סטף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת פרמטר "מנויים" בתבנית:הארץ (תג)
Haim Kenig (שיחה | תרומות)
תוספת על פיגוע בשנות החמישים וכן ע"פ מעריב קראו למקום "כפר הלוחמים"
שורה 50:
במהלך [[ההפוגה השנייה]] הועברו אנשי [[בית נקובא]] לכפר, אולם לבסוף התיישבו בשולי [[אבו גוש]]{{הערה|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה''', עמוד 409}}.
 
לאחר מלחמת העצמאות, ב-[[7 בנובמבר]] [[1949]] הוקם במקום כפר של עולים מצפון אפריקה בשם "ביכורה". היישוב הוקם בעזרת [[מפלגת הלוחמים]] של יוצאי ארגון ה[[לח"י]]{{הערה|1=[[זאב וילנאי]], '''אנציקלופדיה לידיעת הארץ''', תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 152.}}. ולכן היו שקרו למקום "כפר הלוחמים", <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1950/08/17/01/article/5|כותרת=⁨יהוד י נהרג בהתקפה י מסתננ ם בהר יהודה ⁩ {{!}} ⁨מעריב⁩ {{!}} 17 אוגוסט 1950 {{!}} אוסף העיתונות {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-26}}</ref> אך הוא ננטש כעבור זמן קצר{{הערה|1=לפי טבלת השינויים של ה[[למ"ס]] סמל היישוב בוטל בשנת 1955, ההגדרה של ביטול הסמל היא: יישוב או מקום שחדלו או שלא עמדו בתנאי ההגדרה של יישוב או מקום.}}. ב[[שנות החמישים]] שימש המקום כאתר אימונים של [[יחידה 101]] ושל [[חטיבת הצנחנים]], דבר שהאיץ את הריסת בתי הכפר. בשנות ה-60 התקיים במקום סניף של בסיס ה[[טירון|טירונים]] של צה"ל, [[בה"ד 4]].
 
ב16 אוגוסט 1950 בהתנפלות של מסתננים על המקום נרצח אחד המתיישבים <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1950/08/17/01/article/5|כותרת=⁨יהוד י נהרג בהתקפה י מסתננ ם בהר יהודה ⁩ {{!}} ⁨מעריב⁩ {{!}} 17 אוגוסט 1950 {{!}} אוסף העיתונות {{!}} הספרייה הלאומית|אתר=www.nli.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-08-26}}</ref>
 
ב[[שנות החמישים]] שימש המקום כאתר אימונים של [[יחידה 101]] ושל [[חטיבת הצנחנים]], דבר שהאיץ את הריסת בתי הכפר. בשנות ה-60 התקיים במקום סניף של בסיס ה[[טירון|טירונים]] של צה"ל, [[בה"ד 4]].
 
במהלך שנות ה-60, נהרס הכפר ביזמת הממשלה. במאמר בקתדרה מביא [[אהרון שי]] את דבריו של משורר צעיר, שהיה מדריך בתנועת הצופים על ההרס: {{ציטוטון|ליד המושב [[אבן ספיר]], באזור ירושלים, היה כפר ערבי בשם 'סטף', ובו בתי אבן קרירים וסמטאות צרות מרופדות בגפנים ובתאנים והיה שם מעיין עם מים צלולים שקלחו בין הסלעים. והנה בביקורו האחרון 'לא היה שם שום דבר', רק כמה קירות וגלי אבנים. את המעיין חתמו בפחים חלודים. שמו במקומו ברז.}}{{הערה|1={{קתדרה|אהרן שי|גורל הכפרים הערביים הנטושים במדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים ולאחריה|105.6|}}}}