|
| אתר אינטרנט = https://www.hapoeljerusalem.co.il/
}}
{{מחלקות הפועל ירושלים}}
'''הפועל ירושלים''' היא [[קבוצת כדורגל]] [[ישראל]]ית מהעיר [[ירושלים]], המשחקת ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]]. המועדון הוקם בשנת [[1926]] והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה ([[עונת 1931/1932 בליגת ארץ ישראל בכדורגל|1931/1932]]). הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-[[1973]].{{הערה|שם=זהב|{{מעריב||ירושלים של זהב|19730621|89}}}}{{הערה|{{דבר||טבלת הליגה הלאומית|19730506|139}}}}
כמחאה על האופי הניהולי של קברניטי המועדון בקבוצת הפועל ירושלים מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], הוקם בשנת [[2007]] מועדון הכדורגל '''הפועל קטמון ירושלים''' על ידי מועדון האוהדים של הפועל ירושלים, שהיה למועדון הכדורגל הראשון בישראל הנמצא [[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|בבעלות אוהדיו]]. המועדון היה קרוי על-שם [[מגרש קטמון]] ששימש בעבר את הפועל ירושלים. הפועל קטמון ירושלים התקיימה במקביל להפועל ירושלים במשך 12 עונות (2007–2019),{{הערה|לפרטים נוספים ראה פרק [[הפועל ירושלים (כדורגל)#היסטוריה#2007–2020: הפועל קטמון ירושלים|הפועל קטמון ירושלים]]}} עד שבשנת [[2019]] פורקה קבוצת הפועל ירושלים המקורית עקב בעיות תקציביות, ובאוגוסט [[2020]] רכשה הפועל קטמון ירושלים את הזכויות על השם "הפועל ירושלים" והיא הפכה ל'''הפועל ירושלים''', וכך בסופו של התהליך הגיעה לידי מועדון האוהדים.
כיום המועדון נמצא [[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|בבעלות אוהדיו]] ומנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, אשר נבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי עמותת [[קטמון מועדון אוהדים]], מתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים העמותה יכולה להזמין גורמים התורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.
צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שיחקה הקבוצה ב[[מגרש קטמון]] וב[[אצטדיון ימק"א]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היא משחקת ב[[אצטדיון טדי]].
בשנת 2022 הפועל ירושלים ניצחה את הדרבי הראשון שלה לאחר 20 שנה שלא ניצחה את ביתר ירושלים הבלתי מנוצחת והקבוצה של העיר צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שיחקה הקבוצה ב[[מגרש קטמון]] וב[[אצטדיון ימק"א]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היא משחקת ב[[אצטדיון טדי]].
==היסטוריה==
אין היסטוריה מה אתם מצפים זאת הפועל
=== השנים הראשונות ===
אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-[[1926]]. בשנת [[1929]] היו לאגודה שתי קבוצות כדורגל בירושלים, שמנו בסך הכל 30 חברים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=קובץ לעניני הפועל בירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל – התאגדות לתרבות גופנית הפועל, סניף ירושלים|שנת הוצאה=1929|עמ=24|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002037451/NLI}}}} בשנותיה הראשונות קיימה הקבוצה מספר משחקים מול [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]]{{הערה|{{הצפון||חיפה|19261203|10}}}} ו[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]].{{הערה|{{דבר||בירושלים|19270502|30}}}} בשנת [[1929]] זכתה הקבוצה בגביע עיריית ירושלים, לאחר שניצחה את [[המשטרה הבריטית (קבוצת כדורגל)|המשטרה הבריטית]] וסנט ג'ורג'{{הערה|{{דבר||גביע עירית ירושלים ל"הפועל"|19290426|18}}}} בפתיחת עונת [[עונת 1931/1932 בליגה הארצית|1931/1932]] הובסה 0–8 על ידי [[דרבי (ספורט)|יריבתה העירונית]] [[מכבי חשמונאי ירושלים]], במשחק שהיה הראשון בתולדות [[ליגת ארץ ישראל בכדורגל]], בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו).{{הערה|{{דואר היום||מכבי חשמונאי הפועל ירושלים|19311113|43}}}}{{הערה|{{דואר היום||המאזן החדש של הליגה הארצית|19320527|39}}}} בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת [[עונת 1941/1942 בליגה הארצית|1941/1942]]. בשנת [[1943]] העפילה הקבוצה לגמר [[גביע המלחמה 1943|גביע המלחמה]], לאחר ניצחון טכני על [[בית"ר תל אביב]].{{הערה|{{דבר||קבוצת "גנגרס" זכתה בגביע המלחמתי בכדורגל|19431017|39}}}}
לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת [[עונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל|1949/1950]], סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת [[עונת 1951/1952 בליגה ב'|1951/1952]]. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה. בשנים אלה, כונתה הפועל ירושלים "הקבוצה האפורה", בשל יכולתה הנמוכה.{{הערה|שם=סנה|{{למרחב|שלמה סנה|מה חדש בירושלים|19600627|52}}}} במאי [[1955]] עבר מגרשה הביתי של הקבוצה מ[[אצטדיון ימק"א]] ל[[מגרש קטמון]].{{הערה|{{על המשמר||נחנך איצטדיון "הפועל" בירושלים|19550502|67}}}}
=== העפלה לליגה הבכירה ===
בעונת [[עונת 1956/1957 בליגה א'|1956/1957]] סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית – מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30.{{הערה|{{דבר||הפועל ירושלים עלה לליגה הלאומית – ניצח את מכבי רחובות 3:0 במבחן|19571110|52}}}} בשנת [[1958]] העפילה הפועל ירושלים לגמר [[גביע העשור]] לאחר שהביסה את [[מכבי חיפה]]{{הערה|{{חרות||"גביע העשור" הפך ל..."גביע ההפתעות" – הפועל חיפה וירושלים ישחקו בגמר|19581102|38}}}} ו[[בני יהודה תל אביב]]; בסיקור הגמר, ציין עיתון "דבר" לשבח את [[מרדכי בנבנישתי]], ואת בלם הקבוצה [[מרדכי חניני]].{{הערה|{{דבר||הפועל חיפה זכה בגמר גביע העשור ניצח בגמר הפועל ירושלים 0–2|19581109|66}}}} בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת {{בספורט|1959|1960}} סיימה במקום הרביעי – הגבוה ביותר בו סיימה עד אז.{{הערה|שם=סנה}} במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר [[ירושלים]], ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת [[עונת 1963/1964 בליגה הלאומית|1963/1964]] הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נאבקה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של [[עונת 1966/1968 בליגה הלאומית|1966/1968]] סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה. באותה תקופה, הפעילה הפועל מספר קבוצות בת ב[[ליגה ג']].{{הערה|{{על המשמר||חגיגות ה־1 במאי 1965|19650430|101.1}}}}
=== שנות ה-70: עונת שיא וירידת ליגה ===
שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת [[עונת 1972/1973 בליגה הלאומית|1972/1973]] סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על [[הכח רמת גן]] (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]{{הערה|{{מעריב||רק הגביע הבריק בגמר|1972/09/27|10}}}}). משחק הגמר מול הכח התקיים ב[[אצטדיון בלומפילד]], בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר [[נחום תא-שמע]] והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן [[צבי סינגל]], שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם [[אלי בן רימוז']], [[מלך השערים]] של הקבוצה בכל הזמנים עם 110 שערים.{{הערה|שם=זהב}} גם בליגה הגיעה הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה.{{הערה|{{דבר|שמואל טל|הכל בגלל היריבה העירונית|19730506|137}}}}
עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נאבקה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך שרדה במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב[[עונת 1975/1976 בליגה הלאומית|1975/1976]] שוב נאבקה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר – לטובת בית"ר. בעונת [[עונת 1978/1979 בליגה הלאומית|1978/1979]] הפועל ירושלים סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.{{הערה|{{מעריב||הפועל ירושלים ירדה מן "המפה הלאומית"|19790520|220}}}} באותה עונה התמודדה הקבוצה עם גירעון של כ-1.8 מיליון לירות{{הערה|{{מעריב||הפועל ירושלים קוראת S.O.S|19790408|213}}}} וקיבלה סיוע כספי מן ההסתדרות.{{הערה|{{דבר||סיוע כספי מיוחד לקבוצת הפועל ירושלים|19791206|121}}}} בסופה, פרש אלי בן רימוז' ממשחק כדורגל פעיל.
