עיט ערבות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) מ שחזור מהיר |
David.r.1929 (שיחה | תרומות) החלפות ( השנייה ), קו מפריד בטווח מספרים תגית: שוחזרה |
||
שורה 12:
| שם מדעי = Aquila nipalensis
| תפוצה = [[קובץ:AquilaNipalensis.png|240px]]
| הערת שימור =
}}
שורה 19:
== תיאור ==
[[קובץ:Steppe Eagle Portrait.jpg|ממוזער|עיט ערבות ב[[ראג'סטאן]], הודו]]
בדומה לרוב מיני [[עיט (סוג)|הסוג עיט]], עיט ערבות הוא [[דורסי יום|דורס]] גדול בעל [[נוצה|כסות]] כהה.
ה[[נקבה]] גדולה מה[[זכר]], אבל צבעיהם דומים. משקל הזכר: 2.2-4.6 [[ק"ג]], משקל הנקבה: 3.5-5.5 ק"ג; אורך גוף הזכר: 65-77 [[ס"מ]], אורך גוף הנקבה: 89-75 ס"מ; מוטת כנפי הזכר: 174-199 ס"מ, מוטת כנפי הנקבה: 192-262 ס"מ.
לעיט זה יש [[מקור]] חזק וגדול המגיע עד לקו קצה ה[[עין (בעלי חיים)|עין]], עם נחיר דמוי ביצה. [[קשתית העין]] [[חום (צבע)|חומה]].<ref name=":2">Clark, W. S. (1992). [https://www.biodiversitylibrary.org/page/40027903#page/456/mode/1up THE TAXONOMY OF STEPPE AND TAWNY EAGLES WITH CRITERIA FOR SEPARATION OF MUSEUM SPECIMENS AND LIVE EAGLES]. ''Bulletin of The British Ornithologists’ Club'', ''112'', 150–157.</ref> רוב המקור והדונגית [[צהוב]]ים, וקצהו [[שחור]]. [[כנף|כנפיו]] רבועות, ארוכות ורחבות. בעיט הבוגר, החלק התחתון של הכנפיים זהה בצבע לסוככות העליונות ול[[בטן]] או כהה יותר, עם פסים בולטים. על סוככות הזנב העליונות יש כתם [[לבן]], ועל ה[[עורף]] יש כתם בצבע [[אוכרה]], שגודלו משתנה בין פרטים שונים. הצעיר בהיר יותר ובצד התחתון של כנפיו יש פס לבן עבה, שהוא שולי הסוככות התחתונות הגדולות, דבר שמאפשר זיהוי מהיר בין
[[קובץ:Steppe eagle (Aquila nipalensis).jpg|ממוזער|עיט ערבות צעיר בתעופה. הסוככות התחתונות של הכנפיים יוצרות פס לבן ארוך בפרטים צעירים. פס זה נעלם בבגרות.]]
בארבע שנות חייו הראשונות עובר עיט ערבות ארבעה שלבים של שינוי מופע:
שורה 29:
הגוזל הצעיר מכוסה בפלומה לבנה, אך עד גיל [[שנה]], יקבל צבע חום אחיד, שגוונו בהיר מזה של העוף הבוגר. על הסוככות העליונות כתמים גדולים בצבע אוכרה ושולי הסוככות לבנים לרוב. סוככות הכנף התחתונות לבנות לחלוטין. האברות הם חדגוניות או מפוספסות בדוגמה אלכסונית בהירה.
במהלך השנה
בגיל שלוש שנים הנוצות מתחילות להתכהות שוב לצבע חום. כתמי האוכרה בקצות סוככות היד העליונות נשארים ויוצרים פס דק. הפס הלבן בצד התחתון של הכנף נותר, אך כל הנוצות הלבנות מוחלפות בנוצות שחורות עם שוליים לבנים. האברות מפוספסות.
