיריית אשדוד]]{{הפניה לערך מורחב|עיריית אשדוד}}
ראשי המועצה וראשי העירייה שכיהנו לאורך השנים הם:
*[[עובד בן עמי]] -– עמד בראש ועדת ההקמה של היישוב בין השנים [[1956]]–[[1959]], עד הקמת המועצה הראשונה.
*[[דב גור]] -– נציג עצמאי מטעם [[משרד הפנים]] -– מונה על ידי משרד הפנים ב-1959 ושימש כראש המועצה הממונה של אשדוד-ים, עד התפטרותו מסיבות אישיות ב-[[1960]]. על שמו קרוי הרחוב הראשי של רובע ו'.
*[[אפרים לנגנסר]] -– ממלא מקום מטעם ה[[מפד"ל]], כיהן כראש מועצה ב-1960. קודם לכן פעל בתור כסגנו של דב גור.
*[[רוברט חיים]] -– נציג [[מפא"י]] -– בבחירות הראשונות נבחר לראשות המועצה. כיהן בשנים [[1961]]–[[1963]]. יליד [[מצרים]], בעברו [[כלכלן]]. בתקופת כהונתו שינה את שמה של העיירה מ"אשדוד-ים" ל"אשדוד". על שמו קרויה טיילת הספורט והנופש לאורך החוף.
*[[אבנר גרעין]] -– נציג מפא"י -– כיהן כראש מועצה מ-1963 ומ-[[1968]] כראש העירייה הראשון של אשדוד. יליד [[יוגוסלביה]], בעברו כלכלן. על שמו קרוי הפארק המרכזי של רובע י"ג.
*[[צבי צילקר]] -– נציג [[הליכוד]] -– ראש העירהעירייה השני והראשון שנבחר בבחירות מוניציפליות. כיהן בתפקיד בשנים [[1969]]–[[1983]]. יליד [[גרמניה]], בעברו שימש כמהנדס העיר. אחראי לעיצוב דמותה המודרנית של אשדוד.
*[[אריה אזולאי]] -– נציג [[העבודה]]. ראש העירהעירייה השלישי. כיהן בשנים [[1984]]–[[1989]]. יליד [[מרוקו]], בעברו איש חינוך.
*[[צבי צילקר]] -– נציג [[הליכוד]] ולקראת סוף כהונתו מזוהה אישית עם "[[קדימה (מפלגה)|קדימה]]" -– נבחר לכהונה שנייה בבחירות של 1989. פרש מהליכוד ב-[[2003]], רץ ב[[רשימה (בחירות)|רשימה]] עצמאית וב-[[2005]] הצהיר על תמיכתו ב[[אריאל שרון]], אף על פי שנשאר בתנועת הליכוד. על שמו קרויה קריית התרבות ברובע הקריה. המשיך לכהן בתפקיד עד [[2008]].
*[[יחיאל לסרי]] -– נציג אשדוד בתנופה -– ראש העירהעירייה הרביעי, יליד מרוקו, בעברו רופא ו[[חבר הכנסת]]. נבחר לתפקיד ב-2008.
 
==תעשייה==
שורה 245:
באשדוד מתקיים מסחר מפותח הכולל שווקים גדולים, [[מרכז קניות|קניונים]], [[פאוור סנטר]]ים, [[מרכול]]ים וחנויות מפעל המפוזרים ברחבי העיר ובאזורי התעשייה. בכל רובע פועלים מרכזי מסחר קטנים משלו המכונים "מרכזונים".
 
שני שווקים עיקריים פועלים בעיר -– השוק העירוני הפתוח מדי יום ב[[רובעי אשדוד#רובע ב'|רובע ב']], ו[[השוק הפתוח]], אחד מהשווקים הגדולים ביותר בארץ, אשר פועל בימי רביעי ברחבת החנייה של חוף לידו משעות הבוקר ועד השקיעה.
 
