חסידות סלונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 36628297 מ־01:33, 3 ביולי 2023 מאת ישרראל |
החזרת קישור פנימי שנמחק בשחזור. את שאר העריכות לא מצאתי מועילות לערך |
||
שורה 29:
בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת [[תרל"ג]] ([[1873]]) כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות ל[[ארץ ישראל]], להשתקע ב[[טבריה]] ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק גדול מבני החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רב העיר, הרב [[משה קליערס]] היה חסיד סלונים.
ראשי החסידות בטבריה בדור הראשון היו תלמידי רבי [[משה מקוברין]], הרב הערש מיכל (שהיה הממונה על כולל רייסין), הרב אליעזר הכהן רוזובסקי הרב מנדל וועג והרב יהודה לייב קסטלניץ (אחיינו וכותב תורותיו של ה"יסוד העבודה") וכן הרב מרדכי לידר (ממונה על כולל רייסין וחותנו של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] ה"ברכת אברהם"). בדור שאחר כך היו ראשי העדה רבי יצחק מתתיהו סנדברג, רבי נח וינברג, רבי [[מרדכי חיים סלאנים]] והרב [[משה קלירס]]{{הערה|על חסידי סלונים בטבריה ראו עוד: [[ברוך לב]], '''חיים שיש בהם''', פרק טבריה של מעלה.}}.
לאחר הקמת [[ישיבת בית אברהם]] החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. ב[[שנות ה-60]] עבר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.
| |||