משה דוד ואלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 37137534 של 2A02:5080:188D:532D:DF1C:13DE:F0AA:5502 (שיחה) למה זה נצרך?! |
אין תקציר עריכה תגיות: שחזור ידני שוחזרה קישורים לדפי פירושונים |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| תמונה = Rabbi Moses David Valle Tomb.JPG
רבי '''משה דוד ואלי''' (~[[1697]] – [[17 בדצמבר]] [[1776]], [[ז' בטבת]] [[ה'תקל"ז]]) היה פרשן [[מקרא]], [[רופא]], מלומד, ו[[מקובל]] יהודי מ[[איטליה]]. חי בעיר [[פדובה]]. היה [[תלמיד חבר]] של ה[[רמח"ל]]. לפי החוקר [[יוסף אלמנצי]], היה הרמ"ד ואלי רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.▼
| כיתוב = תמונת קברו
|בת זוג = שימחה ואלי
}}
▲הרב רבי '''משה דוד וואלי''' כינוייו '''הרמד"ו''' וגם '''הרמ"ד ואלי''' (
ואלי היה [[תלמיד חבר]] של ה[[רמח"ל]]. לפי החוקר [[יוסף אלמנצי]], הוא היה רבו של הרמח"ל בקבלה בתחילת לימודו.
== ביוגרפיה ==
נולד לרבי שמואל, ובהיותו בגיל 17 בלבד סיים את לימודי הפילוסופיה והרפואה בציון לשבח מאת מורו [[ברנרדינו רמציני]]. למד אצל
הרב ואלי היה [[איש אשכולות]], בעל ידיעות נרחבות ב[[מקרא]], [[פילוסופיה]], [[רפואה]] ועוד. למד רפואה ב[[אוניברסיטת פדובה]].
בגיל 25 כתב יומן אישי באיטלקית שנחשב עד לתרגומו לפולמוס על הנצרות בשם [https://digitalcollections.jtsa.edu/islandora/object/jts:666592 "I Sette Giorni della Verit"]. בכתב היד הוא מתעד את הוויכוח הפנימי שהתחולל בתוכו. בספר ניכר ששולט בשפות [[יוונית]], [[לטינית]], וכן בענייני [[היסטוריה]], [[גאוגרפיה]], [[שירה]], [[ספרות]], וה[[נצרות|דת הנוצרית]]. כך הוא כותב בהקדמתו לחיבור:
לשיטתו, החכמות של הימים הקדמונים רובן אמת לעומת החכמות החדשות בתקופתו שרובן שקר ועל פי זה תמך בתיאורית [[ארבע הליחות]] ובשיטת הרפואה של [[גלינוס]], [[היפוקרטס|היפוקרטוס]] ו[[אבן סינא]] ש'מועילה בעצם ומזיקה במקרה לעומת רפואת הכימיקה שמזיקה, מועילה לפעמים ולא בעצם'.▼
{{ציטוט|תוכן=בְּדִיּוּק הַשָּׁנָה תָּקַף אוֹתִי פִּתּוּי שְׂטָנִי… שֵׁשׁ שָׁנִים סָבַלְתִּי מִמַּחֲלָה מַכְאִיבָה, וְכָךְ הִגַּעְתִּי לְהַכִּיר בְּעַצְמִי, מִי אֲנִי… אֲנִי נִשְׁבַּע לְךָ, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁמִּלְּכַתְּחִלָּה הִקְדַּשְׁתִּי אֶת כֹּל לִבִּי לֶאֱמוּנָה אֲדוּקָה בָּהּ׳ רָאִיתִי אֶת עַצְמִי בְּמֵעֵין יֵאוּשׁ מוּזָר… הַנַּח לַהֲמוֹנִים הָרַבִּים לָלֶכֶת שְׁבִי אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם מְקֻשָּׁט וּמְגֻנְדָּר. קַבֵּל אֶת הָ[[אמת|אֱמֶת]] גַּם אִם הִיא עֵירֹמָה. וַאֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ נֶאֱמָנָה, שֶׁהִיא יָפָה בִּזְכוּת עַצְמָהּ, וְאֵינָהּ זְקוּקָה לְשׁוּם בֶּגֶד לְהִתְקַשֵּׁט בּוֹ… הִרְהַרְתִּי וְכָתַבְתִּי כְּדֵי לָשִׂים בְּנֶאֱמָנוּת עַל הַנְּיָר אֶת כֹּל מָה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִשְׁמֹר בְּזִכַרוֹן עָשִׂיתִי זֹאת בְּצוּרַת דּוּ שִׂיחַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הִתְחוֹלְלוּ בִּדְבָרַי בְּתוֹכִי עָשִׂיתִי טָעֻיּוֹת רַבּוֹת בִּיצִירָתִי זוֹ, רָצִיתִי לְהוֹצִיא אוֹתָהּ פְּגוּמָה לְמַעַן הַלֶּקַח שֶׁיָּפִיק הַקּוֹרֵא, חֲמֹל עַל הַטָּעֻיּוֹת אִם תִּמְצָא אוֹתָן, וְדַע לְתַקֵּן אוֹתָם בְּעַצְמְךָ. קְרָא וּבְחַן אֵת הַכָּתוּב, לְמַד מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁתִּלְמַד עֲשֵׂה, אִם אַתָּה חָפֵץ בְּאוֹשֶׁר מוּשְׁלַם.
