יעקב אריה אלתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקונים ומקור תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכה של 188.64.207.123 (שיחה) לעריכה האחרונה של מוישימי |
||
שורה 32:
הרב אלתר נחשב לאיש החזק ב[[אגודת ישראל]]. בצוותא עם [[דגל התורה]] ה[[ליטא]]ית מרכיבות שתי המפלגות את סיעת [[יהדות התורה|יהדות התורה והשבת]] בכנסת. באופן מסורתי הוצב נציג חסידות גור בראש הרשימה (ובאופן חריג בתחילת הנהגתו יצג מאיר פרוש את גור במקום הראשון.) ובראשות הסיעה בכנסת של יהדות התורה, עד ל[[הכנסת השש עשרה|כנסת השש עשרה]], שבה מונה נציג [[חסידות בעלז]] לעמוד בראשות הסיעה. נציגו הפוליטי הבולט של האדמו"ר מגור, החל מ[[הכנסת החמש עשרה]] הוא [[יעקב ליצמן]]. לקראת [[הכנסת העשרים וחמש]] התמנה לעמוד בראש סיעת [[יהדות התורה]] מטעם [[חסידות גור|הסיעה המרכזית]] ב[[אגודת ישראל]] הרב [[יצחק גולדקנופף]] המשמש כחזן בתפילות השבתות ימים טובים ו[[ימים הנוראים]] ב[[חסידות גור]] ומשמש גם כמזכיר [[ועדת הרבנים למען קדושת השבת]] והיה חבר מועצת [[עיריית ירושלים]] ומנכ"ל רשת גני ילדים ומעונות יום של [[בית יעקב]] ו[[בית פתחיה]].
הרב יעקב אלתר יחד עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] הקימו את רשת "נתיבות משה". שני הרבנים נסעו ל[[ארצות הברית]] ול[[אירופה]] להתרמת הקהילות המקומיות המתגוררות שם עבור מוסד זה ועבור מוסד "[[החינוך העצמאי]]" ורשת "[[שובו]]", בשנים [[ה'תשנ"ח]] 1998,{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.746622 רשת "נתיבות משה": 18 בתי ספר ו-2,500 תלמידים תוך שלוש שנים] באתר הארץ}} [[ה'תשס"ו]] 2006 ו -[[ה'תשס"ז]] 2007,{{הערה|[[יאיר אטינגר]], [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1405652 הרבנים האשכנזים הבכירים קראו למזרחים של מארסיי לחזור בתשובה] הארץ, 4 במאי 2007}} וכן לחיזוק ועידוד הקהילות היהודיות במקום. לאחר נסיעותיהם המשותפות שררה מתיחות בין חצרות הרבנים שהובילה לשורה של מהלכים מנוגדים בין אגודת ישראל ו[[דגל התורה]]. בבחירות לראשות עיריית ירושלים תמכו שני הציבורים במועמדים שונים ודגל התורה הקימה עמותה חדשה לחינוך העצמאי בשיתוף פעולה עם [[סיעת שלומי אמונים]]. ב[[אלול]] [[תשע"ו]] הופיע הרב שטינמן בחתונתו של נכדו של הרב אלתר, צעד שהתפרש כקריאה לפיוס ולשלום.{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|חתונת השלום: מרן הרב שטיינמן השתתף בשמחת בית גור|209897|13 בספטמבר 2016}}}} שבועיים לאחר מכן
הרב אלתר עמד בקשרי ידידות עם הרבי [[מנחם מנדל שניאורסון]] מחב"ד, פעמיים טס לארצות הברית ונפגש עם הרבי לשיחה אישית ממושכת בנושאים תורניים ועסקנות ציבורית, הרבי מחב"ד התייחס אליו בהערכה חריגה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-08-18-שיח-שרפי-קודש.pdf|כותרת=שיח שרפי קודש|תאריך=יום ה' כ"ד אייר התשל"ז}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2021/08/18-08-2021-15-09-23-הביקור-האחרון.pdf|כותרת=הביקור האחרון|תאריך=ו' אדר שני תשמ"ט}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/132110/|הכותב=חב"ד אינפו|כותרת=ביקור האדמו"ר מגור אצל הרבי|אתר=חב"ד אינפו|תאריך=2016-03-21|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2023-08-23}}</ref>.
שורה 52:
חסידות גור בהנהגתו מונה כיום (תחילת תשפ"ג) כ-15,000 משפחות שהם כ-100,000 נפשות.
בתקופת הנהגתו [[הפיצול בחסידות גור|התפצלה החסידות]] ופלג ממנה פרש בראשות בן דודו רבי [[שאול אלתר]] והקים את [[קהילת פני מנחם]]. פעמים רבות נטען כי הוא אינו יודע דבר על כך ואינו מעודד את החרמות והנידויים שהכריזו בכירים בחצרו נגד הפורשים, אולם יש הטוענים כי כל הצעדים נעשים בהנחיותיו הישירות או העקיפות{{מקור|נושא=ישראל}}.
==משפחתו==
| |||