ליברליזם – הבדלי גרסאות

עקרון היסוד העומד בבסיסו של הליברליזם הוא ריבונותו של הפרט על גופו וחייו, וזכותו לפעול כרצונו ללא כפייה. מתוך כך נגזרת התנגדות לאלימות כלפי גופו או רכושו של אדם אשר לא יזם אלימות כלפי גופו או רכושו של אחר. בשל כך ליברליזם מבקש לצמצם את התערבות מוסדות המדינה בחיי האזרח בכלל תחומי החיים, ומעדיף התאגדות חופשית ומסחר חופשי. יש הרואים ב[[אמרת כנף|אמרת הכנף]] "חיה ותן לחיות"{{הערה|{{קישור כללי
|הכותב=הרב [[אורי שרקי]], פרופסור [[קרלו שטרנגר]]
|כתובת=http://orot.tv/Article.aspx?id=651{{קישור שבור|31 בדצמבר 2017}}
|כותרת=הרב והפרופסור: חיה ותן לחיות
}}{{קישור שבור}}}} כתמצית הגישה. בספרות האקדמית גישה זו כונתה גם [[חירות שלילית]] על ידי [[ישעיה ברלין]], [[עקרון ההיזק]] (Harm principle) על ידי [[ג'ון סטיוארט מיל]] ולעיתים היא מכונה [[עקרון האי-תוקפנות]]. בחלוקה הפוליטית המקובלת ל[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאל וימין]] הליברליזם אינו משתייך במובהק למחנה השמאל או למחנה הימין, שכן הליברליזם האזרחי משויך על פי רוב לשמאל ואילו הליברליזם הכלכלי לימין.{{ביאור|אף כי כיום הליברליזם משויך לפעמים לימין, ובעבר שויך במובהק לשמאל.}} נימוקים בזכות הליברליזם קודמו על בסיס [[תועלתנות|תועלתני]], [[דאונטולוגיה|דאונטולוגי]] ו[[תאולוגיה|תאולוגי]].