בגיל ארבע שנים צבע הנוצות מתכהה, אך עדיין בהיר יותר מהאברות הכהות. פס האוכרה הדק שהיה לאורך סוככות היד העליונות נעלם. הפס הלבן בצד התחתון מתקטע, וסוככות חומות כהות לחלוטין מתחילות לצמוח. עיט הערבות מגיע ל[[בגרות מינית|בגרות]] בסביבות גיל 4.<ref name=":2" />
שורה 39:
מאפיינים המבדילים עיט ערבות מעיטים אחרים. הדומים לו:
עיט ערבות בוגר שונה מ[[עיט חורש|עיטי חורש]] ו[[עיט צפרדעים|צפרדעים]] בגודלו, במבנה הכנף, מבנה הנחיר וצורת הראש. עיט ערבות קרוב בגדלו ל[[עיט שמש]], אבל לעיט השמש זנב ארוך יותר, וראשו שונה בצבעיו. [[עיט סוואנות]] הוא עוף פולימורפי עם מגוון מופעים אך מראהו משתנה אך במעט במהלך הגדילה, בניגוד לעיט ערבות, שיש לו ארבעה מופעי גדילה. בנוסף, המופעים הבהירים והאדמדמים של עיט הסוואנות בולטים בצבע הגחון הבהיר שלהם, ומופעים כהים יותר הם בעלי עורף כהה,
== טקסונומיה ==
שורה 58:
בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה ה-20 אכלס עיט הערבות שטח עצום המשתרע מדרום ה[[דנובה]], [[בסרביה]] ומזרח [[אוקראינה]] ועד למזרח [[סין (אזור)|סין]]. הגבול הדרומי של אזור הרבייה של עיט הערבות האירופי עבר דרומה לים השחור ו[[הים הכספי|הכספי]]. במרכז אסיה קינן העיט ממזרח ל[[טורקמניסטן]] ומחוץ ל[[מדבר קיזילקום]]. רכסי ההרים של דרום מזרח קזחסטן ומזרח קזחסטן היו מיושבים אף הם על ידי עיט הערבות, אך נכון ל-[[2015]] קיניו מפוזרים באזור באקראיות ולא ידוע מה היה המצב שם בעבר. מעבר לגבולות [[ברית המועצות]], תחום התפוצה של עיט הערבות כיסה את כל [[מונגוליה]], ולכאורה עבר ברצועה צרה לאורך [[צפון סין]] ומערבה, עד הרי חינגאן במזרח וייתכן שעד [[מנצ'וריה]], אך משם לא קיימים תיעודים אמינים של קנים.
בסוף שנות ה-70, עיט הערבות הפסיק לקנן באוקראינה, ואתרי הקינון האחרונים של נשר זה ב[[דרום אוקראינה]] נעלמו בתחילת שנות ה-80. הגבול המערבי של בית הגידול של הגזע נסוג מזרחה ל[[קלמיקיה]]. המין עבר הצטמצמות אוכלוסייה קיצונית באירופה ורוב תפוצתו נמצאת מחוץ לאירופה, שם לא חשבו שהוא יורד בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה. עם זאת, נכון ל-2015, המצב ברוסיה ובקזחסטן הולך ומידרדר. במונגוליה, הצטמצם משמעותית מספרם של עיטי הערבות, והוא ירד במיוחד בתקופה שבין [[2002]]-[[2004]], כאשר התרחשה הדברה רחבת היקף של מכרסמים מזיקים. גודל האוכלוסייה העולמית מוערך בכ-50,000-75,000 פרטים בוגרים, ותחום התפוצה בכ-12,600,000 [[קמ"ר]]. ב[[אירופה]] מעריכים שגודל האוכלוסייה ירד ב-80% או יותר תוך 42.06 שנים, אולם האוכלוסייה האירופית מייצגת רק חלק קטן מהאוכלוסייה העולמית. סיכום התוצאות מכל טווח התפוצה מצביע על ירידה של 58.6% בגודל האוכלוסייה בין השנים [[1997]]
המין מוגן על ידי [[האמנה לשימור מינים נודדים של חיות בר|אמנת בון]], [[אמנת וושינגטון (חיות מוגנות)|אמנת וושינגטון]], ו[[אמנת ברן לשימור חיות הבר ובתי הגידול הטבעיים באירופה|אמנת ברן]].<ref name=":0" />
שורה 87:
עיט הערבות גמיש בבחירתו במקום לבניית קן. הוא יכול לקנן על הקרקע בין הערבות המישוריות, על צוקים, על [[עמוד חשמל|עמודי חשמל]], במבנים שונים מעשה ידי [[אדם]], בשיחים ובעצים, עד גובה 30 מטר. אם יש מבנים כלשהם העומדים מעל פני הקרקע, כגון סלעים, מצבות וחורבות, הנשר מעדיף לבנות עליהם או תחתיהם את הקן שלו להגנה. בגבעות נמוכות עם [[מחשוף (גאולוגיה)|מחשופי סלע]] ובאזורים הרריים, כמעט כל הקנים של עיט הערבות נמצאים על הסלעים או על שיחים כמו ה[[ערער]]. בקני העיט, יש בדרך כלל ריפוד עבה המורכב כמעט תמיד מחומרים מעשי ידי אדם: [[בד]], [[נייר]], [[חבל]]ים, [[פוליאסטר]] וכו'. הוא משמש לעיתים קרובות גם כחומר בניין, וכך גם ה[[עצמות]] של חיות גדולות. [[דשא]] קיים בקן רק בדלילות, והוא אף פעם לא יוצר שכבה עצמאית.
בדרך כלל יש
מכיוון שתקופת הדגירה מתחילה מהביצה הראשונה, גוזלי העיט שונים בגילם. בתטולות גדולות, הפרש הגילאים בין הצעירים יכול להיות גדול למדי; בתטולה של 3-4 גוזלים, גוזל אחד יכול להיות צעיר משמעותית משאר הגוזלים. הצעירים שוהים בקן 58-65 ימים, והופכים עצמאיים לחלוטין בגיל
==קישורים חיצוניים==
|