|
[[קובץ:Petek-18cm.png|שמאל|ממוזער|250px354x354 פיקסלים|הפתקה שבה מופיעה הסיסמה (בשורה השביעית)]]
[[קובץ:Rebרבי Yisroelישראל Berדב Oddeserאודסר.jpg|שמאל|ממוזער|250px353x353 פיקסלים|הרב [[ישראל דב אודסר]] - מפיץ הסיסמה]]
[[קובץ:Na-nach-nachma-yarmulkeכיפה נ נח יארמולקה ירושלמית.jpg|שמאל|ממוזער|250px250x250 פיקסלים|[[ירמולקה|ירמולקת]] נ-נח]]
[[קובץ:Nachman meuman.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן" על שער וקיר בדרום [[תל אביב]]]]
[[קובץ:ציון רבי ישראל ואישתו אסתר.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|ציון רבי ישראל דב בער אודסר ואישתו מרת אסתר מינדל אודסר]]
[[קובץ:Nahman graf.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הסיסמה על גדר ב[[צפת]]]]
[[קובץ:Nanachman2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חסיד ברסלב עם סטיקר "נ נח..."]]
[[File:נ נח נחמ נחמן מאומן סטיקר תעתיק.jpg|thumb|[[סטיקר]] "נ נח נחמ נחמן מאומן " ב[[תעתיק]] לערבית]]
'''נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מֵאוּמַןמאומן''' (ובקיצור '''נ נח''') היאזוהי [[מוטו|סיסמה]]חתימת אושמו של רבי [[מנטרהנחמן מברסלב]], כך על פי המייצגתטענת אתמוצא תלמידיהפתקה ר' [[ישראל דב אודסר]] מ[[חסידות ברסלב]], המכוניםפלג גםהמאמינים בפתק מכונים "[[חסידות ברסלב#פלג הננחים|נַנַחִים]]". [[צירוף (בלשנות)|צירוף]] ה[[אות]]יות לקוח משמו של רבי [[נחמן מברסלב]] ומהעיר [[אומן (עיר)|אומן]] (כיום ב[[אוקראינה]]) שבה נקבר.
==מקור הסיסמה==
מקור הסיסמה בפתקהבפתק שהרב אודסר מצא לדבריו בשנת התרפ"ב [[1922]] ביןב[[ישיבת דפיאור תורה]] שהייתה ממוקמת בסמוך לקברו של [[רבי מאיר בעל הנס]], בתוך ספר ליקוטי הלכות שחיבר רבי [[נתן מברסלב]]. כשהתגורררבי ב[[טבריה]]ישראל נכשל לא צם בי"ז בתמוז ואכל חתיכת לחם לפני תפילת ותיקין, נפל לדיכאון, לא אכל ולא שתה שישה ימים. הואולאחר מכן מצא את הפתק בספר שהיה מונח בארון. רבי ישראל סבר שהפתקה הגיעה בדרך פלאית מרבי נחמן, שהלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (בשנת [[1810]]). במשך שנים ידעו מעטים בלבד על קיום הפתק. בגיל שמונים החליט לפרסמו ברבים. נוסח הפתק הוא:
{| style=" border: 0px; font-family:Narkisim,serif; font-size:115%" cellpadding="4"
|-
משיח וועט קומען{{הערה|1= (מ[[יידיש]]: האש שלי תוקד עד ביאת המשיח)}} חזק ואמץ{{ש}}
בעבודתך{{ש}}
ננַ נחנַחְ נחמנַחְמָ נחמןנַחְמָן מאומן{{ש}}
ובזה אגלה לך סוד והוא:{{ש}}
מלא וגדיש מקו לקו (פצפציה)
{{הערה|1=המילה פצפציה מופיעה באותיות כתיב ולא באותיות דפוס. על פי מדרש [[אותיות דרבי עקיבא]] פצפציה הוא אחד משבעים שמותיו של המלאך [[מטטרון]].}}{{ש}}
ובחיזוק עבודה תבינהו וסמן{{ש}}
|}
באותם השנים בארץ ישראל כמעט ולא היו חסידי ברסלב, ההתנגדות הייתה קשה מאוד, היה מסוכן להיות ברסלב, והחסידים ובפרט חסידי [[חסידות סלונים|סלונים]] שהתנגדו באופן קיצוני לחסידות ברסלב, נהגו בחוסר כבוד חרם ואלימות. המתנגדים לברסלב לעגו לאודסר כי אדם אחר באותה ישיבה בשם יואל אשכנזי כתב את הפתק. למרות זאת, נהג ראש הישיבה רב [[מרדכי חיים סלאנים]], המכונה רב מוטיל דיין, באודסר בחביבות וראה בו כבן שלו, ואפילו נתן לו דירה ורהיטים.