|מקור=תרגום ההקדמה מכתב היד באיטלקית}}
כמו כן חיבר עשרות חיבורים על כל ה[[תנ"ך]] המתפרשים על 17,074 עמודים, חלקם עדיין בכתב יד. בהיותו בגיל 26 שנים כבר כתב את ביאורו הראשון על ה[[תנ"ך]] בדרך ה[[פרד"ס]] המשלב את הפשט והסוד יחדיו ומקשר בין פסוק לפסוק ובין עניין לענין ובין פרק לפרק עד שכמעט כל ספר התנ"ך מתפרש כהמשך אחד וכמחרוזת הקשורה אחת בחבירתה, חיבור ושיטת פרשנות [[נדיר]]ה מאוד שאינו מצוי בכל ספרי הפרשנים הדורות שקדמו לו ובאו אחריו, אך בחיבוריו אינו מציין מראי מקומות למקורותיו. בחיבוריו אינם מסודרים בסדר כלשהו, אלא כתובים באופן [[אסוציאטיבי]]. בחיבוריו הוא מזכיר כמה פעמים דברים ששמע ב[[איטליה]] מהרמח"ל, בלשון הזו '''וכן שמעתי מדודי ורעי{{הערה|נלקח מלשון הפסוק בספר [[שיר השירים]] פרק ה פסוק טז, '''חִכּוֹ֙ מַֽמְתַקִּ֔ים וְכֻלּ֖וֹ מַחֲמַדִּ֑ים '''זֶ֤ה דוֹדִי֙ וְזֶ֣ה רֵעִ֔י''' בְּנ֖וֹת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם'''}} החביב אלי ביותר המשכיל [[משה חיים לוצאטו|מח"ל]]'''. כמו כן ניכרת בחיבורו השפעה של קבלת המקובל ה[[ספרד]]י רבי [[אברהם אבולעפיה]] ומזכירו בכתביו.
▲לשיטתו, החכמות של הימים הקדמונים רובן [[אמת]] לעומת החכמות החדשות בתקופתו שרובן שקר ועל פי זה תמך בתיאורית [[ארבע הליחות]] ובשיטת הרפואה של [[גלינוס]], [[היפוקרטס|היפוקרטוס]] ו[[אבן סינא]] ש'מועילה בעצם ומזיקה במקרה, לעומת רפואת הכימיקה שמזיקה, מועילה לפעמים ולא בעצם'.