=== שנות ה-80 וה-90: הפיכה בהגמוניה העירונית וירידת מעמד ===
[[קובץ:אברהם בן דוד באמצע.jpg|ממוזער|250px|הפועל ירושלים ב-[[1981]], [[אברהם בן דוד (כדורגלן)|אברהם בן דוד]] במרכז]]
בעונת [[עונת 1979/1980 בליגה הארצית|1979/1980]] עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, כאשר היא סיימה את העונה ללא הפסד בית, ועם 3 הפסדי חוץ בלבד,{{הערה|{{מעריב|חיים קניגסברג|בלי 'דרבי' אבל עם הפועל|19800601|222}}}} תוך התמודדות עם קשיים כספיים ושביתה של שחקנים שלא קיבלו את משכורתם.{{הערה|{{מעריב|חיים קניגסברג|על רקע המצב הכספי הקשה באגודה: התפטרו מאמן ויו"ר הפועל ירושלים|19800103|223}}}} באותה עונה נפסל בידי העירייה מגרש קטמון, מאחר שהיציעים היו במצב רעוע. מצבה הכלכלי של הקבוצה לא איפשר לה להשקיע ב[[שיפוץ]] המגרש.{{הערה|{{מעריב|ר בן יצחק|עלייתה ונפילתה של הפועל ירושלים|19790522|235}}}} האצטדיון הועבר לרשות העירייה על מנת שזו תקים אותו מחדש, וזו הרסה את המגרש, אך עצרה את הבנייה בעקבות מאבק תושבים.{{הערה|{{דבר||איצטדיון בלב קטמון – שואה אקולוגית על תושבי השכונה|19830508|47}}}}{{הערה|{{דבר||פנייה לבג"ץ בעניין האיצטדיון בירושלים|19820119|85}}}} ניסן הרפז, מזכיר ההסתדרות בירושלים, דרש שהמגרש ישוב לרשות הפועל ירושלים, כך שמכירת הקרקע תכסה את חובות הקבוצה. הדבר נעשה, וב-1983, המגרש נמכר לחברת [[חפציבה]].
השטחים שנמכרו איפשרו לקבוצה, שדישדשה בשנים אלה במקומותיה האחרונים של ליגת העל, ואף ירדה לליגת המשנה בסוף עונת [[עונת 1982/1983 בליגה הלאומית|1982/1983]], לכסות את חובותיה ולהמשיך לפעול. בעונת [[עונת 1984/1985 בליגה הלאומית|1984/1985]], הקבוצה עלתה לליגה הבכירה. בעונה זו נפל [[יהודה תובל]], שוער הקבוצה מאז [[1969]], בזמן שירות מילואים בעת מלחמת לבנון הראשונה. הקבוצה ירדה ליגה בעונה שלאחר מכן. בהמשך שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, הקבוצה ירדה לליגת המשנה ועלתה בחזרה פעמים רבות. למרות מכירת המגרש, הקבוצה נותרה בגירעון, כאשר בשנת [[1990]] עמדו חובותיה על בין שלושה לשישה מיליון שקלים.{{הערה|{{מעריב|יהודה גולן|מתגעגעים לחירבה|19900610|183}}}} השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר [[מישל דיין]].