מרגע שפורסם דבר המכתב הפך הרב אודסר למוקד משיכה לחסידים באופן שהביא להקמת פלג חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר, עצם האמירה או השירה של "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרבת את ה[[גאולה]] והיא סגולה לישועה והצלחה. הוא תלה את הדברים במושג "שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע", הנזכר ב[[תיקוני הזוהר]] וב[[ליקוטי מוהר"ן]] סימן ח. חסידי הרב אודסר הלחינו את הסיסמה, ובפרט התפרסם השיר: "אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו נ נח נחמ נחמן מאומן"{{הערה|[http://www.moharan.com/album_music/audio01.mp3 באתר מוהרן] {{קישור שבור|21.2.2019}}}}. ▼הרב אודסר סיפר כי לאחר שהרב סלאנים פרץ בצחוק הוא אמרואמר לו: "בוא ואראה לך מי כתב את הפתק". הוא עבר מתלמיד לתלמיד בישיבה וכולםואף אמרואחד שאינםלא יודעיםידע מאומהמה עלכתוב הפתקבפתק. בעקבות זאת אמר הרב סלאניםמוטיל שהואמסלאנים ביטל את התנגדותו לברסלב{{הערה|"שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר" עמודים קמא-קמב}}. עוד אמרהוסיף רבי ישראל שאיש מלבדו לא ידע מלבדו על שבירת הצום{{הערה|1=שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר עמודים ק"ו, ק"ז, ק"ט, קי"ב, קי"ג, ובווידאו [http://www.youtube.com/watch?v=eL1jIB0KWF0 דקות 2:30-2:35 וביתר פירוט 4:00-4:40]}}. ▼
▲מרגעבגיל שפורסם100 דברהחליט המכתברבי ישראל שהגיע הזמן לפרסם את הפתק, ומאז הפך הרב אודסר למוקד משיכה לחסידים באופן שהביאשהביאו להקמת פלג חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר, עצם האמירה או השירה של "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרבת את ה[[גאולה]] והיא סגולה לישועה והצלחה. הוא תלה את הדברים במושג "שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע", הנזכר ב[[תיקוני הזוהר]] וב[[ליקוטי מוהר"ן]] סימן ח. חסידי הרב אודסר הלחינו את הסיסמה, ובפרט התפרסם השיר: "אשרינו שיש לנו רבי כזה, אשרינו שיש לנו סבא כזה, קוראים לו נ נח נחמ נחמן מאומן"{{הערה|[http://www.moharan.com/album_music/audio01.mp3 באתר מוהרן] {{קישור שבור|21.2.2019}}}}.
מרבית חסידי ברסלב לא קיבלו את טענתו של הרב ישראל אודסר בדבר הפתקה שכביכול קיבל מרבו, ויש המצביעים על חסיד [[חסידות סלונים|סלונים]] בשם הרב יואל אשכנזי שחמד לו לצון ומסר לו את הפתקה בשם רבי נחמן.
בשנת ה'תשס"ב קיבלה גרסת השולליםהמתנגדים תמיכה מאת אחדים ממנהיגי חסידות ברסלב , ובראשם הרב [[יעקב מאיר שכטר]] והרב משה קרמר ו[[אליעזר ברלנד]], אשר חתמו על כרוז שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב {{הערה|שם=דוד אסף}}. ▼
לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת ה'תשס"א הפתק נשרף או נגנב, כנראה על ידי אדם מעורער בנפשו{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה|נ נש נשר נשרף?|27871|7 בנובמבר 2000}}}}. ▼
==משמעויות לסיסמה==
בזוהר הקדוש, בכתבי הארי ז"ל ובליקוטי מוהר"ן, מדובר שלעתיד לבוא יתגלה שיר פשוט כפול משולש מרובע והוא י' י'ה יה'ו יהו'ה, שעל ידו תבוא הגאולה והוא שירו של משיח צדקינו.