בעיר שלושה קניונים גדולים -– ברובע הקריה, בסמוך לבניין העירייה, פועלים '''קניון הסיטי''' שנפתח ב-1997 ובו [[התחנה המרכזית של אשדוד]], ו'''קניון סימול''' (באנגלית: "Sea Mall") שנפתח ב-2003 ובו רשתות אופנה בינלאומיות, מסעדות ו[[בית קולנוע]]; ב-[[2015]] נפתח אחד ממרכזי הקניות הגדולים בישראל, '''[[ביג מרכזי קניות|ביג]] FASHION אשדוד''' הממוקם בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר ולתחנת הרכבת, ובו כ-120 רשתות אופנה, מסעדות ובתי קפה, ומתחם בתי קולנוע מרשת [[סינמה סיטי]]. בעבר פעלו בעיר קניונים נוספים, כמו קניון אשדוד ברובע א' וקניון הפורום באזור התעשייה הכבדה, שנסגרו ונפתחו מחדש למטרות מסחר מצומצמות יותר. ברובע ה׳ שוכן קניון לב אשדוד שנפתח ב-1994 ומצוי בתהליכי סגירה לקראת [[פינוי בינוי]]. בסמוך ליציאה הדרומית מהעיר, פועל גם קניון עד הלום, שאינו שייך מוניציפלית לשטח העיר.
 
צפונית לרובע ב׳ פועל [[פאוור סנטר]] מבין הגדולים בישראל בשם '''סטאר סנטר''', המחולק לשני מתחמים המכילים כ-100 חנויות, בתי קפה ומסעדות, מכון כושר ובו בריכת גג ו[[מבנה משרדים]]. ב-2012 נפתח בצמוד לקניון הסיטי מתחם מסחרי פתוח בשם "גן העיר", ובדומה למתחם בתל אביב, הוא מכיל בעיקר חנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, ומעליו [[מגדל משרדים]].
שורה 253:
==תחבורה==
[[קובץ:Ashdod Ad Halom 2.jpg|230px|ממוזער|שמאל|[[מחלף עד הלום]] ו[[תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום]] במבט אווירי]]
אשדוד שוכנת מערבית ל[[כביש 4]] המחבר אותה ל[[גוש דן]] ולאשקלון, ודרומית ל[[כביש 41]], אשר מתחבר עם [[כביש 7]]. כביש 7 מחבר בהמשך את העיר ונמל אשדוד ל[[כביש 6]] (חוצה ישראל) ול[[כביש 3]] המוביל לירושלים. לעיר שתי כניסות מהירות -– כניסה צפונית ב'''[[מחלף אשדוד]]''' וכניסה דרומית ב'''[[מחלף עד הלום]]'''. מחלף אשדוד מחבר את העיר גם דרך [[כביש 42]] ל[[רחובות]].
 
במהלך [[2019]] [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה|חברת נתיבי ישראל]] החלה בעבודות להרחבת כביש 7 המהיר עד לצומת נמל אשדוד, ובכך להביא לביטולו של כביש 41. השדרוג צפוי לכלול הוספת [[נתיב (כביש)|נתיב]]י נסיעה והקמת שני מחלפים חדשים -– [[מחלף ניר גלים]], שיחליף את הצומת הקיים יחד עם ביטול צומת בני דרום; ו[[מחלף בני ברית]], שיחליף את צומת נמל אשדוד. ב-2017 החלו העבודות להקמת '''[[מחלף אשדוד צפון]]''' אשר צפוי לחבר את נמל אשדוד, אזורי התעשייה הצפוניים ושדרות הרצל בעיר ישירות לכביש 4, כחלק מהשקעת המדינה בהקמת [[נמל הדרום]] החדש.
 
סמוך למחלף עד הלום, נמצאת '''[[תחנת הרכבת אשדוד – עד הלום]]''' אשר שוכנת על [[מסילת לוד - אשקלון|מסילת לוד – אשקלון]]. בסמוך לה נחנך בשלהי 2022 מסוף תחבורה ציבורית עירונית ובינ-עירונית המשמש גם כמסוף טעינת אוטובוסים חשמליים. [[התחנה המרכזית של אשדוד|תחנת האוטובוסים המרכזית בעיר]] ממוקמת בקניון הסיטי. קווי האוטובוס העירוניים ורוב הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי חברת [[אלקטרה-אפיקים]]. מקצתם של הקווים הבינעירוניים מופעלים על ידי [[אגד]] ו[[מטרופולין]], בעיקר ל[[ירושלים]] ו[[באר שבע]].
 
