מיכאל דקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏פרשיות בהן היה מעורב: הורדת הפרטים שלא קשורות לדקל והבאת מקור על חפותו של דקל. אני מתנצל בפני המנוח על ההצגה המוטעית של הפרשה.
תגית: שוחזרה
שורה 46:
 
===פרשיות בהן היה מעורב===
בתוקף תפקידו כסגן שר החקלאות, קיבל דקל את האחריות לפיתוח [[התנחלות|ההתנחלותיותההתנחלויות]] ב{{ה|שטחים}}{{הערה|{{מעריב|יוסף וקסמן|סגן השר דקל מוחה על פירסום תכנית ההתיישבות של דרובלס|19811006|27}}}}. דקל פעל באותן השנים במיוחד לסייע ליזמים פרטיים שרכשו קרקעות מ[[פלסטינים]], להתגבר על הקשיים המדיניים והבירוקרטים, ולהקים התנחלויות חדשות. באותה עת גם שימש סגן יו״ר [[ועדת השרים להתיישבות]]{{הערה|שם=פרל|{{חדשות|משה פרל|מיכאל דקל יואשם מחר בקבלת שוחד מסוחרי קרקעות ביו״ש|19890409|38}}}}.
 
בשנת 1982, סייע לסוחר הקרקעות [[משה זר]] להקים את ביתו על אדמה פרטית{{הערה|{{מעריב|עמוס לבב|משה זר ואורחו - בעמנואל|19821013|152}}{{ש}}{{דבר|ניבה לניר|ביתו של משה זר, סוחר קרקעות בעמיו|19831209|143}}}}, שמאוחר יותר נכללה בשטח השיפוט של המועצה המקומית [[קרני שומרון]]{{הערה|{{מעריב|לאה אתגר|משה זר, הארמון שבנה גדול עליו|19910329|95}}}}. בנוסף, זר טען שרכש קרקעות נוספות בסמוך, בשטח 762 דונם,. ומכראת אותםהקרקעות הללו הוא מכר לקבלנים [[משפחת גינדי#משה ויגאל גינדי|האחים משה ויגאל גינדי]]{{הערה|{{חדשות|זיו קופר|649 אלף דולר תובעת "גינדי" מהקבלן משה זר|19840621|68}}}}. בתחילת 1983 החלו האחים גינדי לשווק מגרשים ובתים ביישוב שתוכנן לקום במקום, בשם "כרמים" או "כרמי שומרון". לאחר מבצע שיווק אגרסיבי ברחבי הארץמוצלח, עשרות משפחות רכשו בתים ביישוב המתוכנן{{הערה|{{חדשות|ענת גנטיו|תחקיר - איפה המגרש בכרמי האחים גנדי?|1984/12/0419841204|19}}}}. האחיםלאחר גנדישנטען טענושליישוב שישהמיועד כרמים אין אישור של [[ועדת השרים להתיישבות]], להקמתהציגו היישוב,האחים גינדי אישור שסיפק להם סגןאבי שרצור, החקלאותעוזרו של דקל{{הערה|{{חדשותמעריב|ענתברוך גנטיו|כרמים:מאירי לאחיםואילן גינדי יש מכתבבכר|19841225|25}}}}.חברות אולםבניה התברר שהקרקע שמכר להם זר, לא הייתה שיכת לו{{הערה|{{מעריב|לאה אתגר|ביו"הפסדתיש 5מכרו מיליוןשטחים דולרשלא בפרשתהיו הקרקעות ביהודה ושומרוןברשותן|1990121219830510|10896}}}}, וגם לא התקבל אישור להקמת היישוב{{הערה|{{חדשות|ענת גנטיו|האחיםכרמים: לאחים גינדי לאיש קיבלו אישור ליישוב כרמים"מכתב|1985021419841225|10625}}}}. בסוף 1985 נפתחה חקירת משטרה בחשד להונאהשהמכתב ושוחדהשקרי הוצא תמורת שוחד{{הערה|{{כותרת ראשית|אייל ארליך|הקרקע בוערת מתתת לחירות|1985/12/1119851211|11}}}}. על פי החשד שולם לסגן שר החקלאות דקל שוחד, כדי שיספק מסמך שיש אישור להקמת היישוב. עזרו של דקל אבי צור, העידטען במהלך משפטו כי דקל נתן את ההוראה לספק את המסמך המזויף{{הערה|{{חדשות|ענת גטניו, אלעזר לוין, [[משה פרל]]|"דקל נתן את ההוראה"|19851205|31}}}}. האחיםאך גינדי נחשדו בהונאה וברחו לברזיל{{הערה|{{חדשות|משה פרל|המשטרה: להעמידפקפקה לדיןבטענה אתזאת האחיםו[[יחזקאל גינדי|19890105|13}}}}.קרתי]] לאחרטען שהתבררשדקל שאיןככל כוונההנראה להעמידםלא לדין, חזרו לישראל בסוףקשור 1990לפרשה{{הערה|{{מעריב|לאהכותרת אתגרראשית|שובותום של הגינדישגב|19901214|275}}}},קרתי ומשה זר חויב להחזיר להם את כספם, עבור הקרקעות שכביכול מכר להם{{הערה|{{מעריב|אלי קמיר|האחים זר חוייבו לשלם 1.2 מיליון דולר לאחים גינדימדבר|1990102319860101|13416}}}}.
 