ב-[[1995]]{{הערה|{{הארץ1|רוני דיאון|מלמיליאן מועמד לתפקיד המנהל המקצועי בהפועל י.ם|19950427|54}}}} נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. המועדון אמנם עלה ליגה בעונת [[עונת 1995/1996 בליגה הלאומית|1995/1996]], ואף הגיע לגמר גביע המדינה בשנת [[1998]], לאחר ניצחונות על מחזיקת הגביע היוצאת [[הפועל באר שבע]] והפועל תל אביב. ב[[גמר גביע המדינה בכדורגל 1998|גמר]] הפסידה הפועל ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק ב[[אצטדיון רמת גן]] הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים. ברם, שלהי שנות התשעים עמדו בסימן מאבקי ירידה בליגה.
===שנות ה-2000: ליגות נמוכות וחוסר שקט ניהולי===
מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.
בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מ[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]] (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים, תחת אימונו של [[מישל דיין]], את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול [[הפועל רעננה]], אך סיימה בתיקו 0-0. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".
ב-[[11 בדצמבר]] [[2006]], פסק השופט בדימוס [[ורדי זיילר]] כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.
בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]], ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.
לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת {{בספורט|2006|2007}} נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ו[[רמי לוי]]. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.
בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה ל[[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|קבוצות אחרות בבעלות אוהדים]]. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לוויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים ששיחקה בשם "הפועל קטמון ירושלים".
בעונת {{בספורט|2007|2008}} עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו דיווחה קבוצת הניהול על צמצום חובות מהעבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על [[התפטרות]]ו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.
בעונת [[עונת 2009/2010 בליגה הלאומית|2009/2010]] סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה ל[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]).
=== שנות ה-2010: מאבק בין הקבוצות, ופירוק הפועל ירושלים ===
בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת {{בספורט|2013|2014}} העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, השני בתוצאת תיקו והשלישי הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת {{בספורט|2015|2016}} שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת {{בספורט|2016|2017}} הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת {{בספורט|2016|2017}} ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.
במהלך {{בספורט|2018|2019}} נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה.{{הערה|{{Ynet|[[דוד בן-שימול (עיתונאי)|דוד בן-שימול]]|על סף ייאוש: הפועל ירושלים במלחמת הישרדות|5464100|16 בפברואר 2019}}}} בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי ל[[הפועל מגדל העמק (כדורגל)|הפועל מגדל העמק]] במחזור הלפני האחרון.{{הערה|מיכאל וייסרמן, [https://doublepass.sport5.co.il/story.php?id=22388 עצוב: הפועל ירושלים ירדה לליגה ב'], דאבל פס. 17 באפריל 2019}} הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה,{{הערה|שם=שימול|{{Ynet|[[דוד בן-שימול (עיתונאי)|דוד בן-שימול]]|סוף עצוב: הפועל ירושלים נמחקה|5575855|26 באוגוסט 2019}}}} והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.{{הערה|שם=ליפקין|{{one|גידי ליפקין|רשמית: ביהמ"ש החליט על פירוק הפועל ירושלים|354562|26 בפברואר 2020}}}}
===2007–2020: הפועל קטמון ירושלים===
{{ראו גם|קטמון מועדון אוהדים}}
[[קובץ:Hapoel Katamon.png|ממוזער|250px|שמאל|סמל הפועל קטמון ירושלים בשנים [[2009]]–[[2020]]]]
[[קובץ:Katamon2008.jpg|שמאל|ממוזער|372 פיקסלים|סגל הפועל קטמון בעונתה הראשונה]]
בשנת 2007, לאחר מספר שנים בהן ניסו אוהדי הפועל ירושלים ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, החליטו חלק מהאוהדים בראשות העיתונאי [[אורי שרצקי]] לקנות חלק מהבעלות על הקבוצה, זאת באמצעות חברה בע"מ שהוקמה לשם כך. לאחר שזו לא הגיעה להסכם עם יוסי סאסי, הוחלט על הקמת קבוצה חדשה אלטרנטיבית. האוהדים פנו להנהלת הפועל מבשרת ציון/אבו גוש מ[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], שעמדה על סף פירוק, ולאחר קבלת הסכמתה, מיזגו אותה עם החברה שהקימו ושינו את שם הקבוצה ל"הפועל קטמון".
