|
===אמונותיהם ודרכם===
הצדוקים לא האמינו בהישארות הנפש וב[[תחיית המתים]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[איל רגב]]|שם=הצדוקים והלכתם|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יצחק בן צבי|שנת הוצאה=2005|עמ=21-22}}</ref> ובשכר ועונש ב[[העולם הבא|עולם הבא]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חיים ה' כהן|שם=מצדוק ועד צדוק|כתב עת=|שנת הוצאה=2004|קישור=https://law.haifa.ac.il/images/lawGov/vol7-1/1-cohen.pdf}}</ref>. בשל כפירה בעולם הבא דגלו רבים מהם ב[[נהנתנות]]. הם כפרו באמונה ב[[מלאך|מלאכים]] וצמצמו את האמונה ב[[השגחה]].
=== זלזול בפרושים ===
חכמים מזכירים כמה הנהגות של הפרושים שהצדוקים היו לועגים עליהן. הנהגות אלו היו קשורות בנקודות המחלוקת של הצדוקים עם הפרושים. בתוך הנהגות אלו:
* חכמים הקפידו מאוד על טהרת פרה אדומה. מסיבה זו בהכנת אפר הפרה לא סמכו על כשרותם של אפר הפרה שנשארו מההכנות הקודמות, ולא סמכו על טהרתו של אף אדם. לכן נהגו שהנחת אפר הפרה על גבי מי המעין לא יעשו על ידי אדם. היו קושרים מקל עם חוט לקרניים של עז, ומניחים את המקל בקערה עם האפר. העז היה מושך במקל ומעט מהאפר היה נזרק לכלי המים (משנה פרה ג,ג).
* היו קושרים כלים לקרני השור, וכאשר היה מתכופף לשתות מים הכלים היו מתמלאים מאליהם (תוספתא פרה ג,ג).
* חכמים התירו לעמי הארצות להיכנס למקדש בשלושת הרגלים, וקבעו את ההלכה שבזמן הרגל "כל ישראל חברים". זאת כנגד דעתם של הצדוקים שסברו שאין להכניס למקדש מי שאינו מקפיד כראוי על דיני טומאה וטהרה. לכן נאלצו הפרושים לטבול את כלי המקדש אחרי החג (משנה חגיגה ג,ח). הצדוקים לעגו להם שבשלב הבא הם גם יטבילו את גלגל החמה (ירושלמי שם).
בחלק מהמקרים ניתן לראות ויכוח בין החכמים האם להפסיק הנהגה זו, כדי למנוע את זלזול הצדוקים. יתכן שהיה זה קשור ברצון של הפרושים באהדה של העם, על מנת שילכו בדרכם בשמירת המצוות. התפיסה של הצדוקים היתה אליטיסטית ופחות התחשבה בדעת הציבור.
==תולדות הצדוקים==
| 