{{ציטוט|תוכן=אִם תֹּאמַר, שֶׁהֶחָכְמָה צְרִיכָה לְּהִשְׁתַּווֹת אֶל מְּקַבֵּלֶיהַ, וְהָרְפוּאָה הַקַּדְמוֹנִית הָיְתָה טוֹבָה אֶל הַקַּדְמוֹנִים, אַךְ אֶל הַחֲדָשִׁים צְרִיכָה רְפוּאָה חֲדָשָׁה שְׁתִּשּׁתַּוֵה לְמִזְגָם וְלִתְכוּנָתָם. דַּע שֶׁזֶּהוּ '''דֶּרֶךְ עִקְּשׁוּתּ''' כִּי הָ'''אֱמֶת''' לֹא יִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם בְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְלָכֵן אֵין לְהַחֲלִיף אֶת הָרְפוּאוֹת בְּשׁוּם פָּנִים מִמָּה שְׁלִימֵדוּנוּ קַדְּמוֹנֵינוּ. אֶלָּא שֶׁיִּפֹּל אֵיזֶה שִׁנּוּי בְּכַמּוּת הָרְפוּאָה בִּלְבַד וְלֹא בָּאֵיכוּת שֶׁלָּהּ, וְזֶהוּ '''לְפִי שְׁנִתְּחַלֶשׁ טִבְעָם וּמִזְגָם שֶׁל בְּנֵי אָדָם וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל אֶת הָרִבּוּי שֶׁל יָמִים רִאשׁוֹנִים'''.|מקור=ספר הליקוטים א'}}הרב משה דוד וואלי נפטר ב[[ז' בטבת]] [[תקל"ז]] [[17 בדצמבר]] [[1776]] ונטמן בבית הקברות ב[[פאדובה]]. על מצבתו כתוב:
{{ציטוט|תוכן=פ"נ (=פֹּה נִטְמַן) מַעֲלַת הֶחָכָם הָרוֹפֵא הַמְּקֻבָּל הַאֵ-לֹּוֹקִּי כבוד מהה"ר '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַאלִי''' זצ"ל נלב"ע יוֹם ג' [[ז' בטבת|ז' לחדש טבת]] שנת תקל"ז
מצ"ק (= מַצֶּבֶת קְבוּרַתּ), גֶּבֶר חָכָם בְּעֹז אִישׁ אֱמוּנוֹת, מַעֲלַת הֶחָבֵר הָרוֹפֵא הַמְּקֻבָּל הַאֵ-לֹּהִי כְּבוֹד '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַאלִי''' נִלְקַח בְּיוֹם ג' ז' [[טבת|לְחוֹדֵשׁ טֵבֵת]] שְׁנַת [[ה'תקל"ז|הֶ'תַּקּלַ"זַ]], תנצב"ה.
בְּתוֹךְ גְּדּוֹלֵי דּוֹר שְׁלֵּימֶי קֶרֶתּ/ לוֹ שֵׁם הַגְּדוֹלִים שֶׂאֶתּ וְיֶתֶּר; מָאַס בְּכָל כָּבוֹד יְּקָר תִּפְאֶרֶת/ יִמְצָא בִּמְנוּחָתוֹ פְּאֵר וְ[[כתר|כֶּתֶּר]]; מַּשְׂכִּיל בְּכָל חָכְמָה צֹּפְנַתּ פַּעַנֶחַ/ לִשְׁמֹר רָצוֹן הַצּוּר וְתֹּם וְיוֹשֶׁר; עֵת עָזַב חְלֶדוֹ בְּלֵב בּוֹטֵחַ/ וְיֵהָנֶה מֵעֲמָלוֹ שָׂכָר [[עושר|עוֹשֶׁר]] וְאוֹשֶׁר;|מקור=נוסח המציבה}}
==חיבוריו==
הרב משה דוד ואלי השאיר אחריו [[עושר|עושר רב]] ויבול תורני אדיר כתבי יד רבים של חיבורים על ה[[תנ"ך]] על דרך הפרד"ס, ובאוספי כתבי היד בספריות השונות, ישנם 17 אלף דפים בכתב ידו על התנ"ך, מלבד כתביו שאבדו{{הערה|ראו הקדמת המהדיר הרב [[יוסף ספינר]] לספריו שנדפסו מחדש}}, וכך כתב הרב [[מרדכי שמואל גירונדי]] רב בקהילת [[פאדובה]] [[איטליה]] ומחבר ספרי ביוגרפיה על [[יהדות איטליה]]{{הערה|ראו בספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה'''.}}:
{{ציטוט|תוכן=כְּבוֹד מוֹרֵינוּ הָרַב '''מֹשֶׁה דָּוִדּ וַואלִּי''' מֵרַבָּנֵי [[פדובה|פַּאדּוֹבַהּ]] בִּזְמַן הָרַב הַגָּדוֹל חַסִּידַא קַּדִּישַׁא מוֹהַר"רַ [[יַעֲקֹב חַזַקּ]].. '''שָׁמַעְתִּי נִפְלָאוֹתּ מִתּוֹרָתּוֹ חַסִּידוּתּוֹ וּקְדֻשָּׁתּוֹ''' וְהָיָה תַּלְמִיד מֻוּבְהָק וְנֶאֱמָן בֵּיתּוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הֲאֶלוֹקִי מּוֹהַר"רַ [[משה חיים לוצאטו|מֹשֶׁה חַיִּים לּוּצַאטוֹ]] זלה"ה (הַרַמַחַ"ל) וְחִבֵּר פֵּרוּשׁ עַל כֹּל הַ[[תנ"ך|תַּנַ"ךְ]] עַל דֶּרֶךְ הַפַּרְדֶ"ס, וְ'''סֵפֶר הַלִּיקוּטִים''' כִּתְבֵי יָד שְׁנֵי לְשׁוֹנוֹת, וּתְשׁוּבוֹת לַ[[נוצרים|נּוֹצְרִים]] עַל הָ[[אמונה|אֱמוּנָה]], מִלְּבַד חִיבּוּרִים אֲחֵרִים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְחִיבֵּר אוֹתַּם בִּקְדֻשָּׁה, וְהָיָה שָׁלִיחַ צִבּוּר בְּ[[בית כנסת|בֵית כְּנֶסֶת]] סְפָרַדִּים, '''וְלוֹמֵד תּוֹרָה מֵּעוֹמֶד''', '''וְלֹא הָיָה הוֹלֵךְ לִישֹׁן בְּלַיְלָה עַד שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים שֶׁל קְהִלַּת קָדְשׁוֹ חָזְרוּ לְשָׁלוֹם וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְאוּנֵה אֲלֵיהֶם רָעָה'''.|מקור=ספר '''תולדות גדולי ישראל באיטליה''' בערכו}}
כמו כן חיבר ספרים העוסקים בפרשנות [[ספר תהלים]] ב-7 מהדורות שונות, בהם קשר את הפסוקים והמזמורים אחד לשני חבל בחבל נימא בנימא{{הערה|ראו בהקדמת המהדיר לכתביו}}, וכן ביאר ועשה מהדורות על עוד ספרים רבים מהתנ"ך בכמה מהדורות שונות.