בהפועל ירושלים עצמה מתחו ביקורת על המהלך, וחלק מאוהדיה טענו שאוהדים אמיתיים לא נוטשים קבוצה, גם כשמצבה בכי רע. עד לתחילת עונת הבכורה של הקבוצה, עונת {{בספורט|2007|2008}}, נמכרו כ-1,000 מנויים. למאמן הקבוצה מונה [[מירו בן שמעון]]. למשחק הבכורה של הקבוצה, שנערך ב-19 באוקטובר 2007 ב[[אצטדיון גבעת רם|אצטדיון בגבעת רם]], הגיעו כ-3,000 אוהדים, והוא הסתיים בניצחון 2–1 על הפועל נחלת יהודה.{{הערה|{{הארץ|אריה דיין|הפועל קטמון: 11 שחקנים, 500 בעלים|1.1451239|20 באוקטובר 2007}}}} בתחילת העונה נתקלה הקבוצה בבעיות מנהליות אחדות שמנעו ממנה לערוך את משחקי הבית שלה בירושלים והיא נאלצה לשחק במגרשים אחרים, אך לאחר מכן התאפשר לה לקיים את משחקיה ב[[אצטדיון טדי]] העירוני. הקבוצה העפילה לסיבוב ז' של [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]], הודחה בו על ידי [[מכבי עירוני קריית אתא]] מהליגה הארצית, וסיימה את העונה במקום השני, במרחק נקודה מהמקום הראשון המוביל לליגה הארצית.
במהלך עונת {{בספורט|2008|2009}} הוחלף בן שמעון על ידי מאיר כהן, לאחר שגם במהלך עונה זו לא יצרו שותפות בבעלות על הפועל ירושלים עם יוסי סאסי ובשל מחלוקות עם אנשי מבשרת בהנהלת המועדון המאוחד, החליטו האוהדים להקים קבוצה חדשה בליגה ג' בשם "'''הפועל קטמון ירושלים'''" ובכך לפרק את השותפות עם הפועל מבשרת ציון ואת חברת "קטמון ייזום מפעלים בע"מ" ולהקים קבוצה חדשה בבעלות עמותה שהקימו בשם "קטמון מועדון אוהדים". ליאור זדה מונה למאמן, שהוביל את הקבוצה להעפלה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] בסיום עונת {{בספורט|2009|2010}}.
הקבוצה זכתה להצלחה גם בעונת {{בספורט|2010|2011}}, והבטיחה את העפלתה לליגה א' מחזורים אחדים לפני סיום העונה. בעונת {{בספורט|2011|2012}} סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה א'. לקראת עונת {{בספורט|2012|2013}} נבחרה, כבכל שנה, הנהלה חדשה בהליך בחירות דמוקרטי, וזו החליטה למנות את [[עופר טסלפפה]] למאמן במקום ליאור זדה. בסוף העונה העפילה הקבוצה ל[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]], לאחר שניצחה את קבוצת [[אורתודוקסים לוד]] בתוצאה 1–9, לעיני 5,500 צופים באצטדיון טדי,{{הערה|{{One| אסי ממן ואסף שמש|קטמון בלאומית אחרי 1:9 על אורתודוכסים לוד|216451|3 במאי 2013}}}} והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגת כדורגל מקצוענית בישראל.