בנוסף דקל היה מקורב לאיש העסקים [[שמואל עינב (איש עסקים)|שמואל עינב]], שהיה מעורב בהקמת שורה של התנחלויות, בהן [[כפר האורנים]], [[שערי תקוה]]{{הערה|{{חדשות||הכי־גדול בגדה|19870630|104}}}}, שכונת מתתיהו מזרח ב[[מודיעין עילית]]{{הערה|{{TheMarker|הארץ|עינב רכש 300 דונם מערבים במודיעין עילית ב-3 מיליון דולר|1.161293|20 באפריל 2003}}}}, שכונת [[הר שמואל]] ב[[גבעת זאב]], ו[[רמת קדרון]], יוזמה להקמת [[התנחלות]] כ-6 ק"מ מזרח ל[[בית לחם]], שנתגלתה כ[[הונאה]]{{הערה|{{כותרת ראשית|אריה דיין|החזון המקורקע של רמת-קידרון|19850821|28}}}}. באוגוסט 1985, נחקר עינב ב"פרשת הקרקעות", חקירת משטרה שבדקה חשדות ל[[הונאה]] ומרמה במספר יוזמות להקמת התנחלויות על יד יזמים פרטיים ביהודה ושומרון{{הערה|{{מעריב|אלי דנון, יהושע ביצור|פרשת הקרקעות מסתעפת: יוזמן לחקירה יעקב עקנין,|19850822|2}}}}{{הערה|שם=פרשת הקרקעות|{{כותרת ראשית||פרשת הקרקעות החקירה רק החלה|19860115|22}}}}. באחת מהעדויות סיפר על פגישה משולשת בינו לבין ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] וסגן שר החקלאות דקל, שבה הוא העלה את הבעיות העומדות לפני סוחרי הקרקעות ביהודה ושומרון, ושמיר הבטיח לבדוק את העניין עם שר המשפטים, בעוד דקל הסביר לו בנוכחות שמיר את המצב הקשה מבחינה כספית של הליכוד לפני הבחירות. כמן כן העיד כי נפגש עם מיכאל דקל ועם עוזרו אבי צור עשרות פעמים. באחת הפגישות שקדמו לבחירות לכנסת בשנת 1984 שאלו אותו צור ודקל אם יהיה מוכן לעזור לתנועת החרות ולליכוד, ואם יהיה מוכן לעזור להם בהתרמת יזמים שעסקו בקרקעות ביהודה ושומרון{{הערה|{{חדשות|משה פרל|צו הבאה נגד סוחר הקרקעות שמואל עינב|19880215|70}}}}. עינב סיפר בעדותו גם על הפגישה במשרד ראש הממשלה בירושלים עם סוחרי קרקעות ויזמים וביניהם שותפו, סוחר הקרקעות אחמד עודה (שאחר כך היה עד מדינה). בפגישה נכחו מיכאל דקל ואבי צור. כל אחד מהיזמים והסוחרים העלה את בעיותיו, שמיר שמע ולדברי עינב, הבטיח שיעזור ויטפל בצורה כללית בכל הנושאים ששמע. לאחר מכן, יצא שמיר עם דקל, ואילו צור קבע פגישות עם האנשים בנפרד בעניין התרומה למפלגה, וחלק מהסוחרים אכן תרמו{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|"סוחרי קרקעות ואנשי עסקים נאלצו לתרום כספים לליכוד"|19860623|77}}{{ש}}{{חדשות|יוסי ורטר|"לשכת שמיר ביקשה לתרום"|19860511|76}}}}. עודה, על פי עדותו, תרם 50,000 דולר לליכוד{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|"אחמד עודה מותק אנחנו עוקבים אחריך"|19851226|8}}}}.
 
במהלך משפטו של עינב העיד יצחק שמיר. זו הייתה הפעם הראשונה שראש הממשלה בישראל העיד במשפט פלילי{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|ראש הממשלה יעיד במשפט עינב בדצמבר|19861102|46}}}}{{הערה|{{מעריב|איה אונשטיין|שמיר מעיד בבית המשפט: "הסברתי מדיניות הליכוד ולא ביקשתי תרומות"|19861228|20}}}}. עינב הורשע בתיווך לשוחד ושותפו אחמד עודה הורשע במתן שוחד ונידון לארבע וחצי שנות מאסר{{הערה|{{מעריב|איה אורן|אחמד עודה: במקום לליכוד הייתי צריך לתרום לכהנא|19900327|82}}}}. לאחר שערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, הורשע עינב בעבירת שוחד נוספת{{הערה|{{חדשות|שוקי לבנון|עינב הורשע בעליון בעבירת שוחד נוספת|19910101|70}}}}. דקל עצמו העיד במשפט של עינב כעד הגנה, את העדות נתן בביתו בפני השופט [[אליהו מצא]] בפברואר 1987, מאחר שהתאושש מניתוח ולא יכול היה להגיע לבית המשפט{{הערה|{{העולם הזה|2583|040387|חקירה במיטה - סגן השר סרב לענות על שאלות|15}}{{ש}}{{חדשות|יוסי ורטר|השופט יגיע למיטת דקל|19870213|60}}}}.