מגדל עדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חברת זיכרון דוד: לא הכרתי את הביטוי. אוריין מציע גם תלמיד חכם. אז לבר-אוריין יש ערך.
קאצק (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 12:
| מפה ={{מיקום מפורט בישראל|שם=מגדל עדר|אורך=35.142458|רוחב=31.640232|כותרת=לא}}
}}
[[קובץ:מסמך שנחשף רבי [[נח גד וינטרוב]] מגדל עדר מסמך חברי ועד.jpg|ממוזער|מסמך של אנשי החברה בבקשה לאישור היישוב|טקסט=]]
'''מגדל עדר''' היה היישוב היהודי הראשון על אדמות [[גוש עציון]] בעת החדשה.
 
שורה 22:
 
==חברת זיכרון דוד==
בשנים [[ה'תרפ"ד|תרפ"ד]]–[[ה'תרפ"ה|תרפ"ה]], החל יצחק גרינוולד, [[עולה חדש]] מ[[פולין]], יהודי [[תלמיד חכם|בר-אוריין]] שעבד בירושלים כסייד, להפיץ בין מתפללי בתי הכנסת בבתיב[[בתי ורשה (ירושלים)|בתי ורשה]] במאה שערים את הרעיון לרכוש לעצמם נחלת קרקע בארץ ישראל, כדי לייסד מושבה דתית. איתו פעלו הרב [[נח גד וינטרוב]]{{הערה|זאב בלוי, [https://www.jdn.co.il/breakingnews/1098403/ החסיד הנודע שיזם את הקמת היישוב החרדי הראשון באזור גוש עציון], אתר JDN, 23 בינואר 2019}} ויעקב רוזנבלום. בתוכניתם הצליחו לעניין את הרב יחיאל מאיר מורגנשטרן, נכדו של האדמו"ר רבי [[חסידות קוצק|דוד מורגנשטרן]] מלומאזמ[[לומאזי|לומאז]], ונין של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]] זצ"ל. הרב יחיאל מאיר מורגנשטרן הסכים לתת ידו לתוכנית זו ובשנת ה'תרפ"ה והזמין אספה לביתו. באספה זו הוחלט לייסד חברה בשם 'זיכרון-דוד', לזכר אביו של הרב יחיאל מאיר מורגנשטרן, רבי דוד זצ"ל, שמטרתה לרכוש קרקעות בסביבות ירושלים ולייסד מושבה דתית. באספה השתתפו כארבעים איש, מרביתם תושבי מאה שערים<ref> ראו מרכז מורשת גוש עציון 'מגדל עדר', פרק ראשון, ההקמה</ref>.
 
היישוב נוסד בידי חברת "זיכרון דוד". החברה נרשמה בשנת [[ה'תרפ"ו]], ב-15 באוקטובר 1925, כאגודה הדדית בע"מ{{הערה|בן יעקב, י. (תשמ"ו). "סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים", בתוך: '''גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח''' (קבץ) (עמ': 23-40), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ע' 24.}}, המייסדים ביקשו לשלב קיום [[מצוות יישוב ארץ ישראל]] עם חיי תורה מלאים ו[[גאולת אדמות]] בארץ ישראל עם חזון הגאולה המשיחי שלעתיד לבוא, במקום בו – כך האמינו, עתיד להתגלות מלך ה[[משיח]]. מטרתם הייתה להקים התיישבות יהודית פורחת ומשגשגת – "עיר גנים" על אם הדרך ירושלים-חברון, וטיפוח חיים יהודיים, באזור רווי מסורות יהודיות הקושרות אותו עם צמיחת הגאולה והתגלות המשיח{{הערה|בן יעקב, י. (תשמ"ו). "סיפורו של היישוב היהודי הראשון בין חברון וירושלים", בתוך: '''גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח''' (קבץ) (עמ': 23-40), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ע' 23.}}.
שורה 30:
לאחר שנמצאה קרקע מתאימה ב[[הר חברון]], בסוף שנת 1926, יצאו מנהלי החברה ועורכי-הדין לאזור חברון. עשרת הבעלים הערבים התאספו בבית גדול ואסרו היציאה ממנו, כי בלא חתימת כולם ההעברה לא הייתה חוקית. כל אחד מהם קיבל את כספו מידי עורך-הדין וחתם על ההסכם. רובם חתמו באצבע{{הערה|שם=הערה_ה|"מגדל עדר- כפר יהודי בודד בדרך לחברון". (1977), '''עת־מול''', '''ב' (6)''', ע' 19.}}.
 
ביום י"ב בחשוון [[ה'תרפ"ז|תרפ"ז]] התקיימה האספה השנייה. הרב [[מנחם מנדל כשר]] פתח את האספה בסקירה נרחבת על רכישת הקרקעות והסברי תשלום. הרב מנחם כשר גם נעל את הישיבה-
{{ציטוטון|הרב מנחם מנדל כשר נואם נאום הנעילה, הוא מלהיב את הלבבות בדברי [[חז"ל]] שונים על דבר המאורע החשוב שעלה ביד החברה בעזרת ה' לפדות אדמה שהייתה קרוב לאלפיים שנה בידי נכרים במקום כזה בין ירושלים לחברון. אשר אין שם על כל הדרך עוד שום יישוב ישראל שזה דבר אשר מעורר תשומת לב של כל ישראלי ותקוותנו כי יעלה בידינו בעזרת ה שם לייסד בקרוב יישוב ישראלי אשר יהיה לתפארת ישראל|מתוך הפרוטוקול}}.
 
== העלייה למגדל עדר ==