ב-[[15 בנובמבר]] [[2013]], במסגרת הסיבוב הראשון של עונת [[עונת 2013/2014 בליגה הלאומית|2013/2014]] בליגה הלאומית, שיחקה הקבוצה לראשונה נגד הפועל ירושלים באצטדיון טדי, וניצחה בתוצאה 2–1{{כ}}.{{הערה|{{ספורט 5|יגאל רזניק|באים מאהבה: על המציאות ההזויה בצד האדום של י-ם|158027|64|16 בנובמבר 2013}}}} בתום עונה זו ירדה הקבוצה בחזרה לליגה א', לאחר שהפסידה ל[[עירוני טבריה]] במשחקי המבחן. בעונת {{בספורט|2014|2015}} מינתה הקבוצה לתפקיד המאמן את [[אסף נימני]] ובסיום עונה אחת ב[[ליגה א' צפון]] עלתה הקבוצה בחזרה בפעם השנייה לליגה הלאומית. במהלך עונת [[עונת 2015/2016 בליגה הלאומית|2015/2016]] עזב נמני את המועדון בשל חוסר הצלחה מקצועית ובמקומו מונה [[פרדי דוד]], אשר תחת הדרכתו העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית וסיימה במקום הרביעי. בדצמבר [[2016]] התפטר דוד מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה [[בני בן זקן]], איתו העפילה שוב הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי.
במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו לאיחוד בין הפועל קטמון ירושלים לבין הפועל ירושלים. בתום עונת [[עונת 2016/2017 בליגה הלאומית|2016/2017]] ירדה הפועל ירושלים לליגה א' ובכך הפכה הפועל קטמון ירושלים לקבוצת הפועל הבכירה בירושלים.
בתחילת עונת [[עונת 2017/2018 בליגה הלאומית|2017/2018]] מונה ליאור זדה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, והיא נאבקה על העלייה לליגת העל אך שוב סיימה במקום החמישי. בעונת [[עונת 2018/2019 בליגה הלאומית|2018/2019]] זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל שזוכה בתואר כלשהו.{{הערה|{{ynet||היסטוריה: הפועל קטמון ירושלים זכתה בגביע הטוטו של הלאומית|5358109|25 בספטמבר 2018}}}}
ב-17 בפברואר 2019, לאחר שני ניצחונות בלבד ב-12 המשחקים האחרונים, פוטר זדה מאימון הקבוצה.{{הערה|{{Ynet|דוד נתן|ליאור זדה פוטר מהפועל קטמון|5464565|17 בפברואר 2019}}}} ב-[[19 בפברואר]] מונה במקומו [[יוסי מזרחי]].{{הערה|{{וואלה!|יניב טוכמן|הפועל קטמון: יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה עד תום העונה|3219910|19 בפברואר 2019}}}} את העונה סיימה קטמון במקום הרביעי בליגה ולא עלתה לליגת העל. בתום העונה הודיעה הקבוצה כי לא תאריך חוזה למזרחי ונפרדה ממנו. לאחר מכן ב-[[24 במאי]] [[2019]] מונה [[זיו אריה]] שהגיע מ[[בית"ר תל אביב רמלה]] למאמן הקבוצה לעונת [[עונת 2019/2020 בליגה הלאומית|2019/2020]].
בעונת המשחקים 2019/20 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל כי הפועל ירושלים לא עמדה בתנאים לפתיחת העונה ופעילותה הושהתה{{הערה|שם=שימול}} וב-26 בפברואר [[2020]] החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.{{הערה|שם=ליפקין}} בכך, הפכה הפועל קטמון ירושלים למועדון "הפועל" היחיד הרשום בירושלים שקיים בה את פעילותו.