ב-[[2012]] נבחרה אשדוד על ידי [[משרד התחבורה]] כעיר מודל עתידית לתחבורה ירוקה.{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|אשדוד תיהפך לעיר מודל לתחבורה ירוקה|1.1875551|28 בנובמבר 2012}}}} בזכות הבחירה הועברו לעיר מאות מיליוני שקלים שיושקעו, בתוכנית רב-שנתית, בפיתוח [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר, על ידי פתיחת נתיבים מיוחדים לאוטובוסים בלבד בשדרות הראשיות של העיר, הפעלת [[מערכת אוטובוסים מהירה]] (BRTׂ), הקמת תחנות אוטובוס אלקטרוניות, וסלילת שבילים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. השלב הראשון של הפרויקט הושלם באוגוסט 2019, עם פתיחת נתיבי התחבורה הציבורית (נת"צ) בשדרות מנחם בגין ובשדרות הרצל. ב-[[2020|2022]] הושלם השלב השני של הפרויקט בשדרות ז׳בוטינסקי, והחלו לפעול באופן מלא מרכז הבקרה של נתיבי ההעדפה, וכן מסוף תחבורה ציבורית חדש בצומת ז'בוטינסקי פינת שדרות בני ברית.
שורה 271:
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Francop Brought to Ashdod Port.jpg|ממוזער|שמאל|נמל אשדוד|230px]]
{{ערך מורחב|נמל אשדוד}}
'''נמל אשדוד''' הוא ה[[נמל]] הגדול ב[[ישראל]] מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. רוב רציפי הנמל פועלים תחת [[חברה ממשלתית]] -– חברת נמל אשדוד בע"מ. הנמל משמש גם למעבר [[סחורות]] עבור [[ירדן]] ו[[רצועת עזה]], ושוכן בו [[בסיס אשדוד]] של [[חיל הים]].
 
הנמל הוקם במיקום זה מאחר שהוא מקצר משמעותית את מרחקי ההובלה היבשתית של מטענים ממרכז הארץ דרומה -– וחזרה, וכי הוא קרוב יותר מנמל חיפה ל[[תל אביב]], מרכז המסחר של המדינה.
 
ב-[[2005]] נחנכו באשדוד רציפי '''[[נמל היובל]],''' אשר הסב את שמו לנמל איתן, על שם [[רפאל איתן]] שניהל את פרויקט ההקמה, ונהרג במהלכו בסערה קשה שפקדה את הנמל. ב-[[2021]] החלו לפעול רציפי '''[[נמל הדרום]]''', אחד משני הנמלים הפרטיים הראשונים בישראל (יחד עם [[נמל המפרץ]] ב[[חיפה]]), אשר יתחרה בנמל הממשלתי הקיים.
שורה 290:
 
===מוסדות להשכלה גבוהה===
* [[המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון]] (SCE) -– מכללה טכנולוגית אשר מעניקה לבוגריה תואר ראשון B.Sc בתחומים: [[הנדסת חשמל]] ואלקטרוניקה, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת בניין ו[[הנדסת כימיה]].
* [[האוניברסיטה הפתוחה]] -– הסניף בעיר נקרא גם בשם מכללת אשדוד. עוסקת בעיקר בלימודי מדעי החברה ל[[תואר ראשון]].
* [[המכללה למינהל]] -– מכללה המלמדת בעיקר מקצועות ריאליים לרמה של תעודת הנדסאי.
 
===תנועות נוער===
באשדוד פועלים כ-2,000 חניכים ב[[תנועות נוער וארגוני נוער בישראל|תנועות הנוער]] השונות. מאות נוספים חברים בארגוני נוער אחרים, כמו [[אחריי!]], [[מש"צים]], מד״צים מעו״ף (ארגון הנוער העירוני), [[נוער מד"א]], [[צופי אש]], [[איגי - ארגון נוער גאה|איגי – ארגון נוער גאה]], צוערים צעירים לדיפלומטיה ועוד. להלן שלוחות התנועות בעיר:
* [[הצופים העבריים|הצופים]] – שלושה שבטים (שבט "אביב" ב[[רובעי אשדוד#רובע ט'|רובע ט']], שבט "דותן" ברובע הסיטי ושבט "הנחל" ב[[רובעי אשדוד#רובע ד'|רובע ד']]).
* [[בני עקיבא]] – ארבעה סניפים (סניף אשדוד מרכז ב[[רובעי אשדוד#רובע ה'|רובע ה]]', סניף אשדוד י"א, סניף אשדוד ט', וסניף "שלהבת" ברובע ו').
שורה 341:
ב-[[1990]] נוסד '''[[המוזיאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן]]''' (בשמו הקודם "מוזיאון אשדוד") ברובע ד'. זהו [[מוזיאון]] ארכאולוגי העוסק בתרבות ה[[פלשתים]], היחיד מסוגו בעולם. המוזיאון מכיל את תצוגת הקבע הארכאולוגית "עולמם של הפלשתים" המציגה את סיפורה של אשדוד העתיקה ואת התרבות הפלשתית, ו[[גלריה]] לתערוכות המתחלפות אחת לשנה. ב-2011 עבר המוזיאון שיפוץ נרחב ונפתח מחדש לקהל ב-2013.
 