המשמעות הרעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מובא ב[[מסכת פסחים]] דף קיב שכדי למעט את כוחו של השד [[שברירי]] יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי) לפי האמור שם מטרת כתיבת שם באופן כזה של הוספת אות בכל פעם היא הגדלת כוח רוחני. אופן כזה של כתיבת אותיות והוספת אות בהדרגה נקרא בספרות ה[[קבלה]] "[[ריבוע (אותיות)|ריבוע]]"{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}} ומשמש בעיקר לחישובי [[גימטריה]]{{הערה|לדוגמה: השם [[יהוה]] בריבוע הוא: "י יה יהו יהוה" ועולה בגימטריה 72.}}. לפי הסברו של פרופ' [[שלום רוזנברג]] ניתן לפרש את הסיסמה כרומזת לתהליך של התמודדות של האדם עם נפילותיו, מוטיב מרכזי במשנתו של ר' נחמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.shalomrosenberg.com/2019/02/24/נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן-הסלוגן-של-הקבצן-החי/|כותרת=נ-נח-נחמ-נחמן מאומן - הסלוגן של הקבצן החירש|אתר=פרופ' שלום רוזנברג - הגות ומחשבת ישראל|תאריך=2019-02-24|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-08-11}}</ref>. ▼
על פי רבי ישראל מוצא הפתקה, הזכרת שם הצדיק רבי נחמן מברסלב כחתימתו "נ נח נחמ נחמן מאומן", מסוגלת לישועה בכל דבר.
משמעות רעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מתבאר על פי המאמר ב[[תלמוד]], שכדי למעט את כוחו של השד [[שברירי]] יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי){{הערה|{{בבלי|פסחים|קיב|א}}}}. לפי עיקרון זה, יש לצפות שכתיבת שם באופן של הוספת אות בכל פעם תגדיל כוח רוחני.
▲המשמעות הרעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מובא ב[[מסכת פסחים]] דף קיב שכדי למעט את כוחו של השד [[שברירי]] יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי) לפי האמור שם מטרת כתיבת שם באופן כזה של הוספת אות בכל פעם היא הגדלת כוח רוחני. אופן כזה של כתיבת אותיות והוספת אות בהדרגה נקרא בספרות ה[[קבלה]] "[[ריבוע (אותיות)|ריבוע]]"{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=יהדות}} ומשמש בעיקר לחישובי [[גימטריה]]{{הערה|לדוגמה: השם [[יהוה]] בריבוע הוא: "י יה יהו יהוה" ועולה בגימטריה 72.}}. לפי הסברו של פרופ' [[שלום רוזנברג]] ניתן לפרש את הסיסמה כרומזת לתהליך של התמודדות של האדם עם נפילותיו, מוטיב מרכזי במשנתו של ר' נחמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.shalomrosenberg.com/2019/02/24/נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן-הסלוגן-של-הקבצן-החי/|כותרת=נ-נח-נחמ-נחמן מאומן - הסלוגן של הקבצן החירש|אתר=פרופ' שלום רוזנברג - הגות ומחשבת ישראל|תאריך=2019-02-24|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-08-11}}</ref>.
==פרסום הסיסמה==
{{ציטוט|תוכן=סגולה נפלאה שהובאה בפתק שנשלח מהשמים על ידי רבנו רבי נחמן מברסלב, שהבטיח בספרו ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שעתיד להתגלות שיר של חסד פשוט, כפול, משולש ומרובע שיגרום לחידוש העולם וביאת משיח צדקנו. אכן השיר נגלה, נס בימינו אלה, והנהו לפניכם {{ש}} '''נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן''' {{ש}} והזוכה לאומרו בכל עת יזכה לישועות, נסים ונפלאות. |מקור=כרזה מירושלים, אמצע שנות השמונים}}
הסיסמה מופצת באמצעיםבאמצעות שוניםחוברות, בפרטספרים, תמונות, שירים, ניגונים, רכבי ברסלב, פרסומות טלויזיה, נסיעות לקברי צדיקים, בתי כנסת, ובפרט [[סטיקר]]ים ו[[גרפיטי]], בישראל ומחוץ לה (בעיקר בבירושלים וב[[קברי צדיקים ביהדות|קברי צדיקים]]){{הערה|ראו [http://www.kikar.co.il/180265.html נ נח נחמ נחמן מאומן בכלא של דאעש], באתר [[כיכר השבת (אתר אינטרנט)|כיכר השבת]]; [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4695939,00.html רבי נחמן נגד דאעש] באתר [[ynet]].}}. קיימות גם [[כיפה (יהדות)|כיפות]] הנושאות את הסיסמה. זמרים רבים וביניהם הזמר [[עדי רן]] הלחין והקליט את תוכן הפתק.