===2020: איחוד תחת בעלות עמותת האוהדים===
ב-[[1 ביוני]] [[2020]] החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.{{הערה|{{ספורט 5|| הפועל ירושלים: העמותה קבעה שקטמון תשנה את שמה|342382|127|1 ביוני 2020}}}}{{הערה|{{Ynet||קטמון תשנה את שמה להפועל ירושלים|sport/israelisoccer/article/Hk1TRRzhI|1 ביוני 2020}}}}
ב-[[13 ביוני]] 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה למפרק הפועל ירושלים את הבקשה לרכישת השם. ב-[[2 באוגוסט]] 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים.{{הערה|{{One|אסי ממן|סופית: השם הפועל ירושלים יימכר להפועל קטמון|364234|2 באוגוסט 2020}}}} מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון [[מני מזוז]] כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות ערעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".{{הערה|{{One|אסי ממן|בשם השם: הפועל קטמון הופכת להפועל ירושלים|364426| 5 באוגוסט 2020}}}}
לקראת [[עונת 2020/2021 בליגה הלאומית|עונת 2020/2021]] בלאומית הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ה[[ההתאחדות לכדורגל בישראל|התאחדות לכדורגל]] כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה ובכך, החל מעונת 2020/2021, נקראת הקבוצה "הפועל ירושלים".{{הערה|{{הארץ|ספורט הארץ|חוזרת הביתה: הפועל קטמון תחליף את שמה להפועל ירושלים|1.9059373|9 באוגוסט 2020|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{one|אסי ממן|מעתה, אימרו: קבוצת האוהדים הפועל ירושלים|364696|9 באוגוסט 2020}}}} ב-[[15 בפברואר]] [[2021]] נערכה הצבעה על מיתוג וסמל הקבוצה שם התקבלו מספר החלטות: סמל המועדון החדש שבו ישתמש המועדון החל מעונת 2021/2022 בו ישתמשו כל מחלקות המועדון. עוד הוחלט כי כל קבוצות המועדון ייקראו רשמית "הפועל ירושלים", למעט הקבוצות במחלקת הנשים. עוד הוחלט כי ה[[סלוגן]] "אני מקטמון ויש עליי פזמון" יופיע על מדי כל קבוצות המועדון, ושם העמותה הרשמי שמחזיקה בבעלות על המועדון יהיה "קטמון מועדון אוהדים – איחוד אוהדי הפועל ירושלים".{{הערה|[https://www.facebook.com/HapoelJlmFC/photos/a.10151266250160073/10158703701710073/ פרסום תוצאות ההצבעה] דף הפייסבוק הרשמי של מועדון האוהדים הפועל ירושלים, 15 בפברואר 2021}}
===העפלה לליגת העל===
ב-[[30 באפריל]] [[2021]] ניצחה הפועל ירושלים את [[סקציה נס ציונה]] בתוצאה 0–2 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית והבטיחה את העפלתה לליגה הבכירה אחרי היעדרות של 21 שנים.{{הערה|{{One|עמית קרקו|אחרי 21 שנים: הפועל ירושלים עלתה לליגת העל|382956|30 באפריל 2021}}}} בכך הפכה הפועל ירושלים לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל.
טרום [[עונת 2021/2022 בליגת העל בכדורגל|עונת 2021/2022]] התקיים משחק [[הדרבי הירושלמי]] הרשמי הראשון זה 21 שנה, במסגרת [[גביע הטוטו]]. במשחק זה ניצחה הפועל את [[הדרבי של ירושלים|בית"ר]] בתוצאה 0–1. בעונתה הראשונה בליגת העל נאבקה על הישארות בליגה הבכירה, כאשר חלק גדול מהעונה הייתה מתחת לקו האדום, והתנדנדה בין מקומות 12–14. במסגרת הפלייאוף התחתון ניצחה הקבוצה במחזור לפני האחרון את יריבתה לתחתית [[מכבי פתח תקווה (כדורגל)|מכבי פתח תקווה]] בתוצאה 1–0, סיימה את העונה במקום ה-12, ונשארה בליגה.