ב-[[2004]] נחנך '''[[מוזיאון אשדוד לאמנות]]''' במרכז מונארט לאמנויות שברובע הקריה, במעמד [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי ישראל]] ו[[נשיא גרמניה|גרמניה]]. המוזיאון מעוצב כמבנה [[ספירלה|ספירלי]] בן שלוש קומות בהן שלושה עשר חללי תצוגה, ומעליו פירמידת [[זכוכית]] בהשראת [[מוזיאון הלובר]] ב[[פריז]]. במוזיאון מתקיימות כשלוש תערוכות של [[אמנות]] ישראלית ובינלאומית המתחלפות במשך השנה, וכן פועלת בו "הצוללת הירוקה" -– אגף מיוחד שעוסק ב[[מיחזור]] ו[[אקולוגיה]], בדגש על סביבת הים והחופים.
 
ב-[[2016]] נחנך למרגלות [[גבעת יונה]] '''בית אמני אשדוד על שם [[אריה קלנג]]'''. בבית האמנים קיים [[מרכז מבקרים]] לתולדות אשדוד, וכן מתקיימות בו תערוכות מתחלפות של אמנים מהעיר, כנסים ומופעי מוזיקה קטנים.
שורה 351:
באשדוד פועלת '''[[תזמורת האופרה הקאמרית]]''' אשר החלה את דרכה כתזמורת הקאמרית אשדוד ב-[[1992]], בתמיכת העירייה. בתזמורת עשרות נגנים המנגנים על [[כלי נגינה]] קלאסיים שונים בניצוחו של ה[[מנצח]] וה[[פסנתרן]] [[ואג פפיאן]].{{הערה|[https://ashdodsymph.co.il/ אתר התזמורת הסימפונית אשדוד]}} בעיר פועלת גם '''[[התזמורת האנדלוסית הישראלית]],''' המנגנת מוזיקה בסגנון [[אנדלוסיה|חבל ארץ אנדלוס]] שבדרום [[ספרד]]. תזמורת זו היא תולדה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, שזכתה ב[[פרס ישראל]]. במרכז מונארט לאמנויות פועל '''המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל''' שנוסד ב-[[1988]], ומכשיר צעירים ומבוגרים ל[[פיוט]], שירי תפילה, [[חזנות]] ו[[מוזיקה אנדלוסית קלאסית]]. במונארט פועל גם '''[[קונסרבטוריון]] אקדמא''', מוסד חינוכי מקצועי ללימודי נגינה ומוזיקה בפיקוח [[משרד החינוך]] אשר הוקם ב-[[1966]], ומשמש בית לכ-600 מוזיקאים צעירים בתחומים שונים.
 
