טומאת מדרס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עריכה, ניסוח, ויקיזציה
Haggai321 (שיחה | תרומות)
שורה 13:
 
== אופני היטמאות ==
חפץ הראוי להיטמא מדרס ניטמא כשאדם או חפץ בדרגת [[אב הטומאה]] מניח רוב משקל גופו על המדרס באחת מחמשה דרכים{{הערה|{{משנה|זבים|ב|ד}}.}};:
 
#'''עומד''' על המדרס
שורה 27:
* '''[[נידה]] ו[[זבה]]''' - אישה במהלך הו[[וסת]] החודשית נקראת "נידה", והיא "אב הטומאה" למשך שבעה ימים (כולל ימי הווסת עצמם), ובסופם עליה לטבול ב[[מקווה]]. אישה שמדממת שלושה ימים רצופים שלא בזמן ווסתה, נקראת "זבה". עליה להמתין עד שיהיו שבעה ימים שלמים ללא דימום ("[[שבעה נקיים]]"), ורק אז תוכל להיטהר בטבילה במקווה ובהקרבת קורבנות.
 
החומרות שקיימות בזב (מדרס, מעיינות והיסט) קיימים גם בנידה ובזבה, אלא שבהן ה"מעיינות" המטמאים כוללים את דם הווסת במקום הזרע, ונוספת חומרה נוספת - גבר המקיים [[יחסי מין]] עם נידה או זבה נקרא "[[בועל נידה]]", ונעשה "אב הטומאה" כמותן. אם כי, טומאתוטומאת הזב קלה יותר, בכך שבעוד שהנידה עצמה עושה את משכבה ומושבומושבה ל[[אב הטומאה]], עושה הזב את משכבו ומושבו ל[[ולד הטומאה]] בלבד{{הערה|{{רמב"ם|מטמאי משכב ומושב|ג|ב|ספר=טהרה}}.}}.
 
קיםקיים הבדל בין טומאת זב לזבה: בעוד שדם זב ורוקו מטמאים רק כאשר הם לחים, הרי שדם נידה זבה ויולדת מטמאים בין לחים ובין יבשים{{הערה|{{רמב"ם|מטמאי משכב ומושב|ב|א|ספר=טהרה}}.}}.
* '''[[טומאת יולדת]]''' - אישה במשך השבוע שלאחר לידת בן, או שבועיים לאחר לידת בת, ובמהלך ימים אלו דינה כנידה לכל דבר ועניין. לאחר מכן מתחילה תקופה הנקראת [[ימי טוהר]] שבה היא טמאה בדרגה פחותה, שנמשכת שלושים ושלושה ימים בלידת בן וששים וששה ימים בלידת בת. לאחר מכן היא צריכה להקריב קורבנות.
* '''[[טומאת מצורע]]{{הערה|{{רמב"ם|טומאת צרעת|י|יא|ספר=טהרה}}. וראו שם ב[[משנה למלך (פירוש)|משנה למלך]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58964&st=&pgnum=84] שדעת [[רש"י]], [[תוספות]], ה[[שמשון משאנץ|ר"ש]], וה[[אברהם בן דוד מפושקירה|ראב"ד]] שהמצורע אינו מטמא משכב ומושב אלא [[טומאת אוכלים|לטמא אוכלים]] דווקא כדין [[ולד הטומאה]], ואינו עושה את המשכב אב כזב.}}'''