רחל המשוררת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב תאריכים לצורה המקובלת (תג) |
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
||
שורה 26:
==קורות חיים==
=== תחילת דרכה ===
רחל (רעיה{{הערה|אורי מילשטיין, [http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-1281.htm רחל המשוררת: מעצבת האליטות, חלק ב'], באתר "אימגו"}}) בלובשטיין, בִּתם של איסר-לייב וסופיה (שרה) אופיר הגינג לבית מנדלשטאם, נולדה ב[[סראטוב]] שב[[רוסיה]]. סבה מצד אמה, הרב משה מנדלשטאם, שימש כ[[רב]] הקהילה היהודית של [[קייב]]. אביה, במקור מ[[פולטבה]], הקפיד על קיום שמירת המסורת היהודית, על אף שנחטף בגיל 8 ל[[צבא האימפריה הרוסית]] ושירת שם 25 שנה. כאשר שוחרר, הורשה לגור היכן שיחפוץ בתחומי רוסיה, החל לסחור ב[[פרווה|פרוות]] והתעשר. עם שחרורו של איסר-לייב נודע לו כי אביו התאבד בעת שרותו בעקבות הכאב על חטיפת בנו וכי אימו נפטרה{{הערה|שם=התשמעי קול:רחל המשוררת|{{קישור כללי|כתובת=https://podcastaddict.com/episode/160403903|כותרת=התשמעי קולי:רחל המשוררת|אתר=על החתום}}}}. איסר לייב נשא אשה ונולדו להם ארבעה ילדים. לאחר שנפטרה, נישא בשנית לסופיה-שרה, שהייתה צעירה ממנו ב-20 שנים, ונולדו להם שמונה ילדים. רחל הייתה הילדה השנייה הכי צעירה מביניהם{{הערה|שם=התשמעי קול:רחל המשוררת}}.
אמה של רחל, סופיה, הייתה אשה משכילה וידענית אשר הקפידה מאוד על חינוך והשכלת ילדיה. לרחל הוענקו שיעורים ב[[עברית]] בילדותה. האם התכתבה עם [[לב טולסטוי]]{{הערה|ע"פ עדותו של אורי מילשטיין, אחיינה של רחל}} ובביתם התארחו תדיר אנשים משכילים, ביניהם הסופר [[ולדימיר קורולנקו]]. בצעירותה עברו הוריה ל[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]], שם למדה בבית הספר היהודי ובגימנסיה כללית. כבר בילדותה סבלה מתפקוד לקוי של הריאות ונשלחה לטיפולי מרפא, אליה הצטרפה אחותה ליזה שגם טיפלה בה. בהשפעת האח יעקב גילתה נטיות ציוניות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. בגיל 15 החלה בכתיבת שירים ב[[רוסית]]. האם סופיה נפטרה ב-1906 מ[[שחפת]]. לאחר מות האם פרסם האב מכרז לאשה שלישית והתחתן מטעמי נוחות. יעקב אחיה של רחל מציע לאחיותיו ללמוד במהרה מחשש שהאם החורגת תשתלט על כספי האב. בעקבות עצתו החליטו רחל ואחותה לעלות ארצה. בגיל שבע-עשרה עברה רחל עם אחותה שושנה ל[[קייב]], שם גרה האחות הבכורה ליזה, ולמדה [[ציור]]. בילדותה בפולטבה פגשה רחל את [[שולמית קלוגאי|שולמית שימשלביץ']] שהפכה לחברתה הטובה ביותר ועמה התכתבה לאורך השנים. מכתביה של רחל לשולמית אופיינו בקרבה והומור. שולמית כתבה בזכרונותיה כי בנעוריה בפולטבה רחל הייתה מלאת שמחת חיים, צחוק ואור. היא ניגנה בפסנתר וציירה וחבריה ראו בה ציירת לעתיד. שולמית כתבה כי לדמותה הלירית של רחל צריך להוסיף דמות של רחל אחרת-בעלת ההומור הרב, המשתובב, הנוצץ{{הערה|שם=התשמעי קול:רחל המשוררת}}.
| |||