בעיר מתקיימים פסטיבלים מוזיקליים רבים במהלך השנה: פסטיבל "חלון לים התיכון", [[פסטיבל מוזיקה]] ישראלית עכשווית והמצליח ביותר מבין פסטיבלי המוזיקה בעיר, אשר החל ב-[[1986]] ומתקיים במשך יומיים בחודשי אוגוסט באמפי-חוף אורנים. מדי שנה, הוא מושך אליו קהל של יותר ממאה אלף צופים.{{הערה|{{ynet|ynet|לחגוג עם מוזיקה ישראלית: פסטיבל חלון לים התיכון|4418749|16 באוגוסט 2013}}}} בחודשי יולי מתקיים גם פסטיבל "תוצרת הארץ", פסטיבל זמר עברי אשר מתפרש על פני שבוע שלם, ומארח זמרים ישראליים בכל רחבי העיר. החל מ-[[2015]], מתקיים ב[[חול המועד סוכות]] פסטיבל "אושפיזין מוזיקלי" במתחמי התרבות של העיר. ב-[[2016]] נוסד פסטיבל "אשדודשירה" המתקיים במשך שבוע בחודשי הסתיו, ומארח [[משורר]]ים [[ישראלים]] מכל הגילאים, המופיעים בכל רחבי העיר.{{הערה|[https://ashdodashira.co.il/ אתר פסטיבל "אשדודשירה"]}} החל מ-[[2009]] מתקיים בחודשי הסתיו גם פסטיבל הג'אז הבינלאומי -– "Super Jazz Ashdod", המארח נגנים וזמרי ג'אז בינלאומיים, ובהשתתפות נגן הג'אז הישראלי [[לאוניד פטשקה]]. החל מ-2013, מתקיים ב[[חול המועד פסח]] פסטיבל "תור הזהב", פסטיבל שירה, נגינה ו[[פיוט]] בהשראת תקופת [[תור הזהב של יהדות ספרד]].{{הערה|[http://www.torhazahav.co.il/ אתר פסטיבל "תור הזהב"]}}
 
===אירועי תרבות מיוחדים===
* '''פסטיבל מדיטֵרַנֵה''' -– פסטיבל בינלאומי למוזיקה, אמנות, קולנוע וטעמים מ[[אגן הים התיכון]]. הפסטיבל החל ב-2013 ומתקיים במשך מספר ימים בחודשי מאי-יוני, מארח אמנים מהעולם ומישראל בארבעה מתחמי תרבות בעיר -– באמפי אשדוד, במשכן לאמנויות הבמה, ביד לבנים ובכיכר העיר.{{הערה|[http://www.medifestival.co.il/ אתר פסטיבל "מדיטרנה"]}}
* '''פסטיבל היין''' -– אירוע שהחל ב-[[2009]] המארח עשרות יקבים מרחבי ישראל המציגים יינות ישראלים ויינות מחוץ לישראל בפסטיבל יקבי בוטיק, דוכני טעימות, מכירת יינות, והרכבים מוזיקליים לאורכו של [[פארק לכיש]], ב[[חול המועד סוכות]].
* '''פסטיבל הבירה''' -– החל ב-[[2010]] ומתקיים בחודשי הקיץ בחוף מי-עמי. בחוף מוקם מתחם גדול ובו [[פאב]]ים של מספר מותגי [[בירה]] מהארץ ומהעולם, ובמה מרכזית גדולה להופעות של זמרים ישראליים.
*'''פסטיבל "עולים על הגל"''' -– פסטיבל מוזיקה, אמנות ו[[פולקלור]] שהחל ב-[[2003]] בשיתוף [[משרד העלייה והקליטה]], וחוגג את מפעל ה[[עלייה]] לישראל יחד עם אוכלוסיית העולים בעיר, כהוקרה לתרומתם לחברה.
* '''[[מימונה]] בפארק''' -– אירוע [[מוזיקה מזרחית|זמר ים תיכוני]] בפארק בן-גוריון לכבוד חג המימונה שבו משתתפים זמרים ים-תיכוניים.
* '''צעדת [[יום הניצחון על גרמניה הנאצית|יום הניצחון]]''' -– לציון יום השנה לניצחון [[בעלות הברית]] על [[גרמניה הנאצית]]. באירוע משתתפים לוחמי [[מלחמת העולם השנייה]] כשעל גופם תלויים העיטורים והאותות בהם זכו במלחמה. הצעדה מתקיימת בבוקר <nowiki>[[יום הניצחון (9 במאי)|ה-9 במאי]]</nowiki> או בסמוך אליו ב[[מדרחוב רוגוזין]].
* '''יום [[יהדות גאורגיה]]''' -– מופע גדול המציג את התרבות הגאורגית עם מוזיקה וריקודים אותנטיים. האירוע מתקיים בסתיו באחד ממתחמי התרבות בעיר.
* '''הפסטיבל הבינלאומי ל[[ריקודים סלוניים]]''' -– אשדוד מארחת את התחרות הבינלאומית ב[[אולם הקריה]] בהשתתפות משלחות ושופטים מעשרות מדינות.
 
