הערכה עצמית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדיווח עצמי
אין תקציר עריכה
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1:
בנות ובנים תאהבו את עצמכם אל תפחדו להכניס אוכל לגוף משקל עולה ויורד ככה זה כל הזמן אם אתם רוצים לראות את עצמכם מחוטבים תשתדלו להתאמן ולאכול בריא וגם אם אתם אוכלים משהו לא בריא אל תכעסו על עצמכם הכל בסדר נופלים וקמים כל הזמן אבל קודם כל תאהבו את עצמכם איך שאתם תעריכו את עצמכם כי מגיע לכם
[[קובץ:A picture is worth a thousand words.jpg|ממוזער|238x238px|"התפיסה העצמית היא מה שאנו חושבים על ה'עצמי'. ההערכה העצמית היא האומדן החיובי או השלילי של אותו 'עצמי', וכיצד אנו מרגישים איתו"]]
'''הַעֲרָכָה עַצְמִית''' הוא מונח ב[[פסיכולוגיה]] המתאר את ההערכה ה[[רגש]]ית על שוויו של האדם, שיש לאדם על עצמו. המונח מתאר הן כיצד ה[[אדם]] שופט את עצמו, והן כיצד הוא מתייחס לעצמו. ההערכה העצמית מתבטאת במספר רבדים נפשיים: ב[[תפיסה]] (לדוגמה, "אני מוכשר", "אני בעל ערך"), ברגשות (כגון ייאוש, גאווה, בושה), וב[[התנהגות]].{{הערה|שם=:0|Hewitt, John P. (2009). Oxford Handbook of Positive Psychology. Oxford University Press. pp. 217–224}} הערכה עצמית היא ההערכה השלילית או החיובית של העצמי, במובן של מאפייני הרגשות שחש האדם כלפי עצמו.
 
נטיית ההערכה העצמית של האדם מהווה אומדן לדעת האדם בנוגע לשוויו.{{הערה|שם=:1|Olsen, J.M., Breckler, S.J., &Wiggins, E.C. (2008). Social Psychology Alive(1st ed.) Canada:Nelson}} באמצע שנות השישים, מוריס רוזנברג ועוד תאורטיקנים חברתיים הגדירו את ההערכה העצמית כ"יכולת החווייתית של האדם להתמודד עם האתגרים הבסיסיים שבחיים, ולהיות ראוי ל[[אושר]]".{{הערה|Baumeister, Smart, & Boden, 1996}}
 
חוקרים אחרים הדגישו כי ההערכה העצמית היא שילוב של ביטחון עצמי (תחושת היכולת העצמית של האדם) וכבוד עצמי. ההערכה העצמית נבנית מהאומדן והשפיטה העצמית המובלעים בחיי כל אחד; כל אדם שופט את יכולותיו להתמודד עם אתגרי החיים, בהבנת ופתירת בעיות, בזכותו להשיג אושר, ובזכותו לקבלת כבוד מהסביבה.{{הערה|Nathaniel Branden. Cómo mejorar su autoestima. 1987. Versión traducida: 1990. 1ª edición en formato electrónico: enero de 2010. Ediciones Paidós Ibérica. {{ISBN|978-84-493-2347-8}}}}
 
הערכה עצמית משקפת את המורכבות שביחס בין האדם ל[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]], בין הפסיכולוגיה וה[[סוציולוגיה]], שכן היא מעתיקה את היחס בין האדם לחברה ל[[נפש]] בפנימה, וכביכול מפגישה את האדם עם עצמו. על כן תחום זה נחקר רבות. הערכה עצמית יכולה להיות תקפה לגבי נושא מסוים (לדוגמה, "אני מאמין שאני סופר טוב ואני שמח על כך") וגם לגבי תחום רחב יותר (לדוגמה, "אני חושב שאני אדם רע, ואני מרגיש רע עם עצמי").
 
==תאוריות==