בחיבורו ספר הליקוטים{{הערה|חלק א' עמוד רמ"ז.}} כתב ש[[יהדות פולין|יהודי פולין]] הגרים בארץ [[פולניה]] הם מ[[שבט דן]] ושם נולד המשיח כי '''טבע העם הפולני משוגע והפכפך יותר מכל אומות העולם''' כי הנחש משבט דן נולד במחוזם ואין בכוחם להכיל '''ואינם יכולים לסבול את הריבוי תהפוכותיו ושינוייו''', וזו לשונו;
{{ציטוט|תוכן= בְּעִנְיָן '''[[גוג|גוֹג]]''' וְאֶרֶץ '''[[מגוג|הַמַגוֹג]]''' וְ'''[[דן|דַן]]''' הָעוֹמֵד לְעֻמָּתָן, כְּבָר יָדוּעַ שְׁגוֹג מּוֹצַאוֹתַּיו מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, וְאוּלַי שֶׁהוּא מֶלֶךְ [[פולניה|פּוֹלוֹנְיַה]] רֹאשׁ דְּאֵרֶץ הַמַגוֹג, וְדָן [[נחש|נָחָשׁ]] לְעֻמַּת נָחָשׁ לְרַצֶץ אֶת מוֹחוֹ, כִּי מִצְחוֹ חָזָק לְעֻמַּת מִצְחוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא, וְלָכֵן רַזַא דְּדַן (=הַסּוֹד שֶׁל דָּן) יָצָא מִמַּלְכוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ [[פולניה|פּוֹלוֹנְיַה]] מַמָּשׁ וְנוֹלַד בְּאַרְצוֹ "דְהַא מִּינֵיה אַבָּא לְּיזִיל בֵּיה נַּרְגַא" (=כְּלוֹמַר שֶׁהֲרֵי הַנּוֹלָד מֵהָעֵץ דְּהַיְנוּ הָעֲנָפִים מֵהֶם נוֹצַר הַגַּרְזֶן לִקְצֹץ הָעֵץ), וְהוּא יְקַבֵּל כֹּחַ מְכָל הי"ב שְׁבָטִים לְהִתְגַּבֵּר עַל הַנָּחָשׁ הַטָּמֵא שֶׁהוּא [[גוג|גוֹ"ג]] שֶׁעוֹלֶה י"ב, בְּרַזַא דְּאַמַרַן (=בַּסּוֹד שֶׁאָמַרְנוּ), וְאוּלַי זֶהוּ הַטַּעַם, שֶׁמִּתְעוֹרֵר לְהִתְקוֹטֵט עִם יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִשְּׁאַר כֹּל מְלָכִים, הָאֶחָדּ. הוּא בַּטֶּבַע הַפּוֹלַאקִּ"י (=כְּלוֹמַר טִבְעָם שֶׁל הַגוֹיִם הַפּוֹלַאנִּים) שֶׁהוּא מְשֻׁגָּע וַהֲפַכְפַּךְ יוֹתֵּר מִן הַכֹּל, וְהַבֵּיתּ. לְפִי שֶׁרַזַא דְדַן (=הַסּוֹד שֶׁל דָּן) נוֹלַד בְּמַלְכוּתוֹ, וּמִשְׂאֵתּוֹ לֹא יוּכַל.|מקור=ספר '''הליקוטים''' להרמד"ו בנדפס מחדש עמוד רמז}}
==חיים אישיים==
לפי המובא בכתביו{{הערה|בספר
==חיבוריו==
* פירוש על כל ה[[תורה]] וה[[נ"ך]] בדרך הקבלה. החיבור ושאר חיבוריו הודפסו על ידי הרב [[יוסף ספינר]].
