|
לפי הסברה{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=גאוגרפיה}}, מקור השם ה[[תלמוד]]י הוא בשמה של העיר ה[[תנ"ך|מקראית]] '''בית העמק''' שבנחלת [[שבט אשר]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יט|כז}}.}}, אשר מקומה ב[[תל מימאס]] השוכן בין עמקה ובין [[קיבוץ]] [[בית העמק]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 96.}}.
מושב עמקה הוקם ככפר עבודה בנובמבר 1949, על בסיס הבתים של הכפר הערבי הנטוששגורש ולא נטוש - עד היום אותם משפחות ערביות שגורשו מעמקא מחזיקים את הטאבו של מעל מ- 6,000 דונם חלקם ערביי ישראל נמצאים בכפרים בגליל וחלקם בלבנון, סוריה, אירופה וארצות הברית [[עמקא]] ששימר את שם הכפר היהודי הקדום{{הערה|[http://tnuathaavoda.info/places/home/places/1162751227.html עמקה] באתר תנועת העבודה הישראלית}}{{הערה|[https://www.matte-asher-region.muni.il/he/352/ עמקה] באתר [[מועצה אזורית מטה אשר]]}}{{הערה|[https://michaelarch.wordpress.com/2019/03/06/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%94/ סיבוב במסגד הנטוש בעמקה] באתר חלון אחורי}}{{הערה| Benny Morris, '''The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited''', Cambridge University Press, 2004, p. xx}}{{הערה|[[עמנואל הראובני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93576566&nTocEntryID=93586894#1.0.6.default '''לקסיקון ארץ ישראל'''], [[משרד החינוך]], [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], 2010, עמ' 104,767}}{{הערה|עורך: [[זאב ענר]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=18224547#1.0.6.default '''כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל'''], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2000, עמ' 259}}, ובכך היה ליישוב העולים הראשון באזור{{הערה|{{על המשמר|ירמיהו שמואלי|וותיקים וחדשים בגעתון|19501211|34}}}}. בכפר הוקם בית ספר של [[הפשט הדתי]] ולצידו בית ספר של [[אגודת ישראל]] בשם "אחיעזר". על פי טענת תושבי המקום, מדריכי הכפר שלא היו מרוצים מקיום בית הספר ה"מפלגתי" של [[אגודת ישראל]], איימו על 64 משפחות מבין העולים מתימן, שעמדו על כך שבניהם יקבלו חינוך חרדי, שהם לא יקבלו עבודה, טיפול רפואי או יכולת לרכוש מזון בצרכנייה. כן נטען שנעשה ירי הפחדה כלפי מורים ותלמידים{{הערה|{{הצופה||פרשת עמקא נדונה בכנסת|19500608|22}}; {{הצופה||המשך|19500608|44}}}}. ועדת בדיקה של משרד החינוך חקר את העניין אך לא פרסם את מסקנותיו. כ-20 משפחות עולים שהתעקשו על חינוך חרדי גורשו מהמושב בתחילת מאי 1950{{הערה|אריה דיין, [https://shaultweig.wordpress.com/tag/%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%A7%D7%94/ גירוש והעמקה], הארץ, 31 במרץ 2002}}. תלונות ההורים עלו במאי 1950 בכנסת{{הערה|{{הבוקר||"ציד הנפשות" עבר לגליל|19500504|10}}}}. ראש הממשלה ענה ביוני 1950 שתושבי הכפר עייפו מהמאבק בין שני בתי ספר דתיים ובקשו למנות מורים תימנים משלהם. בבית הספר של הפשט הדתי הסכימו לכך ובבית הספר של אגודת ישראל סירבו{{הערה|{{הארץ1||בל נסכסך את התימנים|19500615|24}}}}. על כך כתבו ב[[שערים]] שרוב תושבי הכפר נענו לאיומים בדלית ברירה{{הערה|{{שערים||פרשת עמקא|19500622|15}}}}. אולם הסכסוך לא שכך ושוב בנובמבר 1950 עלתה זעקת ההורים על שמונעים מהם חינוך חרדי{{הערה|{{הבוקר||מברק לראש הממשלה|19501116|25}}}}. בינואר 1951 נחתם הסכם על פינוי המשפחות המעוניינות בחינוך חרדי מעמקא והעברתם למקום אחר{{הערה|{{הצופה||פינוי כפר עמקא|19510105|20}}; {{הצופה||המשך|19510105|6}}}}.
בעבר, מרבית חברי המושב לקחו חלק בענף ה[[חקלאות]]. עם השנים, ובדומה למושבים אחרים, גם חברי עמקה עזבו מעט את עבודת האדמה ויצאו לעבוד מחוץ למושב. רבים מתושבי המושב משתמשים באופיו התיירותי של המקום ובפופולריות שלו בקרב ישראלים ותיירים מחו"ל. במושב ניתן למצוא חדרי אירוח וצימרים, מרכז מורשת יהדות [[תימן]] ולהקת [[מחול]] ייצוגית. בנוסף ישנם מטעים שונים כמו [[אבוקדו]] ובתי עסק רבים.
|