== פולמוס הפתקה ==
=== גרסת התומכים ===
לדברי המאמינים באותנטיות הפתק, בצום [[שבעה עשר בתמוז|י"ז בתמוז]] [[ה'תרפ"ב]] הפר הרב אודסר, אשר גר אז בטבריה, את הצום ואכל עקב חולשתו. הפרת הצום פגעה בו אנושות, ולדבריו:
{{ציטוט|תוכן="לא רציתי לחיות ונפלתי לעצבות כזו, שלא יכולתי לדבר ולא להתראות עם אנשים. הלכתי לישיבה ושכבתי בבית הכנסת שבישיבה כמו מת, לא אכלתי ולא ישנתי שישה ימים"|מקור=|אנגלית=}}
לאחר תפילות ותחנונים לבורא עולם אחז ברב אודסר, לפי עדותו, צורך עז לגשת למדף הספרים בחדרו ולשלוף ספר באופן אקראי. הספר שהוציא היה "[[ליקוטי הלכות]]" שחיבר רבי נתן מברסלב ובתוכו מצא את הפתק.
רבי ישראל הסיק שקיבל מכתב מרבו, אף שזה הלך לעולמו 112 שנה קודם לכן ([[1810]]). הוא שמר על המכתב בקנאות ורק מעטים ידעו על קיומו עד שבגיל 80 פרסם את הסיפור.
=== גרסת השוללים ===
רבים מתנגדים לגרסתם של הרב אודסר וחסידיו אודות מציאת הפתק, ולדבריהם מעשה שהיה כך היה:
באותם ימים למד הרב אודסר ב[[ישיבת אור תורה]], שהייתה ממוקמת בבניין הסמוך לקברו של [[רבי מאיר בעל הנס]]. מאחר שאודסר היה חסיד ברסלב הוא נחשב לחריג בנוף הישיבתי, שכן לא זו בלבד שבטבריה לא הייתה קיימת אז קהילת ברסלב, אלא גם מרבית תלמידי הישיבה היו חסידי [[חסידות סלונים|סלונים]] שהתנגדו באופן קיצוני לשיטתה של חסידות ברסלב. למרות זאת, נהג ראש הישיבה רבי [[מרדכי חיים סלאנים]], המכונה רבי מוטיל דיין, באודסר בחביבות ולמד יחד איתו פעמים רבות.
הרב אודסר השתכר למחייתו בקושי רב, ופעמים רבות כמעט לא היה בביתו מה לאכול. לבו היה שבור, ואת מצוקתו נהג לשפוך, כדרכם של חסידי ברסלב, באמצעות תפילה ו[[התבודדות]].
באותה ישיבה היה תלמיד נוסף, הרב יואל אשכנזי{{הערה|בן דודו של רבי [[יואל מסאטמר]] וגיסו (חתן אביו) של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]], ה"ברכת אברהם" מסלונים.}}. באחד הימים חמד הרב אשכנזי לצון, רשם את הפתקה המדוברת והטמינה באחד מספריו של אודסר. בדרך כלשהי הוא העביר לאודסר מידע על קיומה של הפתקה{{הערה|[[אהרן גרנות]], [[משפחה (שבועון)|משפחה]], י"ז באייר תשס"ח, עמ' 59. לדברי גרנות נכדו של הרב אשכנזי, שמואל, שמע מסבו שאכן הוא עשה זאת}}.