[[קובץ:דרבי.jpg|ממוזער|הדרבי של ירושלים, 7 בינואר 2023]]
[[עונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל|בעונת 2022/2023]] המשיכה הפועל ירושלים את התקדמותה המקצועית. פתיחת עונה זו הייתה מהטובות של הפועל ירושלים אי פעם. את סיבוב הליגה הראשון סיימה הקבוצה במקום הרביעי, כאשר במסגרתו ניצחה הפועל [[הדרבי של ירושלים|דרבי]] ראשון במסגרת הליגה מאז שנת 1991, ניצחה את האלופה מכבי חיפה בתוצאה 0–3 והעבירה מספר מחזורים כשהיא מדורגת במקום השני בליגה. לקראת תום העונה הסדירה הקבוצה העפילה לפלייאוף העליון של ליגת העל, זאת לאחר ניצחון חוץ על מכבי תל אביב בתוצאה 1–2, במהלכו ביצעה הקבוצה מהפך מפיגור 0–1 להובלה תוך שלוש דקות. בשלבי הסיום של העונה שיחקה בית"ר בפלייאוף התחתון, והייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת [[עונת 1990/1991 בליגה הלאומית|1990/1991]] בה סיימה הפועל ירושלים את העונה בליגה הבכירה במיקום גבוה מבית"ר. את העונה סיימה לבסוף הקבוצה במקום הרביעי בטבלה – מיקום השיא של המועדון בליגה הבכירה, מאז הגיעה למקום השלישי בעונת 1972/1973.
== תארים ==
=== הפועל ירושלים ===
'''[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]''':
* '''זכייה (1):''' [[גביע המדינה 1972/1973|1972/1973]]
** סגנות (3): [[גביע המלחמה 1943|1943]], [[גביע המדינה 1971/1972|1971/1972]], [[גביע המדינה 1997/1998|1997/1998]]
'''[[גביע העשור]]''':
** סגנות (1): 1958
=== הפועל קטמון ירושלים ===
*'''[[גביע הטוטו]] ([[הליגה הלאומית בכדורגל|הליגה הלאומית]]):'''
**'''זכייה (1):''' 2018/2019
==סטטיסטיקה והישגים==
מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 ב[[ליגה]] השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.
הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.
בעונת 2019/2020 לא נרשמה הפועל ירושלים לעונת הכדורגל ובמהלך אותה עונה היא פורקה.
הפועל זונה הפועל זונה הפועל זונה הפועל מוצצת לכל הבירה
באוגוסט 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והחלה להתמודד בליגה הלאומית בשם המקורי "הפועל ירושלים". באפריל 2021 הבטיחה הפועל ירושלים המחודשת את עלייתה חזרה לליגה הבכירה בעונת 2021/2022, אחרי 21 שנים של היעדרות.
===טבלת הישגים עונתית===
{| border="1" class="mw-collapsible mw-collapsed wikitable" cellpadding="2" style="'width: 600px;border-collapse:collapse; text-align:center;"
! colspan="7" |טבלת הישגים עונתית
|-
! colspan="7" |
! colspan="7" |מהקמת הליגה הישראלית ועד פילוג הפועל ירושלים (1951–2007)
|-
!
!עונה
! colspan="2" |ליגה
!
!רמת {{ש}} הליגה
!
!מיקום סופי
!
![[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]
!
![[גביע הטוטו]]
|-
|
|1951/1952
| colspan="2" |ליגה ב' דרום
|2
|
|מקום 4 מתוך 14
|
|
|-
|
|1953/1954
| colspan="2" |ליגה ב' דרום
|2
|
|מקום 4 מתוך 14
|
|
|-
|
|1954/1955
| colspan="2" |'''ליגה ב' דרום'''
|2
|
|מקום 3 מתוך 12 (נשארה בליגת המשנה)
|
|
|-
|
|1955/1956
| colspan="2" |ליגה א'
|2
|
|מקום 3 מתוך 12
|
|
| 