תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, ניסוח
Snboa (שיחה | תרומות)
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 82:
בשנת 1971 החליטה ממשלת ישראל לפעול לשיקום מחנות הפליטים שברצועת עזה, מתוך מחשבה שמהלך זה יעזור להרגעת המתיחות הביטחונית ושינוי דעת הקהל לטובת ישראל, לאחר שתחת השלטון המצרי לא נעשה מאמץ לשקם את הרצועה. כחלק מהתוכנית הוקמה שכונות חדשות לפליטים בעזה, כש[[מע"ץ]] מבצעת את עבודת התשתית, בין השאר הוקמה בדרך זאת שכונת קנדה ברפיח מצידו המצרי של הגבול{{הערה|שם=D00610}}. במהלך שיחות השלום, התעקשה מצרים שקו הנבול בין ישראל למצרים יעבוד בדיוק בתוואי הגבול הבין-לאומי – [[קו עקבה רפיח]], שנקבע 75 שנה לפני כן, בשנת 1906 בין [[האימפריה הבריטית]] ו[[האימפריה העות'מאנית]], מבלי להתחשב במציאות שהשתנתה בינתיים. העיר התפשטה על ומעבר לקו הגבול הבין-לאומי ההיסטורי כבר החל מתקופת המנדט. ובמיוחד במהלך השנים שישראל שלטה ברפיח וצפון סיני (בין 1967 ל-1982), בנוסף, כאמור הקימה ישראל שכונה חדשה לפליטי רפיח – שכונת קנדה, בצידו המצרי של הגבול. שטח השיפוט של העיר רפיח באותה עת היה 14,000 דונם. קו הגבול החדש חצה אותה לאורך 5 ק"מ והשאיר 20% מתושביה בצד המצרי, מאות בתים נבנו ממש על הגבול{{הערה|{{דבר|דני צידקוני|עיר חצויה - מצוקתם של תושבי רפיח שגבול השלום יחלק את עירם|19820115|119}}}}{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|הגבול חוזר לרפיח|19820129|186}}}}.
 
בינואר 1982 החלה הקמת [[ציר פילדלפי]] והגדר לאורכו{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|הד רב בארה"ב לפרשת חלוקתה של רפיח|19820124|30}}}}. בהסכם השלום נקבע שתושבי שכונת קנדה יעברו לצד הישראלי לשכונה חדשה ב"תל סולטאן" בצפון מערב רפיח{{הערה|{{דבר||ישראל תציע למצרים חילופי שטחים מצומצמים|19820118|4}}}}{{הערה|{{דבר||מצרים הסכימה לפינוי ציוד גם אמרי הנסיגה|19820119|4}}}}. עבודות ההקמה של ציר פילדלפי נמשכו עד אפריל 1983, ובמהלכן פונו ונהרסו 330 בתים, נוצרה רצועה ברחוב 40 מטר, נבנתה גדר מערכת אלקטרונית והוקם [[מעבר רפיח]] שסביבו 4 גדרות. למפונים שביתם נהרס הוקצו מגרשים חדשים ב"תל סולטאן". תושבים רבים נשארו בצד המצרי, כולל תושבי שכונת קנדה, שהקמת השכונה החדשה עבורם לא הושלמה, ומצבם הכלכלי התדרדר במהירות מאחר שנותקו ממקורות הפרנסה שלהם{{הערה|{{מעריב|בוקי נאה|השלום הרג את רפיח|19830523|151}}}}. הכשרת שטח ב"תל סולטאן" לתושבי שכונת קנדה החלה ב-1986{{הערה|{{מעריב||עזה: מתחיל שיקום הפליטים ממצרים|19860415|7}}}}{{הערה|{{מעריב|רפאל מן|מיליון וחצי דולר הושקעו בהכשרת תל־סולטן|19860519|14}}}}, אך מעבר התושבים התעכב בגלל מחאות של מתנחלי [[גוש קטיף]]{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|בגוש קטיף מוחים על הכוונה להחזיר 5000 פלשתינים לתל-סולטן|19860411|17}}}}. כמה מחברי הכנסת של [[הליכוד]] הצטרפו גם הם למחאות אף על פי שהמהלך היה חלק מהסכם השלום{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|חברי הליכוד "יוצאים לקרב" בתל סולטן|19860512|14}}}}. רק ב-1989 החלו המעבר לתל א-סולטאן{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|מרידור: "לישראל אינטרס חשוב מאוד לקיים ההסכם עם מצרים"|19891215|49}}}}{{הערה|{{מעריב|משפחות ממחנה פליטים ליד רפיח עוברות לישראל|אורי בינדר|19890720|62}}}}. מתנחלי גוש קטיף החלו שוב בפעולות מחאה{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב|עצרת מחאה בחוף עזה נגד העברת פלשתינים לתל-סולטן|19891207|28}}}}, ב-13 בדצמבר 1989 פלשו למחנה והחלו לחבל בתשתיות המים והחשמל שהוקמו בו{{הערה|{{מעריב||מתנחלים: פלשנו לתל סולטן|19891213|5}}}}. מספר ימים אחר כך גרמו נזקים לשני בתים בשכונה{{הערה|{{מעריב||תושבים מקטיף חיבלו בשכונת תל סולטן|19891219|63}}}}.
 
==ראו גם==