==גנים ציבוריים גדולים (פארקים)==
שורה 394:
===אירועי ספורט עירוניים===
[[קובץ:מרוץאשדוד34.jpg|310px|ממוזער|שמאל|מרוץ אשדוד ה-34]]
* '''מרוץ אשדוד''' -– ריצה עממית ותחרותית על גבי שדרות משה דיין המקבילות לים. ה[[מרוץ]] מכיל מספר מקצים, לרצים, למבוגרים ולילדים, ומארח מדי שנה אלפי אנשים מאשדוד ומרחבי הארץ.
* '''[[טריאתלון]] אשדוד''' -– המתקיים כבר עשרות שנים -– הפך ב-[[2007]] לתחרות "טריאתלון אשדוד". ב-2005 המרוץ נערך במסגרת [[המכביה]] ה-17.
* '''אליפות השיוט ע"ש עמוס''' -– תחרות [[שיט]] ארצית שהחלה בשנת [[2005]] לזכרו של עמוס ליברמן, מדריך במועדון השיט העירוני, ומשתתפים בה כל מועדוני השיט בישראל.
* '''הפנינג ההליכה השנתי''' -– הפנינג הליכה ופעילויות ספורט שהחל ב-[[2010]] ומתקיים לאורך שדרות משה דיין עם אלפי משתתפים מדי שנה. לאורך המסלול מתקיימות [[פעילות אירובית|פעילויות אירוביות]] רבות.
 
==חופי רחצה מוכרזים==
שורה 403:
[[קובץ:Ashdod-dune01.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הדיונה הגדולה באשדוד]]
אשדוד משתרעת על פני רצועת חוף של כ-11 ק"מ, מתוכם כ-6 ק"מ בגבולות המרחב האורבני. בעיר שבעה חופי רחצה מוכרזים וחוף גולשים אחד. שבעת החופים נושאים את תו איכות הסביבה הבינלאומי [[תוכנית הדגל הכחול|הדגל הכחול]], והם מהנקיים ביותר בישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/our_nature/107038|כותרת=דגל כחול: חופי אשדוד איכותיים בתקן בינלאומי|אתר=כאן דרום - אשדוד|תאריך=2021-04-22|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-15}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan-ashdod.co.il/enviroment/100001|כותרת=ע״פ מדד ״חוף נקי״: חופי אשדוד מהנקיים ביותר בארץ|אתר=כאן דרום - אשדוד|תאריך=2020-09-09|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-07-15}}</ref> להלן חופי הרחצה מצפון לדרום:
* '''חוף מי עמי''' -– חוף הרחצה הקרוב ביותר לנמל, מערבית מרובע א'. נקרא על שם העיר [[מיאמי]] וחופי הים המפורסמים שלה. סמוך לחוף נמצאים ברים, אולמות אירועים, מסעדות, מבנה "לה ממוניה", בתי מלון קטנים וכן המקטע הראשון של טיילת החוף שהחלה להיבנות ב-2018.
* '''חוף לידו''' -– חוף רחצה מרכזי, מערבית מרובע א'. בחוף ממוקמים מגדל "המדרחוף" אשר מציג [[שעון שמש]] ומספר מסעדות. בימי רביעי מגיע לחניית החוף השוק הפתוח, מהשווקים הגדולים באזור הדרום. סמוך לחוף שוכן מלון "West".
* '''חוף אורנים''' -– החוף הראשון בעיר שנהיה לחוף רחצה מוכרז, נמצא מערבית מרובע ד'. יומיים בשנה במהלך הקיץ נערך באמפי-חוף אורנים הפסטיבל "חלון לים התיכון".
* '''חוף גנדי''' ('''חוף "הקשתות"''') -– החוף המרכזי והגדול בעיר, נמצא מערבית מרובע ד'. סמוך לחוף שוכנות מסעדות רבות, פאבים, בתי קפה, מכון כושר ובריאות ואולמות אירועים גדולים. בימי שבת נערכים [[ריקודי עם]] בכיכר הציבורית הגדולה, ולאורך טיילת החוף, [[רוכל]]ים מוכרים חפצי אמנות שונים, בגדים וצעצועים. מדי קיץ נערך בטיילת פסטיבל "צלילי הים".
* '''חוף גיל''' -– חוף המיועד ל[[גלישת גלים|גולשים]], ממוקם בצמוד למרינה ולחוף הנפרד. נקרא על שמו של הגולש גיל שניאור שנהרג בתאונת גלישה בחופי העיר. בחוף מתקיימות תחרויות גלישה ארציות אליהן מגיעים גולשים מכל רחבי הארץ.
* '''החוף הנפרד''' -– חוף רחצה המיועד לציבור הדתי והחרדי, נמצא מערבית מרובע י"א. החוף פתוח בשעות נפרדות לגברים ולנשים. סמוך לחוף נמצא רציף חנייה לאוטובוסים אשר מביאים מתרחצים מחוץ לעיר.
* '''חוף י"א''' -– חוף רחצה ותיק, מערבית מרובע י"א. בחוף מתחם דשא גדול, מסעדה ובתי קפה. סמוך לחוף נערכים בקיץ הרקדות [[זומבה]] המוניות והקרנות סרטים ליליות על גבי מסך ענק כחלק מאירועי "קיץ ישראלי באשדוד", וכן פועל בו מתחם כדורגל-מים ("ווטבול").
* '''חוף ט"ו-באר שבע''' (חוף "הריביירה") -– נמצא מערבית משדרות תל חי, בגבול שבין הרבעים ט"ו וי"ז. סמוך לחוף פועל בית המלון "לאונרדו פלאזה" ולצדו מוקם החל מ-2019 [[בית הלוחם]].
 