* '''ספר הליקוטים''' על נושאים שונים, מהם ב[[סגולה (יהדות)|סגולות]] ו[[רפואה]]
*
* {{צ-מאמר|מחבר=בעריכת אורי ולר-|שם='''פירוש ספר עובדיה'''|כתב עת=צפונות|כרך=שנה א׳ גיליון ב׳|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=לט-מב|רמבי=990000146110705171|סדרה=על פי כ"י [[בית המדרש לרבנים בניו יורק]], 947 L. (תולדותיו בראש המאמר)}}▼
* {{צ-מאמר|מחבר=בעריכת אורי ולר-|שם= '''פירוש ספר עובדיה''' לרבי משה דוד ואלי|כתב עת=סיני|כרך= קי|שנת הוצאה= סיון-תמוז תשנ"ב|עמ= קיח-קכב|רמבי=990000745250705171}}▼
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=משה דוד ואלי|ויקיטקסט=מחבר:משה דוד ואלי}}
*
* {{HebrewBooks|רבי משה דוד וואלי|ביאור ספר בראשית חלק א|51282}}{{הערה|הספרים באתר היברו בוקס: [http://www.hebrewbooks.org/51282 בראשית א], [http://www.hebrewbooks.org/51281 בראשית ב], [http://www.hebrewbooks.org/51266 שמות א], [http://www.hebrewbooks.org/51253 שמות ב], [http://www.hebrewbooks.org/51265 ויקרא], [http://www.hebrewbooks.org/51290 במדבר], [http://www.hebrewbooks.org/51277 דברים], [http://hebrewbooks.org/51260 תהלים א], [http://hebrewbooks.org/51254 תהלים ב], [http://www.hebrewbooks.org/51267 יהושע - שופטים], [http://www.hebrewbooks.org/51280 שמואל], [http://www.hebrewbooks.org/51273 מלכים], [http://www.hebrewbooks.org/51276 ירמיה], [http://www.hebrewbooks.org/51275 יחזקאל], [http://www.hebrewbooks.org/51251 משלי], [http://www.hebrewbooks.org/51295 קהלת], [http://www.hebrewbooks.org/51249 שיר השירים, רות, איכה, אסתר], [http://www.hebrewbooks.org/51285 איוב], [http://www.hebrewbooks.org/51250 דניאל עזרא ונחמיה], [http://www.hebrewbooks.org/51272 ישעיה], [http://www.hebrewbooks.org/51252 תרי עשר], [http://www.hebrewbooks.org/51260 תהלים א'], [http://www.hebrewbooks.org/51254 תהלים ב'], [http://www.hebrewbooks.org/51294 ע' תיקונים]}}▼
▲* {{אנצ יהודית|מחבר=[[איזידור זינגר]] ו[[אומברטו קאסוטו]]|קישור=http://jewishencyclopedia.com/articles/14632-vali-valle-moses-david|שם=ואלי, משה דוד}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007305583205171|משה דוד וואלי (1696-1777)}}
=== ספריו ===
▲* {{HebrewBooks|רבי משה דוד וואלי|ביאור ספר בראשית חלק א|51282}}
* {{היברובוקס|וואלי, משה דוד, 1696-1777|ע' תיקונים|51294|{{כ}}ירושלים תשנז}}
* {{היברובוקס|וואלי, משה דוד, 1696-1777|ספר הליקוטים - חלק א|51270|{{כ}}ירושלים תשנח}}
* {{היברובוקס|וואלי, משה דוד, 1696-1777|ספר הליקוטים - חלק ב|51284|{{כ}}ירושלים תשנח}}
▲* {{צ-מאמר|מחבר=
▲* {{צ-מאמר|מחבר=
==לקריאה נוספת==
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[איזידור זינגר]] ו[[אומברטו קאסוטו]]|קישור=http://jewishencyclopedia.com/articles/14632-vali-valle-moses-david|שם=ואלי, משה דוד}}
* [https://drive.google.com/open?id=1gF5aSZZc58EiSH0JMMEmuzDn4fr6RV08 סקירה קצרה על משנתו מהרב חיים פרידמן].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:ואלי, משה דוד}}
| |||