תלמוד ירושלמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא מקובל להרחיב ככה על שם הערך בפתיח. כמו כן נעשו שינויים נוספים לא מקובלים. מש:תלמודאה בבקשה גש לדף השיחה לדון בנושא לפני שאתה משנה את הפתיח |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד קישורים לדפי פירושונים |
||
שורה 1:
{{מפנה|הירושלמי|ירושלמי}}
[[קובץ:Talmud yerushalmi-brakhot.GIF|שמאל|ממוזער|250px|העמוד הראשון של מסכת ברכות בתלמוד הירושלמי מהדורת [[דפוס ראם|דפוס וילנא]]]]
'''תַּלְמוּד ירושלמי'''{{הערה|'''תַּלְמוּד הַיְרוּשַּׁלְּמִּי''' נִקְרָא גַּם '''תַּלְמוּד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל''' [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=104820662&nTocEntryID=104822450 ראה כאן מקורות לשמות השונים של תלמוד ירושלמי אצל הראשונים והגאונים], '''תַּלְמוּדַא דִבְּנֵּי מַעַרַבַא''', '''תַּלְמוּד מַעַרַבַא''', '''תַּלְמוּד הַמַּעֲרָב''', '''יְּרוּשַׁלְּמִּי''' (בכתבי הריטב"א הרא"ה וחכמי [[פרובאנס]]), '''הַיְרוּשַׁלְּמִי''' (בכתבי הריטב"א הרא"ה וחכמי [[פרובאנס]]), '''[[ששה סדרי משנה|שַּׁ"סּ]]''', ובפי [[פרשן|פרשני התלמוד]] '''יָם הַתַּלְמוּד'''}} (נקרא גם '''תלמוד ארץ ישראל''', '''תלמודא דבני מערבא''', '''תלמוד המערב''', או בקיצור '''הירושלמי''') הוא אחד משני ה[[תלמוד]]ים המפרשים את ה[[משנה]] בהרחבה, ואף מוסיפים עליה דינים רבים. שמו '''תלמוד ירושלמי''' וכן '''תלמוד ארץ ישראל''' נקרא כן משום שהתחבר ב[[ארץ ישראל]] למרות שהתחבר בעיר [[טבריא]] על ידי האמורא [[רבי יוחנן]] רגילים לקרותו '''תלמוד ירושלמי''' לכבודה של העיר [[ירושלים]] ועוד משום שלשונו של התלמוד הזה הוא לשון בבלית סורית שהיו רגילים לדבר בה במיוחד בזמנם בעיר [[ירושלים]]{{הערה| [https://kotar.cet.ac.il/kotarapp/index/Chapter.aspx?nBookID=104820662&nTocEntryID=104822450 מקורות לשמות השונים של תלמוד ירושלמי אצל הראשונים והגאונים]}}. ההרחבה בה נוקט הירושלמי ממצעת בין ההרחבה המזערית הקיימת במספר מקומות ב[[תוספתא]] לבין ההרחבה הארוכה והמפותחת של ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. הוא כולל בתוכו את תלמודם של [[אמוראי ארץ ישראל]] ו[[אמוראי בבל|בבל]] על המשנה וכן על תחומים אחרים{{הבהרה|מה הכוונה תחומים אחרים}}.
הסוגיות שבתלמוד הירושלמי נערכו בארץ ישראל ב[[המאה השלישית|מאה השלישית]]. ה[[רמב"ם]] ייחס את החיבור לאמורא [[רבי יוחנן]], שהיה מגדולי האמוראים של ארץ ישראל{{הערה|הקדמה למשנה תורה. }}. אך מוזכרים בו אמוראים שחיו כמה דורות אחריו, והכוונה שזה יצא מבית מדרשו. [[מסכת נזיקין]] שונה באופייה מיתר התלמוד הירושלמי, והיא משקפת כנראה עריכה מוקדמת יותר, המזוהה על פי חוקרים מסוימים כ"תלמודה של קיסרין" הנזכרת בתלמוד זה מספר פעמים{{הערה|שם=תשק|ראו: שאול ליברמן, "תלמודה של קיסרין", ירושלים תרצ"א.}}. לפי הרב [[יצחק אייזיק הלוי]]<ref>דורות הראשונים, ח"ב, פרנקפורט תרס"ו, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20281&st=&pgnum=531 עמ' 526-536].</ref> התלמוד הירושלמי לא נערך כלל, והנוסח שבידינו נכתב כפי מה שהיו התלמידים ב[[ישיבת ציפורי]] משננים את עיקרי הדברים שלמדו מרבותיהם, לפני גזירות הקיסר [[קונסטנטיוס גאלוס|גאלוס]] והנציב הרומאי ארסקינוס בשנת [[ד'קי"א]] ([[351]]). בעקבות הגזירות פוזרה ישיבת ציפורי וחלק מאמוראי ארץ ישראל ירדו לבבל, והצטרפו לישיבת [[אביי]] ו[[רבא]]. ואילו פרופ' [[שאול ליברמן]] וחוקרים נוספים הראו שהתלמוד הירושלמי סודר ונערך.<ref>{{צ-ספר|מחבר=ש' ליברמן|שם=תלמודה של קיסרין|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תרצ"א, עמ' 25-20.}}</ref>
| |||