אנה פרנק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חידת זהות המלשין: כי זה התאריך האמתי תגיות: חשד למילים בעייתיות שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 126:
{{ערך מורחב|חשודים בהסגרת אנה פרנק}}
סימן שאלה תלוי עד היום לגבי זהות המודיע האלמוני שהביא את הגסטאפו למחבוא. החשד המיידי נפל על איש הניקיון במחסן בית החברה אליו הוצמד המחבוא, [[וילם ואן מארן]]. הסקרנות והעניין שגילה סביב המחבוא ונסיונותיו לגלות את המתרחש במקום ודבריו למיפ חיס כי הוא בעל קשרים בגסטאפו ביססו את החשד כי הוא
תאוריה דרמטית הועלתה על ידי ההיסטוריונית קרול אן-לי בספרה משנת 2000, לפיה משתף פעולה עם הנאצים בשם '''טוני אהלרס''' פגש באקראי את אוטו פרנק בשנת 1941 וסחט אותו על בסיס שמועה שאוטו פרנק הביע סלידה מהשלטון הנאצי בגרמניה. על פי המחקר המשיך אהלרס לסחוט את אוטו פרנק במשך זמן רב לאחר המלחמה. הבסיס ל[[סחיטה (עבירה)|סחיטה]] – על פי החוקרת – הוא שאוטו פרנק מכר [[פקטין]] לגרמניה הנאצית בתחילת המלחמה, חומר ששימש את התעשייה הצבאית הגרמנית. קרול אן לי טוענת בספרה כי טוני אהלרס נהג לתצפת על בית המסתור, ואף פרץ למשרדי החברה על מנת לאסוף מידע שמסר לבסוף לידי הגסטאפו, ובכך הביאה לפתיחת חקירה נוספת בשאלת זהותו של האלמוני בשנת [[2003]] על ידי [[המכון ההולנדי לתיעוד מלחמתי]] (בהולנדית: Nederlands Instituut voor Oorlogsdocumentatie). את האשמה דחתה אשתו של אהלרס (שנפטר בשנת 2000) אך אחיו ובנו טענו בעדותם כי ידוע להם שטוני אהלרס הוא האדם שהוביל את הגסטאפו למחבוא של משפחת פרנק. עם זאת העדר ראיות התומכות ב[[עדות מפי השמועה|עדויות שמיעה]] אלו לא איפשר לחוקרים ההולנדים להגיע למסקנות בנוגע לזהות המלשין.{{הערה|שם=LTR-ref1|{{cite book|url=http://web.archive.org/web/20071031122514/http://www.niod.nl/annefrank/Who+betrayed+Anne+Frank.pdf|trans-title=מי בגד באנה פרנק|title=Barnauw, David and Gerrold van der Stroom. Netherlands Institute for War Documentation, Amsterdam}}}}
|