חרצית – הבדלי גרסאות

צמח החרצית מכיל חומרים הנקראים [[פירטרינים]] (pyrethrins) שהם רעילים לחרקים, וכך מגנים עליו מפני [[אוכלי-צמחים]]. הפיריתרין משמש כ[[חומר הדברה]] בקוטלי חרקים ומזיקים. השימוש בפרחים המיובשים או באבקה המיוצרת מהם ידוע מ[[ממלכת פרס|התקופה הפרסית]] מ[[המאה החמישית לפנה"ס לספירתם]]. האבקה הובאה ל[[אירופה]] בתחילת [[המאה ה-19 לספירתם]] ממקור לא ברור. בשנת [[ה'התר 1840]] הוחל לגדל את הצמח באופן תעשייתי ב[[דלמטיה]] להפקת האבקה, ובשנת [[ה'תרכ 1860]] הגיע לארצות הברית. בשנת [[1919ה'תרעט1919]] גילו שיטה ל[[סינתזה (כימיה)|סנתז]] את המרכיב הכימי בצורה מלאכותית. כיום ממשיכים להפיק את הפיריטרין מצמחים אשר מגדלים ברחבי העולם, באזורים חמים. עיקר הגידול (למעלה מחמישים אחוז) הוא ב[[קניה]].