<gallery caption="" widths="150px" heights="150px" perrow="4">
שורה 432:
* סמוך לשדרות משה דיין ברובע ד', ניצב פסל "[[שמשון הגיבור]]", הממוטט את עמודי מקדש [[דגון]]. הפסל נוצר על ידי האמן ברוך וינד לזכר גיבורי [[השואה]] ו[[מלחמות ישראל]].
* בסמוך לגן אלישבע, ב"כיכר הנר", עומדת אנדרטת ברזל לזכר בני אשדוד שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה, בדמות נר דולק, נוצרה ב-[[1971]] על ידי מתילדה אלפרין, אם שכולה.
* ברחוב דב גור ברובע ו' ממוקמת אנדרטה לזכרם של מעפילי [[אגוז (ספינה)|הספינה אגוז]], שטבעה בדרכה ל[[חופי ישראל]] מ[[מרוקו]]. בירידה לחוף הקשתות ממוקמות שתי אנדרטאות נוספות להנצחת החללים ומפעל ההעפלה החשאי ממרוקו -– אנדרטת "צל ואור" ו"ממוריאל הזיכרון", לזכר לוחמי [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] שנפלו [[המחתרת היהודית במרוקו|במחתרת היהודית במרוקו]].
* בכניסה הצפונית לחוף גנדי ניצבת אנדרטה לזכר חללי ספינות המעפילים [[סטרומה]] ו[[מפקורה]], שיצר האמן ברוך וינד.
* בפארק "מגדלי התאומים" שברובע ד' ממוקמת אנדרטה לזכר הנרצחים ב[[פיגועי 11 בספטמבר]], וביניהם 5 ישראלים, אחת מהן תושבת אשדוד.
שורה 451:
==טבע עירוני==
בסקר [[טבע עירוני בישראל|טבע עירוני]]{{הערה|סקר שנערך בשנים 2015 - 2016}} נמצאו במרחב המוניציפלי של אשדוד 443 מיני צומח, 189 מיני בעלי חיים ו-32 אתרי טבע עירוני.
* '''בתי גידול''' -– [[חולות ניצנים]], [[בית גידול]] לח, רצועת החוף, משארי כורכר ושטחים חקלאיים.
* '''נחל לכיש''' -– בשטחו מקננים [[עופות מים]] רבים. חישות [[סוף|הקנים]] הנרחבות בשטח הן בית למגוון [[ציפורי שיר]]. בריכות המים הרדודות הנמצאות באזור היבש של הנחל מהוות גורם משיכה בעת [[נדידת עופות]].
* '''צומח''' -– 26 מינים נדירים מאוד או כאלה המוגדרים {{מונחון|"אדומים"|מינים נדירים בסכנת הכחדה}}, ביניהם: אגמון שרוע, אולדנית הכף, [[אירוס הארגמן]], בן חילף הביצות, גומא שרוני, [[גלדן מוארך]], חרחבינה חופית ועוד.
* '''יערות וחורשים''' -– הריכוז הגדול ביותר של עצי [[שיטה מלבינה]] בישראל, וכן שבעה חורשות ויערות נטועים. בעורף החוף קיימים אתרי חורש של [[אשל]]ים.
* '''עופות''' -– 145 מיני עופות, מתוכם 49 מינים המקננים בעיר.
* '''יונקים''' -– [[צבי ארץ ישראלי]], [[חזיר בר]], [[שועל מצוי]], [[ארנבת]], [[קיפוד מצוי]], [[גרביל החוף]], [[גרביל החולות]], [[ירבועיים|ירבוע החולות]], [[תן זהוב]], [[גירית מצויה]], [[זאב מצוי|זאב]] ו[[קרקל]].
* '''פרפרים''' -– 16 מיני [[פרפרים]].
* '''זוחלים''' -– [[נחש חולות]], [[ארבע קו מצוי]], [[צפע מצוי|צפע ארצישראלי]], [[זיקית ים-תיכונית|זיקית מצויה]], [[נחושית חולות]], [[שנונית חולות]], [[כוח אפור]] ועוד.
 
