חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
שחזור לגרסה 36628297 מ־01:33, 3 ביולי 2023 מאת ישרראל |
||
שורה 5:
[[קובץ:קברו של רבי אברהם הראשון ושני ניניו.jpg|ממוזער|שמאל|קבר רבי [[אברהם וינברג (הראשון)]] (באמצע), רבי [[ישכר לייב וינברג]] (מימין) ורבי [[אברהם וינברג (השני)]] (משמאל)]]
[[קובץ:אהל רבי שמואל מסלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, ב[[בית הקברות היהודי בוורשה]]]]
'''חסידות סלונים''' (בכתיב [[יידיש|יידי]]: '''סלאנים''') היא חצר [[תנועת החסידות|חסידית]] שנוסדה בעיר [[סלונים]], ב[[מערב]] [[בלארוס]], באמצע [[המאה ה-19]]. מ-1981 מחולקת החסידות לשתי חצרות, שתיהן בירושלים: הגדולה יותר, '''סלונים''', בראשות רבי [[שמואל ברזובסקי]];
== שורשי החסידות ==
שורה 29:
בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת [[תרל"ג]] ([[1873]]) כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות ל[[ארץ ישראל]], להשתקע ב[[טבריה]] ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק גדול מבני החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רב העיר, הרב [[משה קליערס]] היה חסיד סלונים.
ראשי החסידות בטבריה בדור הראשון היו תלמידי רבי [[משה מקוברין]], הרב הערש מיכל (שהיה הממונה על כולל רייסין), הרב אליעזר הכהן רוזובסקי
לאחר הקמת [[ישיבת בית אברהם]] החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. ב[[שנות ה-60]] עבר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.
שורה 49:
לאחר פטירתו נערכו בחירות בין ארבעה מועמדים: הרב אהרן לוריא, הרב יצחק מתתיהו לוריא, רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] ורבי [[שלום נח ברזובסקי]]. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך הוא תמך בחמיו, רבי אברהם וינברג, שאכן נבחר לבסוף ברוב קולות וכיהן כאדמו"ר 27 שנים.
לפני
▲רבי שלום נח, היה חבר [[מועצת גדולי התורה]] ונשיאות [[ועד הישיבות]]. מפורסם בשל [[סדרת ספרים|סדרת הספרים]] שחיבר, [[נתיבות שלום]]. רבי שלום נח נפטר ביום [[ז' באב]] [[ה'תש"ס]].
===תקופת האדמור שמואל ברזובסקי===
ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי [[שמואל ברזובסקי]]. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה '''דרכי נעם''' וכל '''נתיבותיה שלום'''", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". לחסידות בראשותו קהילות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[קריית גת]], [[אלומה (יישוב)|חזון יחזקאל]], [[עמנואל]] [[אלעד]] ו[[בית שמש]], וכן קהילות קטנות מחוץ ל[[ישראל]] ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[לונדון]]. בשנת 2016 מנתה החסידות כ-1,400 בתי-אב, רובם הגדול בישראל.
שמה של החסידות התפרסם בציבור הכללי ב[[בג"ץ עמנואל|
===השתייכות פוליטית===
שורה 70 ⟵ 68:
פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב [[יידיש|יידי]] - "סל'''א'''נים", בעוד הפלג המרכזי מכונה סל'''ו'''נים.
[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי [[אברהם וינברג (הרביעי)|אברהם וינברג]]]]
המתנגדים להכתרתו של רבי [[שלום נח ברזובסקי]] הכתירו לאחר
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות. לחסידות זו מוסדות בשם "באר אברהם" ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]], [[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]], ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. הקהילה מנתה 732 בתי-אב ב-2016.
שורה 86 ⟵ 84:
<gallery>
▲קובץ:Slonimbb.JPG|רבי [[אברהם וינברג (בני ברק)|אברהם וינברג]] מסלאנים
</gallery>
==חסידים מפורסמים==
*
*
*
*הרב [[חיים ורנר]] - [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] חסידי מפורסם, בנו של הרב אשר זאב.
*[[אהרן סורסקי]] - סופר וביוגרף חרדי.
| |||