משגילה אודסר את הפתקה הוא לא היה בטוח שהיא אמיתית, וגילה את סיפור מציאתה למקורביו בלבד. בחורי הישיבה שמעו על דבר מציאת הפתקה, והתייחסו לאודסר כאל אדם שבור לב שמצא בפתקה נחמה מסוימת. מששמע ראש הישיבה רבי מרדכי חיים סלאנים את הסיפור ביקש להביא לפניו את הפתקה, ומייד כשראה אותה פרץ בצחוק ואמר: הלוא זהו כתב ידו של הרב יואל אשכנזי{{הערה|שם=דוד אסף|[http://www.tau.ac.il/~dassaf/books/bratslav/update%202006/Bratslav%20Annotated%20Bibliography%20-%20Update%20No%201%20-%20July%202006.pdf ברסלב: ביבלגרפיה מוערת, תש"ס–תשס"ו - דוד אסף, אוניברסיטית תל אביב, יולי 2006]}}.
סיפור הפתק לא התקבל על לבו של איש, ואודסר נאלץ לשאת בגפו את האמונה באמיתות הפתקה. שנים רבות לאחר מכן, משהתגבשו סביבו קומץ חסידים, הפיץ את המעשה, ומאז החלו רבים להאמין בכך, בין השאר הודות לפרסום העקבי והנמרץ של הפתקה, שמקיימים החסידים.
▲בשנת ה'תשס"ב קיבלה גרסת השוללים תמיכה מאת אחדים ממנהיגי חסידות ברסלב, ובראשם הרב [[יעקב מאיר שכטר]] והרב משה קרמר ו[[אליעזר ברלנד]], אשר חתמו על כרוז שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב{{הערה|שם=דוד אסף}}.
▲לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת ה'תשס"א הפתק נשרף או נגנב, כנראה על ידי אדם מעורער בנפשו{{הערה|{{וואלה!|מערכת וואלה|נ נש נשר נשרף?|27871|7 בנובמבר 2000}}}}.
=== טענות התומכים כנגד המתנגדים ===
▲הרב אודסר סיפר כי לאחר שהרב סלאנים פרץ בצחוק הוא אמר לו: "בוא ואראה לך מי כתב את הפתק". הוא עבר מתלמיד לתלמיד בישיבה וכולם אמרו שאינם יודעים מאומה על הפתק. בעקבות זאת אמר הרב סלאנים שהוא ביטל את התנגדותו לברסלב{{הערה|"שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר" עמודים קמא-קמב}}. עוד אמר שאיש לא ידע מלבדו על שבירת הצום{{הערה|1=שיחות מתוך חיי הסבא ישראל בער אודסר עמודים ק"ו, ק"ז, ק"ט, קי"ב, קי"ג, ובווידאו [http://www.youtube.com/watch?v=eL1jIB0KWF0 דקות 2:30-2:35 וביתר פירוט 4:00-4:40]}}.
לדברי תלמידו של ר' ישראל, הרב [[ישראל יצחק בזנסון]], לא ייתכן שהרב יואל אשכנזי שמוכר כאדם עם חוש הומור, כתב את הפתק, שכן מרומזים בו סודות גבוהים ביותר בקבלה. הרב בזנסון כתב ספר בשם "זה ינחמנו" המבאר את הפתק ואת סודותיו, וכן ספר תקציר בשם "שיר חדש".
בנוסף, אודסר טען כי הפתק נמצא בארון נעול, ולא הייתה לרב יואל אשכנזי אפשרות להכניס לשם את הפתק.
יש חסידי נ-נח שמאמינים שאף שבפועל הרב אשכנזי כתב את הפתק בכתב ידו, הוא עשה זאת בכפייה לא מודעת, ואף שחשב שהוא עושה מעשה בדיחה, לא הבין מה הוא כותב, ובפועל ר' נחמן הכניס בו את המילים הללו.
אודסר קיבל מכתב מהרב [[משה פיינשטיין]], הכולל את ההתבטאות "וראיתי פתק סודי שיש לו - דבר נפלא מאד" שניתן לפרשה כתמיכה בדבר אמיתות הפתק. מתנגדי הפתק טוענים שהרב פיינשטיין הרבה לחלק הסכמות ולא ייחס להן חשיבות.
== קישורים חיצוניים ==
| 