==ערים תאומות==
[[קובץ:Alain Juppé, Parc Bordeaux Ashdod, Israel.jpg|ממוזער|250px|[[אלן ז'ופה]], ראש העירהעירייה התאומה [[בורדו]], בביקור באשדוד, עם ראש העירהעירייה ד"ר יחיאל לסרי.]]
 
לאשדוד 12 [[ערים תאומות]]:
שורה 487:
==לקריאה נוספת==
*ניסים יחזקאל, '''אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל''', הוצאת כ.נ.ר., 1979.
* בועז רענן (עורך), '''אשדוד -– גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים''', הוצאת [[החברה להגנת הטבע]], 1990.
* בועז רענן, '''אשדוד 2000''', הוצאת החברה להגנת הטבע, 2000.
* נעם לוין, איל בן-דור, גיורא קדרון, '''השפעתם של גורמים אנושיים על השינויים העיתיים בקצב ההתייצבות של חולות אשדוד-ניצנים''', [[אופקים בגאוגרפיה (כתב עת)|אופקים בגאוגרפיה]] (57-58), 2003, עמ' 224–241.
שורה 500:
* {{בוט יישובים/0070|פרופיל}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557419705171|אשדוד (ישראל)}}
* [http://ashdodonline.co.il/?p=21583 המילון האשדודי המלא] -– השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר [http://ashdodonline.co.il/ אשדוד און-ליין]
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/jhsk-YkzIZg?t=141 ישראל רוגוזין מציג את התוכניות של תעשיות רוגוזין] ל[[פנחס ספיר]], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small>(התחלה 2:21)</small>
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/_ex2Pbot0zw?list=PLT-roSWIpp1Gw49p47hfE88qJyabx5g4y&t=312 יריית אבן הפינה לתעשיות רוגוזין באשדוד], [[סרטי גבע]], [[ארכיון שפילברג]], 1957 <small>(התחלה 5:12)</small>
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/8O04vT14YP4?t=264 חנוכת רחוב רוגוזין ושדרות בני ברית], [[יומני כרמל]], נובמבר 1958, <small>(התחלה 4:24)</small>
* [https://www.nli.org.il/he/maps/NNL_ALEPH003770585/NLI#$FL25570461 מפת אזור אשדוד, 1959] (הדפסת 1960) (באנגלית) -– אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]
* {{סרטונים}} [[סרט תיעודי]] על אשדוד, יולי 1961 | [https://www.youtube.com/watch?v=eQWpgkT6T4A&feature=related קריינות באנגלית] | [https://www.youtube.com/watch?v=h-WqqSlA0zE&index=100&list=PLFedlQVMB-j8Hn6rXEf71HQZii_6i6inc קריינות ברוסית] |
* {{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=fwX_9lrAd-g סרט תיעודי על אשדוד מ-1965]. בימוי: [[נתן גרוס]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אשדוד"