|
'''כללי המלאכות ביום טוב''' הוא מונחמושג המתייחסהאוגד למכלולבתוכו את מכלול הכללים ההלכתיים המאפיינים ומגדירים את היתרי עשיית [[מלאכת אוכל נפש]], שבשונה מ[[שבת]], הותרה ב[[יום טוב]].
== מלאכת עבודה ומלאכת אוכל נפש ==
== מלאכת נכרים ובעלי חיים ==
המלאכות שהותרו ביום טוב, הותרו לצורך [[שמחה במועדים|מצוות השמחה ביום טוב]], לפיכך מותר לבשל עבור [[יהודים]], הואיל ומצווה עליהם לשמוח ביום טוב, אך לא עבור [[גוי|נכרים]] או [[בעלי חיים]] שאין להם מצווה לשמוח בו. שנאמר{{הערה|שם=שמות יב}}:{{ציטוטון|אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם}}, דרשו [[חז"ל|חכמים]]: 'לכם' ולא לנכרים, 'לכם' ולא לבעלי חיים. לפיכך אמרו חכמים: מותר להזמין נכרים לסעודת שבת, כי אין חשש שיבשל עבורם, שאין מבשלים בשבת. אבל אסור להזמין נכרים לסעודת יום טוב, שמא יבשל עבורם{{הערה|{{תלמוד בבלי|ביצה|כא|ב}}}}.
== מוקצה ==
{{הפניה לערך מורחב|מוקצה ביום טוב}}
[[מוקצה]] אסור ביום טוב כבשבת, אולם הותר לצורך אוכל נפש ושמחת יום טוב כשאר מלאכות שהותרו לשם כך {{הערה|[[תלמוד בבלי]] [[מסכת ביצה]] דף כ"ח עמוד ב ובתוספות שם ד"ה גריפת התנור, רמ"א אורח חיים סימן תק"ט סעיף ז'.}} , כגון אבנים שמונחים על פירות, מותר להזיז את האבנים כדי להגיע אל הפירות<ref>משנה ברורה סימן תק"ט סעיף קטן ל"א</ref>.
כל זה לצורך אוכל והנאה שמצד עצמם אינם מוקצים, אבל אוכל והנאה המוקצים מצד עצמם אסורים באכילה וטלטול {{הערה|מובן מאליו שמוקצה שכל עניינו ואיסורו הוא מחוסר יכולת שימוש בשבת, כגון קמח ותרנגול, מותרים ביום טוב היות והשימוש בהם מותר.}}, ניתן להסמיך דין זה לדרשת חכמים {{הערה|מכילתא, דר' ישמעאל בשלח, מסכתא דויסע סוף פרשה ד; ודרשב"י שמות טז, כו, עמ' 113-114)}} שהמן לא ירד ביום טוב{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=37306 הרב עדיאל ברויאר] ב[[פורום אוצר החכמה]] האריך להראות שזו השיטה העיקרית, ושלא כדעת הסוברים שהמן ירד גם ביום טוב.}}, ויש לבאר שהוא משום איסור נולד {{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=37306 פורום אוצר החכמה] ו[https://tora-forum.co.il/threads/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9F-%D7%91%D7%A2%D7%A8-%D7%A9-%D7%94%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%93-%D7%91%D7%A9%D פורום לתורה].}}.
וחומרה יתירה החמירו חכמים בדין מוקצה ביום טוב יותר מאשר בשבת, היות וביו"ט המרחב הוא מרחב חולי ומלאכות רבות הותרו בו, הוצרכו להחמיר כנגד בהלכות מוקצה
{{הערה|ולכך על אף שנחלקו התנאים באופן כללי בין לגבי שבת ובין לגבי יום טוב בהלכות מוקצה, מכל מקום בשבת סתם את המשנה כדעת המיקל, וביום טוב כדעת המחמיר, (תלמוד בבלי ביצה ב' ב').
זהו המקור לשיטת הרמב"ם דלהלן, וגם הראשונים החלוקים עליו סבורים מודים לכך שיש צד חומר, אלא שלהלכה נוקטים כשיטת האמוראים במסכת שבת שנקטו שלא כסתימת המשנה.}}, וכדלהלן;
לדעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|שביתת יום טוב פרק א' הלכה י"ז}} ו[[השולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תצ"ה סעיף ד}} כל מוקצה אסור, והיינו כל דבר שמצד אחד האדם לא דחה לגמרי {{הערה|שאם כן היו נאסרים גם בשבת.}}, ומצד שני אינם עומדים באופן טבעי לשימוש ביום טוב, כגון סיטונאי שיש לו מוצרי מזון העומדים למכירה במחסן<ref>רמב"ם הלכות יום טוב פרק א' הלכה י"ח</ref>, או בגדים שהושלכו לסל הכביסה ועדיין ראויים לשימוש.
להכרעת ה[[פוסקים]] ה[[אשכנזים]] מוקצה כזה מותר ביום טוב כבשבת {{הערה|[[רמ"א]] אורח חיים סימן תצ"ה סעיף ד'}}, ורק '[[נולד]]' נאסר ביום טוב {{הערה|[[משנה ברורה]] סעיף קטן י"ז, על פי ה[[מגן אברהם]], ומקור לזה מדברי [[רבנו חננאל]] ב[[טור]].}}, דהיינו דבר ששימושו הספציפי {{הערה|ספציפי דייקא, אבל אם לא היה עומד כלל לשימוש, ועתה התחדש שימושו, אסור גם בשבת, ראה [[משנה ברורה]] סימן תצ"ח סעיף קטן עז', ומקורו מה[[רא"ש]].}} התחדש ביום טוב, כגון עצמות של בשר, שבעודם מחוברים לבשר, הרי הם נטפלים אליו ונחשבים למאכל אדם, ולאחר אכילת הבשר כשנפרדים ממנו הופכים להיות מאכל בהמה.
נחלקו ה[[אחרונים]] בדין יום טוב שחל בשבת, שיש אומרים שדינו כדין שבת רגילה שלא אסרו בה אופני מוקצה אלו, היות וכאן אין את הטעם להחמיר ביום טוב, שכן השבת חמורה ולא יבואו לזלזל בה {{הערה|[[שמירת שבת כהלכתה]] פרק כ"א סעיף ח', ובהערה כג' הביא כך משו"ת [[רב פעלים]] חלק א' אורח חיים סימן ל'}}, ויש הסוברים שלא חילקו חכמים, וחששו שיטעו בין יום טוב רגיל ליום טוב שחל בשבת{{הערה|[[אור שמח]] פרק ב מהלכות שבת הלכה ט', וב[[שמירת שבת כהלכתה]] בשם הגאון רבי [[שלמה זלמן אוירבך]] זצ"ל}}.
== מכשירי אוכל נפש ==
|
