חסידות סלונים – הבדלי גרסאות

בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת [[תרל"ג]] ([[1873]]) כמה מנכדיו, בהם רבי נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות ל[[ארץ ישראל]], להשתקע ב[[טבריה]] ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק גדול מבני החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רב העיר, הרב [[משה קליערס]] היה חסיד סלונים.

 

 

לאחר הקמת [[ישיבת בית אברהם]] החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. ב[[שנות ה-60]] עבר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.

 

== לאחר השואה ==

===תקופת האדמור שלום נח ברזובסקי===

בעיצומם של ימי השואה בב' חשוון ה'תש"ב הקים רבי [[שלום נח ברזובסקי]] את [[ישיבת בית אברהם]] ב[[ירושלים]] שהייתה הבסיס לשיקומה של חסידות סלונים לאחר השואה.

ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי [[שמואל ברזובסקי]]. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה '''דרכי נעם''' וכל '''נתיבותיה שלום'''", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". לחסידות בראשותו קהילות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]], [[קריית גת]], [[אלומה (יישוב)|חזון יחזקאל]], [[עמנואל]] [[אלעד]] ו[[בית שמש]], וכן קהילות קטנות מחוץ ל[[ישראל]] ב[[בורו פארק]], [[מונסי]], ו[[לונדון]]. בשנת 2016 מנתה החסידות כ-1,400 בתי-אב, רובם הגדול בישראל.

 

 

===השתייכות פוליטית===

פלג זה מאיית את שם החסידות בכתיב [[יידיש|יידי]] - "סל'''א'''נים", בעוד הפלג המרכזי מכונה סל'''ו'''נים.

[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי [[אברהם וינברג (הרביעי)|אברהם וינברג]]]]

 

בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות. לחסידות זו מוסדות בשם "באר אברהם" ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]], [[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]], ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. הקהילה מנתה 732 בתי-אב ב-2016.

רבי שלום נח ברזובסקי דיבר רבות על מעלת וקדושת [[ארץ ישראל]], והורה לחסידיו למעט לצאת מהארץ, מלבד במקרים נצרכים. גם האדמו"ר הנוכחי, רבי שמואל ממשיך בדרך זו. רבי שמואל גם מתנגד לנסיעה לנופש או לשבתות במלונות אף בארץ.

 

 

<gallery>

</gallery>

 

==חסידים מפורסמים==

*הרב [[חיים ורנר]] - [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] חסידי מפורסם, בנו של הרב אשר זאב.

*[[אהרן סורסקי]] - סופר וביוגרף חרדי.