|
:במסכת [[יבמות]] נכתב כי "מותר לשנות (מהאמת) מפני השלום"{{הערה|{{בבלי|יבמות|סה|א}}: אמר רבי אילעא משום רבי אלעזר ברבי שמעון מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום}}. רבנים שונים נתנו לקביעה זאת פירוש רחב יותר, והציעו מצבים נוספים בהם מותר ואף מצווה לשקר:
:[[יוסף חיים מבגדאד|הבן איש חי]] פסק כי מותר לזייף [[צוואה]] של אדם שנפטר כדי למנוע מבתו לתבוע את חלקה בירושה ב[[ערכאות של גויים]]: "ודאי שרי (מותר) ואין בזה חשש מדבר שקר דארז"ל (דאמרו רבותינו ז"ל) משנים מפני דרכי השלום והא עדיפא להקים דגל התורה ואין לך שלום גדול מזה"{{הערה|שו"ת תורה לשמה, סימן שעא}} כלומר: "הקמת דגל התורה" נחשבת לשלום ולכן מותר לשקר למענה.
* במאמרו "עקרונות המשפט העברי וספרות השו"תים בעניין שקר ואמת בטיעונים ובעדויות" סוקר השופט ד"ר מנחם קליין מקורות הלכתיים רבים העוסקים בהיתרים ובאיסורים לשקר. בסיכום המאמר קובע קליין כי לפי כל הפוסקים החרדים בימינו, וחלק מהפוסקים הדתיים הלאומיים, בתי המשפט במדינת ישראל נחשבים ל[[ערכאות של גויים|ערכאות עכו"ם]], ומציין כי לאור תפישה זו קבע [[זלמן נחמיה גולדברג|הרב גולדברג]] שבמקרים מסוימים מותר להביא טענות שקריות בפני בתי המשפט, משום שהן נחשבות ל"אמירות מחוץ לבית הדין".{{הערה|מנחם (מריו) קליין, [https://www.psakdin.co.il/Document/%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9A-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98%D7%99 עקרונות המשפט העברי וספרות השו"תים בעניין שקר ואמת בטיעונים ובעדויות], באתר [[פסקדין (אתר אינטרנט)|פסקדין]], נובמבר 2012}} הרב [[דב ליאור]] הדגיש כי בעניין זה יש להבדיל בין משפט שמטרתו "בירור האמת", בו אסור לשקר בבתי דין של גויים, ומשפט שמטרתו "עשיית סדר", בו "מותר לשקר על מנת לסובב את כפייתם לביצוע דין התורה". ליאור קבע כי [[משפט אזרחי|תביעות אזרחיות]], ובפרט כשהן ממוניות, שייכות למקרה הראשון, ולפיכך אין לשקר בהן לבית המשפט.{{הערה|עוז מורנו, [https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/12-1-16.pdf עביד איניש דינא לנפשיה], מאורנו י"ב, כסלו התשע"ה, עמ' 182-185}}
=== נביא שקר ===
|
